חדש כאן
תמיד אני קורא אבל לא כתבתי כאן עד עכשיו אני סטודנט בן 23 סבלתי כל חיי מבעיות לימודים וחבעיות חברתיות- בבית הספר איבחנו שיש לי דיסקלקוליה- (כך כותבים זאת?) אבל לא מעבר- שירתתי בקרבי- משך שלוש שנים- ואז כשעמדתי להתחיל ללמוד והיה צורך לחדש את האיבחון שהתיישן- ניגשתי לאיבחון חדש במכון אחר- שבו בפעם הראשונה איבחנו את הבעיה היותר רצינית בעיית קשב וריכוז בשיעור של 90% (כמדומני זה מכונה בשפה המקצועית ADHD או משהוא דומה? ) זה הסביר לי הרבה דברים על עצמי והיה לי חבל שרק עתה בגיל 22 מוצאים שיש לי בעיה כזו שליוותה אותי כל חיי אני חי עם המודעות לבעיה כבר שנה וחצי- ואפילו שהמליצו לי לעשות את מבחן טובה ולנסות ריטלין לא עשיתי זאת- בעיקר מהחשש- וגם בגלל שאיכשהוא הסתדרתי עד עכשיו סיימתי את התיכון עם ממוצע 85 בבגרות ואת שנת הלימודים האקדמית הראשונה עם ממוצע 85- וזאת ללא הריטלין (כשבזמן הלימודים האקדמיים כבר הייתי מודע לנושא) התשובה לשאלה המתבקשת איך התמודדתי היא מוזיקה זה משהוא שלמדתי על עצמי אני מנגן בכל מיני כלים ובזמן בית הספר גם ניגנתי בתזמורת- ולדעתי עניין הנגינה כנראה השפיעה לטובה על יכולת הריכוז וההקשבה שלי למרות הבעיה- וכך- בכל פעם שלמדתי - קצת נגינה- מייד הכניסה אותי לפוקוס- כך זה היה בבית הספר- וכך זה קורה גם היום כאשר אני מקליט הרצאות וכו- וכשאני עושה חזרה אני מפסיק מדי פעם לנגן אבל- למרות זאת- לדאבוני הרב הבעיות החברתיות לא פסקו- ולצערי רובן נובעות מחוסר תשומת לב שלי לפרטים קטנים ולהבנת סיטואציות- אני לא קולט כל מיני דברים- שמובילים בסופו של דבר לכך שאני מנוצל או נגרם לי נזק ובמקרים קיצוניים- אני נעשה מאוס על אנשים- שלא באשמתי לכן החלטתי לשקול אולי לעבור את בוחן טובה- ולקחת ריטלין במחשבה שאולי הדבר ישפר את יכולות ההקשבה והריכוז שלי בחברה מה דעתכם? האם למצב חברתי יש קשר לבעיה שלי? האם העובדה שבסביבה מסויימת- נגרמת אליי עוינות שנבנית במשך תקופה- ואני לא שם לב אל זה עד לרגע הפיצוץ (קרה מסזפר פעמים) - אך מצד שני אנשים לא מביעים תיסכולים או מדברים על העניין- (שבד"כ להבנתי נובע מדברים שבעיני אחרים נראים כמובנים מאליו- ואז מתפרשים בעיני הצד האחר כזילזול מצידי אך אליי צריך להגיד כמה פעמים או לדבר איתי ישר לעיניים כדי שאקלוט) נובעת מהליקויים והאם כדי לי לנסות ריטלין? תודה רבה ואני שמח להיות חבר בפורום פפל
תמיד אני קורא אבל לא כתבתי כאן עד עכשיו אני סטודנט בן 23 סבלתי כל חיי מבעיות לימודים וחבעיות חברתיות- בבית הספר איבחנו שיש לי דיסקלקוליה- (כך כותבים זאת?) אבל לא מעבר- שירתתי בקרבי- משך שלוש שנים- ואז כשעמדתי להתחיל ללמוד והיה צורך לחדש את האיבחון שהתיישן- ניגשתי לאיבחון חדש במכון אחר- שבו בפעם הראשונה איבחנו את הבעיה היותר רצינית בעיית קשב וריכוז בשיעור של 90% (כמדומני זה מכונה בשפה המקצועית ADHD או משהוא דומה? ) זה הסביר לי הרבה דברים על עצמי והיה לי חבל שרק עתה בגיל 22 מוצאים שיש לי בעיה כזו שליוותה אותי כל חיי אני חי עם המודעות לבעיה כבר שנה וחצי- ואפילו שהמליצו לי לעשות את מבחן טובה ולנסות ריטלין לא עשיתי זאת- בעיקר מהחשש- וגם בגלל שאיכשהוא הסתדרתי עד עכשיו סיימתי את התיכון עם ממוצע 85 בבגרות ואת שנת הלימודים האקדמית הראשונה עם ממוצע 85- וזאת ללא הריטלין (כשבזמן הלימודים האקדמיים כבר הייתי מודע לנושא) התשובה לשאלה המתבקשת איך התמודדתי היא מוזיקה זה משהוא שלמדתי על עצמי אני מנגן בכל מיני כלים ובזמן בית הספר גם ניגנתי בתזמורת- ולדעתי עניין הנגינה כנראה השפיעה לטובה על יכולת הריכוז וההקשבה שלי למרות הבעיה- וכך- בכל פעם שלמדתי - קצת נגינה- מייד הכניסה אותי לפוקוס- כך זה היה בבית הספר- וכך זה קורה גם היום כאשר אני מקליט הרצאות וכו- וכשאני עושה חזרה אני מפסיק מדי פעם לנגן אבל- למרות זאת- לדאבוני הרב הבעיות החברתיות לא פסקו- ולצערי רובן נובעות מחוסר תשומת לב שלי לפרטים קטנים ולהבנת סיטואציות- אני לא קולט כל מיני דברים- שמובילים בסופו של דבר לכך שאני מנוצל או נגרם לי נזק ובמקרים קיצוניים- אני נעשה מאוס על אנשים- שלא באשמתי לכן החלטתי לשקול אולי לעבור את בוחן טובה- ולקחת ריטלין במחשבה שאולי הדבר ישפר את יכולות ההקשבה והריכוז שלי בחברה מה דעתכם? האם למצב חברתי יש קשר לבעיה שלי? האם העובדה שבסביבה מסויימת- נגרמת אליי עוינות שנבנית במשך תקופה- ואני לא שם לב אל זה עד לרגע הפיצוץ (קרה מסזפר פעמים) - אך מצד שני אנשים לא מביעים תיסכולים או מדברים על העניין- (שבד"כ להבנתי נובע מדברים שבעיני אחרים נראים כמובנים מאליו- ואז מתפרשים בעיני הצד האחר כזילזול מצידי אך אליי צריך להגיד כמה פעמים או לדבר איתי ישר לעיניים כדי שאקלוט) נובעת מהליקויים והאם כדי לי לנסות ריטלין? תודה רבה ואני שמח להיות חבר בפורום פפל
