חדש בפורום
קצת רקע אלי כי הייתי רוצה להתייעץ בן 22 בקרוב , בקבע ביחידה מיוחדת .לפני כשלוש שנים איבדתי את אמא שלי , לאחר זמן מסויים שידרתי לכולם שהתגברתי על הכול , כביכול אני מנהל את החיים המאושרים , שמח , מצחיק , אהוב ומוצלח בעבודה ובחברה , אין לי כמעט בעיה עם בחורות . אבל בפועל היום אחרי 3 שנים הכול חוזר אלי , אני מרגיש מועקה ועצב , אני לא מצליח לנהל מערכת יחסים תקינה עם בחורה , אני מרגיש הרבה פעמים שכל דבר טוב הוא יחסי ואני סוחב איתי את העצב בכל סיטואציה . מישהו גם חווה את התחושה הזאת? אני מרגיש בזמן האחרון שקשה לי ואני רוצה פשוט לברוח לחו"ל או משהו לשנה לנוח קצת , לאנשים רבים יש ציפיות ממני אבל הם לא יודעים שבפנים אני מרגיש מועקה . סתם רציתי לפרוק את זה כי כמה שאני מיודד ויש סביבי הרבה אנשים אני לא מסוגל לפרוק את הכאב בפני אף אחד / אף אחת , רק בקבר של אמא שלי אני מצליח לבכות ולדבר אליה
קצת רקע אלי כי הייתי רוצה להתייעץ בן 22 בקרוב , בקבע ביחידה מיוחדת .לפני כשלוש שנים איבדתי את אמא שלי , לאחר זמן מסויים שידרתי לכולם שהתגברתי על הכול , כביכול אני מנהל את החיים המאושרים , שמח , מצחיק , אהוב ומוצלח בעבודה ובחברה , אין לי כמעט בעיה עם בחורות . אבל בפועל היום אחרי 3 שנים הכול חוזר אלי , אני מרגיש מועקה ועצב , אני לא מצליח לנהל מערכת יחסים תקינה עם בחורה , אני מרגיש הרבה פעמים שכל דבר טוב הוא יחסי ואני סוחב איתי את העצב בכל סיטואציה . מישהו גם חווה את התחושה הזאת? אני מרגיש בזמן האחרון שקשה לי ואני רוצה פשוט לברוח לחו"ל או משהו לשנה לנוח קצת , לאנשים רבים יש ציפיות ממני אבל הם לא יודעים שבפנים אני מרגיש מועקה . סתם רציתי לפרוק את זה כי כמה שאני מיודד ויש סביבי הרבה אנשים אני לא מסוגל לפרוק את הכאב בפני אף אחד / אף אחת , רק בקבר של אמא שלי אני מצליח לבכות ולדבר אליה
