לא מכירה את השיטה הזו, אבל מה שכתבתם מתאים
לעוד כל מיני סוגים של טיפולים שאני "נתתי להם צ'אנס" בהתחלה באמת יותר מדי צ'אנס עד שהבנתי את הקטע.
מניסיוני, בסופו של דבר מה שהביא לשיפור הכי משמעותי זה דברים שאני עשיתי בעצמי. שינויים בסגנון חיים בגדול, אם לחפש הגדרה, וזה כולל מלא דברים קטנים וגדולים.
כל זמן שחיפשתי את המזור "בחוץ" הוצאתי המון המון אנרגיה (שאין לי), הרבה כסף (אובדן כושר עבודה, משמע אין) ובעיקר המון אנרגיות רגשיות שבמבט לאחור אני מבינה כמה זה היה מיותר בצורה נוראה.
אי אפשר ללמדו מניסיון של אחרים, כי גם אם משיהו היה אומר לי את זה אז, לא הייתי מבינה כי הפוקוס שלי היה במקום אחר, אבל בכל זאת שולחת על פני המים.
ההתרוצצויות ובלנסות כל מיני דברים, הרבה מזה כי אנשים טיזזו אותי (אני הייתי בחוסר ודאות ובחולשה ומצוקה כזו גדולה שלא היה לי שיקול דעת שאפשר להתבסס עליו) לא רק שלא הועיל אלא גזל ממני המון.
ואני תוהה מה היה קורה אם מתחילת המחלה לא היו קורים כל מיני אירועים (שלא היתה לי שליטה עליהם, זה סיפורים אחרים) ושלא הייתי מנסה להחזיק במקום העבודה ונוזלת שם על הרצפה ולא מצליחה לגמור יום עבודה וכל כך פוחדת מחוסר הכנסות שפשוט התעללתי בעצמי. ואילו כל האמור לעיל וכל ההתרוצצויות של השנתיים הראשונות סביב איבחון ומיני סוגים של טיפולים - ופשוט הייתי נחה, כמו שלקח לי הרבה זמן להבין שצריך לעשות.
אי אפשר לדעת בודאות, אבל יש לי תחושה שיש סיכוי שזה לא היה מגיע למצב כרוני.
אוף, אני מאריכה היום ומתרחקת מהנקודה.
השורה התחתונה זה שדברים שעוזרים משמעותית זה דברים שאנחנו יכולים לעשות לבד, בנחת, בלי להתאכזב ולהפגע שוב ושוב מכל מיני אמירות מטומטמות של רופאים ומטפלים שלא מבינים מהחיים שלהם.
פחות לרוץ לכל מיני טיפולים שבאמת ברוב רובם של המקרים זה לא מה שיביא לנו את הישועה. בעיקר לשים ברקס כי זה כל כך טרנדי ואנשים משגעים אותך עם המלצות כאלה.
