כמה עצות נוספות
הי
תראה לגבי החלפת מקצוע
גם לי היו המון מחשבות על החלפת מקצוע. כל הזמן.
לקראת סיום התואר השני, מליון מחשבות על החלפת מקצוע. כל הזמן.
ישבתי הרבה עם עצמי. דיסקסתי. ניהלתי שיחות עם עצמי. ואלו המסקנות שהגעתי אלהן:
א. אם הסבה מקצועית, אז לא ממקום של בריחה. אני מתחייבת בפני עצמי להגיע להישגים מסוימים במקצוע הנוכחי שלי - כגון סיום התואר השני, אולי סיום תזה, ורק אז, ממקום של בחירה, ללכת למקצוע אחר.
ב. אני יודעת שכל אימת שאני נתקלת בקושי אני מפנטזת על הסבה מקצועית. במקצוע שלי יש המון המון המון המון המון קשיים למופרעי קשב וריכוז. אני עובדת כל הזמן על טכניקות, לרבות קריאה מהירה. טכניקות ריכוז. אני עובדת בלי סוף על עצמי.
מסתבר שכאשר הטכניקות שלי מצליחות, ומניבות תוצאות, החשק למקצוע אחר יורד.
והנה עוד כמה עצות נוספות עבורך מנסיוני
ג. תזכור שבהפרעת קשב יש קטע של חידוש וריגוש. אתה יודע כמה אנשים במקצוע לא מוצאים התמחות? מצאת, זה נפלא. אתה יודע כמה לא עוברים בחינות לשכה? עברת. אתה יודע שתואר שני זה הישג מכובד מאד? יש כאלו שמתקשרים לסיים אותו, כמוני. וכן, למצוא עבודה. המון במקצוע הזה מובטלים לאללה.
אז תשאל את עצמך אם זה לא הקטע של הפרעת קשב שמחפש תמיד מתח וריגוש. אין דבר בטוח כלכלית כמו משרה קבועה בתחום הזה. אין בזה ריגוש. תזכור שהקרים אוהבים סכנה, סיכונים וריגושים ופועלים טוב יותר תחת ריגושים אבל זה לא תמיד טוב ליציבות הכלכלית.
אני הבנתי את הפסיכולוגיה של עצמי, וכיום אני עובדת על עצמי על לשבת ולעשות דברים, בלי שנלווה לכך ריגוש. איך אני עושה את זה? צעד אחר צעד. אומרת לעצמי - ברבע שעה הקרובה את עושה 2 עמודים.
היה לי קטע עם תואר שני שגררתי מהתחת. כלומר, מרחתי וזה. כשנרשמתי לשם מאד התרגשתי וככל שזה היה מובן מאליו התחלתי להשתעמם. איך עשיתי את הסמינר האחרון? אמרתי לעצמי - עוד פסקה. עוד שורה. עוד מילה. כל פעם קצת.
בסוף מצאתי את עצמי כורכת את העבודה בכריכיה שליד אונ' ת"א, ב 3 עותקים, ואשכרה משלשלת את זה לתיבת הגשת עבודות.
אתה חייב לשאול את עצמך אם לא תלך לעוד מקצוע רק כדי לאבד עניין, וכך לעוד מקצוע עד אינסוף. אני לימדתי את עצמי למצוא עניין במקצוע שלי. ואין יום שאני לא נאבקת.
ד. מה דעתך על שינוי כיוון בתוך המקצוע? אולי לא משרד אזרחי מסחרי. נניח משרד פלילי? אקשן. תאי מעצר. רוצחים. שודדים. גנבים. אנסים לא הייתי מייצגת בחיים, שיקרבו בכלא לשארית ימיהם. אבל כל הקטע הפלילי. יכול מאד אולי להתאים לך.
או נניח משרד קטן שאתה מטפל בכל תיק מא' ועד ת', אתה לא חלק ממכונה גדולה שבה התפקיד שלך הוא רק לעבוד על חוזה (אני מנחשת שאתה באיזה משרד ענק עם 50 שותפים ו 100 עובדים או משהו כזה? זה לא מתאים למופרעי קשב)
מה דעתך להתמחות נניח בתחום של זכויות יוצרים? תעבוד כל היום עם אמנים שגנבו להם את זכויות היוצרים. דברים מגניבים כאלו.
עדיף לעשות הסבת תחום בתוך המקצוע, זה הרבה יותר הגיוני, מאשר לזרוק לפח 2 תארים, + התמחות שאלוהים ישמור איזה סיוט היא הייתה + בחינות הלשכה ששיננת - כאילו בשביל מה? לזרוק את זה?
ה. יש המון טכניקות לריכוז. המון המון המון. אני יכולה להציע לך בשלוף כמה מצוינות, אם רק תפרט לי מה הבעיות הקונקרטיות במשך יום עבודה. אני לא קואצ'רית ולא נעליים. אני פשוט אחת שחיה ביום יום את ההתמודדות אלוהים ישמור הזאתי, וכדי להצליח אני ממציאה כל יום 20 טכניקות חדשות וחלקן עובדות.
ו. LA עובד ל 6-8 שעות. טול פעמיים ביום ואתה עובד כמו גדול.
ז. ספורט עושה את זה למופרעי קשב. תקע איזה הליכון אחרי העבודה או לפניה או איזה ריצה או משהו. יכול לעזור.
ח. שינוי תזונה. אני יכולה לפרט על זה המון אם תרצה או פשוט תראה הודעות קודמות שלי בפורום.
ט. לעבוד עם סטופר. מופרעי קשב טובים בלעבוד תחת לחץ. נניח אם בדיוק הנאצים דופקים בדלת, פתאום יש לך אנדרנלין לקפוץ מהחלון ולהציל חצי מהעיירה. אבל כשאין מתח או איום קשה מאד לעבוד. הפטנט הוא לייצר מתח מלאכותי. סטופר. שים סטופר ותחליט שאתה קורא מכרז בן 130 עמודים בשעתיים. תחליט שאתה קורא 50 עמודים בשעה, חצי שעה. תציב לעצמך מטרה, אחרי קריאת 50 עמודים בשעה של מכרז. לכתוב ב 5 נקודות מהן דרישות המכרז . או לסמן את 5 הפסקאות החשובות במכרז. כנ"ל בחוזה.
י. להכניס דמיון לעבודה. יש לך מכרז או חוזה מיובשים שאלוהים ישמור. צור סיטואציה דמיונית, למשל נוכל מאיזה סרט שמשתמש בחוזה כדי למצוא פרצה ולרמות את כל העולם בנכלוליות. המצא סיטואציה דמיונית הזויה. ודרך זה - דרך הדמות הקומית של הנוכל, משהו כמו "המרגל שתקע אותי"/אוסטין פאור, נניח, תחשוב מה הסעיפים בחוזה/מכרז שצריך לשים לב אליהם, שפותחים פתח לצרות. או צור סיטואציה דמיונית אשר תיצוק עניין לחוזים והמכרזים המשעמממים פחד שלך. ספר לעצמך סיפור רקע מעניין. כהשראה אתה יכול לראות את הסרטונים של ביטוח ישיר, איזה סיפורי רקע מעניינים יצרו על המוטו של "למה לי לממן סוכן ביטוח". ואז כשיהיה לך סיפור רקע מעניין בדיוני, האנדרנלין יזרום, האנדרופינים יופרשו, והחוזה המ'צעמם יתוקתק.
יא. מאמנים - כבדהו וחשדהו. אני נכוונתי מאד ממאמנים. יש המון מאמנים שלא יודעים כלום מהחיים שלהם, אבל הם מתמחים ב"פעולה בצומת דרכים בחיים" וכל מיני דברים כאלו שאין להם מושג עליהם. זה שוק מאד פרוץ, שכל אחד שלמד 3 חודשים פעם בשבוע באיזה קורס אחה"צ הופך מומחה להכל. הייתי אצל אחת שפשוט נכוונתי ממנה בענק, והיא בין היתר "מומחית לשינוי קריירה". היא משבחת את עצמה בלא הרף באתר שהיא בנתה לעצמה אבל המציאות שונה לחלוטין. בניגוד לעורכי דין שהם אנשים לא אתיים בעליל אבל לפחות יש להם כללי אתיקה - ובין היתר אסור להם להציג עצמם כ"מומחים" או לשבח את עצמם, לקואצ'רים אין אתיקה. המאמנת הזו שנכוותי ממנה קשות מפרסמת את עצמה, מציגה את עצמה כקוסמת, לא פחות ולא יותר, עם המון מחמאות לעצמה וייחוס הצלחות לעצמה ורק מי שפגש אותה פנים אל פנים מכיר את הפער האבסורדי בין מה שהיא מספרת על עצמה לבין המציאות.
היא לא היחידה. כי לקואצ'רים אין שום מגבלה אתית על פרסום עצמי והם יכולים להציג את עצמם כאלוהים ואין על זה שום פיקוח ובקרה. אז
