עבדתי על זה לא מעט../images/Emo9.gif...
מקווה שאני אקלע למטרה...
הלייטסייבר בראי הדורות- מאחורי הקלעים של הלייטסייבר
The lightsaber is the weapon of a Jedi, an elegant armament of a more civilized time. In comparison, blasters are crude, inaccurate and loud affairs. To carry a lightsaber is an example of incredible skill and confidence, dexterity and attunement to the Force.
בימים הראשונים של 'מלחמת הכוכבים' (מאוחר יותר, 'מ"כ-פרק 4: התקווה החדשה'), השחקן היה מחזיק נדן אליו מחובר להב עם חומר מחזיר-אור, כאשר הופעל הלהב הוא זרח מול המצלמה, אולם הוא לקה בחסר: הוא היה חסר צבע, והיה אפוף הילה לבנה כמו שנראה בסרט המוגמר (כמו בביתו של בן, או באימונים הראשונים של לוק על סיפונה של הפאלקון). הלהבים הללו היו מגושמים ושבירים, ואכן דרשו למקור כוח בשביל המנוע הקטן שיסובב את הלהב בכדי שיחזיר את האור. להבים אלו לא היוו כלי נשק הגונים, מה עוד שללהב עצמו לא היה צבע - וגם כל תזוזה מהירה שבזוית הלא נכונה הייתה מפילה את הלהב או שהייתה גורמת למצלמה "לפספס" ולמקם לא נכון את זוהר הלהב. אתם יכולים לדמיין לעצמכם מנורת פלורסנט מחוברת לנדן של לייטסייבר...נראה אותכם נלחמים עם זה
.... מרבית מן הלהבים הנראים בטרילוגיה המקורית הייתה תוצאה של תהליך בשם 'rotoscoping'-שפירושו היה לאתר את המקום המדוייק של הסצינה בה נראה להב של לייטסייבר על סרט הצילום עצמו ו"להניח" על אותו להב נייר מיוחד היוצר את האפקט של להב הלייטסייבר. התהליך דרש מעבר של פריים-אחר-פריים כדי לדייק במיקום הנכון של להב ברגע הנתון. כדי להקל על התהליך ועל המעורבים בו, השחקנים השתמשו במוטות המחוברים לנדנים של הלייטסייבר. המוטות צופו או נצבעו בצבעים מיוחדים אשר הקלו על מלאכתם של אמני הrotoscoping. אבל נותרת עוד שאלה, איך היו מבצעים את אפקט הפעלת החרב??? קיימות שתי שיטות: >השיטה הראשונה, אשר משתמשת בעיקרון הטייקים המפורסם והפשוט; כאשר רצו להפעיל את החרב ב"רגע אחד" (כמו בביתו של בן, או באימונים הראשונים של לוק על סיפונה של הפאלקון) היו מבצעים עריכה פשוטה למדיי: השחקן היה מחזיק את נדן לייטסייבר "ריק" מלהב, ואז עומד בלי לזוז, היו מפסיקים את הצילום ומחליפים לו מהר את הנדן ה"ריק" מלהב בנדן אשר אליו מחובר הלהב אשר עליו דיברתי בתחילת ההסבר (זה הדומה לנורת פלורסנט); ברגע זה היו מתחילים מחדש את הצילום של אותה סצינה כאשר אותו שחקן היה באותה תנוחה כאשר הופסק הצילום של הסצינה. בעריכה היו מחברים את שני הקטעים ואז נוצר האפקט שבו הלהב "מופיע" לפתע מתוך הנדן ה"ריק". >>השיטה השנייה מתייחסת ללהב אשר נדלק ו"גודל" שלא סתם מופיע משום מקום. היא מסובכת יותר, הרבה יותר. השחקן היה מחזיק בתחילה להב כבוי, אך לא ריק שהיה מוצא בעריכה. אמן הrotoscope היה "מושך" את הלהב הדולק לאורך הלהב הכבוי הנמצא על הפריים עצמו. בסוף היה השחקן מחזיק בלהב פעיל אשר נחתך בעריכה ואז היה מחובר לאותה נקודה בה הסתיים תהליך "גדילת הלהב" אשר הכין אמן הrotoscope. גם בסרטים של הטרילוגיה החדשה שומשה שיטת, או טכנולוגית הrotoscoping כדי להבין היכן נמצא הלהב במהלך קרב והיכן הוא פוגע. אבל כמו כל הדברים, הטכנולוגיה גם היא התפתחה עם השנים, וכעת, היא נעשית בצורה דיגיטאלית, והלהבים "נצבעים" במחשב, במקום בדיו וצבע
(*משתלם לראות את דיסקי התוספות...
איך שאני אוהב קולנוע!!!*) מקווה שעזרתי
--גיא^_^"