חדשים

meytal 24

New member
חדשים

שלום לכולם לפני כחודש וחצי בני בן ה 8 עבר מקרה של אלימות קשה בבית הספר וכשבוע לאחר מכן התפרצו אצלו טיקים. היו טיקים בעבר והילד עבר רכיבה טיפולית שחיה טיפולית ריפוי בעיסוק והטיקים נרגעו פחות או יותר עד לאותו יום שבו הם חזרו. והם חזרו בעוצמה כה רבה ... ואז הבנתי שאולי מדובר בתסמונת טורט. הרבה דמעות זלגו ועדיין... מזה כחודש מטופלים באומגה גליל + שינוי תזונה + עברנו 4 טיפולים של דיקור סיני ועדיין כל יום יומיים מתפרץ לו תיק חדש ועדיין יש מדי פעם (מעט פחות) התקפי זעם והתקפי חרדה מפני מוות. הילד מאוד מאוד חכם ונבון ללא בעיות של קשב וריכוז. שתי שאלות: 1) מתי על פי נסיונכם יחול שיפור במצב ( כחודש עם אומגה גליל 3 קפסולות ליום ו 8 טיפות ויטמין e).
2) עד עכשיו סירבתי ללכת לנוירולוג לא רציתי שיגידו לי לילד שלך יש תסמונת .... אך בשל ריבוי התיקים וכל פעם תיק חדש מופיע, האחרון, זריקת יד קדימה ולמעלה ובמקביל תנודות בראש פעירת פה... בקיצור הבנתי שכדאי שהילד יראה רופא פרט לרופא המשפחה. בבקשה האם יש רופאים עליהם אתם ממליצים?
תודה לכולם על הפורום המדהים הזה ולכל הנשמות הטובות שבו...
 
ברוכה הבאה וחג שמייח

אני חושבת שאם התחלת בדרך מסויימת שאת מאמינה בה תתני לזה צ'אנס וגם שתדעי שאחרי חודש לא תמיד יודעים אם אכן הטיפול מצליח מכיוון שא. ידוע שכל אחד מגיב שונה לטיפול כזה או אחר וצריך לתת צ'אנס (אגב אתם נוטלים את האומגה לפי הנחייה או ככה החלטתם ש8 כדורים עוזרים?) ב. ידוע שבתקופה של שינוי מזג אויר כמו עכשיו הטיקים מתגברים הרבה יותר ואיתם גם שלל הסימפטומים.

במידה ואכן לילד אין בעיה של הפרעת קשב אולי באמת כדאי לחכות עם הביקור אצל הנוירולוג.

דבר אחרון לפעמים יכולה להיות ראקציה בין הטיפולים וגם את זה צריך לקחת בחשבון ואולי בתקופה של הנסיון של האומגה לא ללכת גם לדיקור למשל ובכל מקרה את חייבת להתייעץ עם איש מקצוע גם במקרה הזה.


שיהיה בהצלחה!
 
שלום לך
אני מסכימה מאד עם דבריה של

של אלמונימית ומבקשת לחדד:
א. לגבי אומגה 3 - מעבר לסיפורי מקרה שעולים מפעם לפעם במסגרת הפורום, אין בידינו כל מממצא של מחקר מדעי שמצביע על יעילות הטיפול במקרים של טוראט. רוצה לומר - אין לדעת מתי תוכלו להבחין בשינוי, אם בכלל. מידע עדכני לגבי אומגה 3 לטוראט ניתן למצוא כאן.

ב. את מתארת מצב של טיקים כתגובת דחק לסיטואציה של אלימות בבהי"ס - בהמשך לכך, חשוב לבדוק אם בכלל מדובר בטוראט. בהמשך לכך, חשוב לגשת לאבחנה - פשוט מסיבה שיכול להיות שמה שיעזור לילד עכשיו זה דווקא טיפול רגשי (פסיכולוגי). רשימת מכוני אבחון וטיפול - ניתן למצוא בקישורים שלנו. בדרך כלל התורים ארוכים, אז אפשר לנסות לגשת לכל אחד מהם באופן פרטי דרך הביטוח המשלים (ויכול להיות שגם שם יהיה תור).

ג.החידוד הכי מתבקש הוא זה שעליו הצביעה "אלמונימית" - במקרה של שני טיפולים במקביל לא תוכלו לדעת מה הכי עוזר לילד, לכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך ומורשה, אשר יוכל לעזור לכם לעשות סדר בדברים.

ד. את מוזמנת לעיין גם בשאלות הנפוצות שלנו ולהעלות במסגרת הפורום שאלות נוספות אם יש ומקווה שנוכל לעזור. כמו כן, ניתן לקבל ייעוץ טלפוני של העמותה בטלפון 03-9012956 (רצוי אחרי 20:00).

שיהיה
 

meytal 24

New member
תודה

תודה לשתיכן. רק עוד שאלה קראתי שוב ושוב שצריך להתעלם מהתיקים... השאלה שלי האם לשוחח על כך עם הילד? להסביר לו או לשאול אותו אם יש לו שאלות לגבי מה שעובר על הגוף שלו. שמתי לב שהוא לידי הוא ״מרשה״ לעצמו להרגיש הכי בנוח ולשחרר רצף של תיקים.... אז אולי אני צריכה לשוחח איתו על כך? שוב תודה על התגובות :)
 

טורט 8

New member
לשוחח עם הילד,

שיחה עם הילד הינה מאוד אנדבידואלית,

במידה והבן שלך פתוח לשיחה מסוג זה ומרגיש טוב לדבר על כך אז כדאי לדעת מה התחושות שלו לגבי הטיקים.
האם הטיקים מפריעים לו או שמא מפריע לו התגובות של הסביבה.
 

meytal 24

New member
מול הסביבה ובבית

כרגע מול הסביבה זה פחות רלוונטי. יש טיקים כל הזמן אך במשחק מול חברים הם פחות מורגשים. זה יותר מתפרץ בבית כשהוא מתרפק עליי או מול הטלוויזיה. מה שכן בתחושה שלי צריך לדבר על הנושא בכדי שלא ירגיש שונה או ??? השאלה איך לגשת לזה ישירות? בעקיפין? לתת הסבר מדעי? עדיין לא ברורה לי הדרך בה אנקוט... תודה בכל אופן :)
 
אני הייתי שואלת אבל לא ישירות על הטיקים

לנהל שיחה קלילה של איך מרגיש מי חברייך אפילו לקחת אותו לבד לשעת איכות או במשחק בבית ופשוט לתת לילד לשחרר. הכי חשוב בעיני זה לחזק כל הזמן את הדברים שהוא טוב בהם ולא לדבר על "החולשות" ככה בעצם תעלי לו את הבטחון העצמי .

במקביל ליזום שיחה עם הצוות החינוכי כדי שהם יעזרו לו בין כתלי בית הספר...
 

meytal 24

New member
תודה ועוד

תודה על תגובתך. בהתחלה חשבתי שהוא לא מודע ואז באחד הביקורים אצל הדוקר הסיני הוא שמע אותי משוחחת עם המטפל ואז אמר לי אמא למה סיפרת לו על התנועות בראש??? הייתי בשוק הסברתי לו שזה בסדר ושחלק מהדיקור זה בכדי להקל עליו. הוא הבין אותי אך טרם פתחתי לעומק את הנושא. לידי בצהריים במיטה או בספה מול הטלוויזיה הוא הכי מרגיש בנוח ומשחרר המון תיקים שהוא לא עושה במשחק עם חברים או מול מבוגרים אחרים... יש תיקים שמופעים כל הזמן ויש כאלו שהם רק שלנו. הוא מאוד חכם וספורטאי מצטיין וגם תלמיד מצטיין ויש לו המון חברים... מתפללת שכך ישאר ושהילדים לא ישימו לב לתופעה המוזרה הזאת..... מחזקים אותו וחזקים מולו! בלילות משוטטת בפורום עם דמעות ולב כואב... שוב תודה על תגובתך :)
 
מאוד מוכרת התופעה של "הסתרת" הטיקים בציבור

ושחרור בריבית בבית... גם אצלנו מתחילת הדרך ועד היום כלפי חוץ לא ניכר שיש לילד טוראט ובבית הטיקים מתפרצים חופשי.... אצל בני ההיפריות שלו "מחפה" על הטיקים....
 
הי מיטל24.

אנו אחד המקרים שבינתיים חווה שיפור בטיקים ושאר סימני התנהגות לאחר שינוי תזונה ממושך- יחסית (שנה וחדשיים עברו מאז שהתחלנו עם השינוי בתזונה- מתוכם כשבעה חודשים אחרונים יש שיפור מהותי ביחס למה שהיה לפני כן וכל פעם שאנו לא מקפידים על התזונה- אנחנו רואים התגברות של הטיקים- שנחלשת מאוד\נעלמת כמעט כשאנו "שבים להקפיד").
גם אנחנו שמנו לב שלא מספיק לתת אומגה 3- שינוי תזונה כללי יותר- נחוץ. גם אנו נעזרנו באתר של גיא כדי לבצע את שינוי התזונה-אך מלתחילה נתנו מינון מוגבר של אומגה3.
(ההאם הבנתי נכון?? אתם נותנים 3 קפסולות אומגה 3 ביום?? של כמה מ''ג "חומר פעיל" בכל אחת???300 או 600מ''ג??ומה משקל הילד??האם אתם מקפידים על שאר "עקרונות התזונה"??).
עם שינוי תזונה דרושה סבלנות- זה לא כמו לתת תרופה שהתוצאה ניכרת מיד או בטווח זמן קצר בהכרח.

גם אנחנו הגענו לשינוי התזונה אחרי לילות ארוכים ולבנים של דאגה, כאב לב וחוסר אונים (כמובן שמול הילד שדרנו "חוזק").
אני הרגשתי שכן עזר לנו להתייעץ עם נויירולוגית (ליתר ביטחון התייעצנו עם שתיים כדי לשמוע 2 חוות דעת). זה לא נעשה בהכרח לצורך אבחון ,אלה יותר כדי לעשות בדיקה נויירולוגית (=ליתר ביטחון) וגם התייעצנו אם\איך כדאי לגשת לנושא- מסתבר שהרבה פעמים להורה הטיקים של הילד מפריעים בעין הרבה יותר מאשר לילד עצמו- קחי את זה בחשבון.
עוד נקודה למחשבה: אם את הטיקים החזיר\חיזק לחץ נפשי כתוצאה מחוויה טראומטית שהוא עבר- אולי הדרך לעזור כאן תהיה לדבר (אולי עם משהו מקצועי) על החוויה הזו על מנת לשחרר את כל הרגשות\זכרונות\פחדים הלא טובים שנובעים ממנה. כלומר אולי, אם זה חלק מהסיבה לביטוי של הטיקים- אולי "טיפול בחלק הזה של הסיבה" יעזור לשפר את הטיקים (????!)

אגב, גם הילד שלנו חטף מכות- כל השבוע הראשון שלו בכיתה א'- יום יום ולא סיפר לנו- גילינו את זה בעקיפין דרך משהי שראתה ויצרה איתנו קשר לספר (לא המורה). וזה היה מאד טראומטי (לכולנו!!!!) פרט לכך שדיברנו מיד עם האמא של אותו ילד, המורה, המנהלת..ועם הילד שלנו (הרבה הרבה שיחות..) אני מרגישה שמאד עזר (אל תצחקי) לרשום אותו לחוג קיק-בוקסינג (=שם יפה לחוג מכות)- הילד שלי הוא ילד "עדין", סגור יחסית, הנטיה הטבעית שלו במקרה שמשהו מכה אותו (במקרה הטוב) היא ללכת להתלונן עליו.. החוג הזה מחזק את הביטחון שלו בכוח הפיסי שלו וגם (במקביל) מחזק את התפיסה שאם משהו חושב שזה בסדר להכות אותך- (די אוטומטית) מותר לך להגן על עצמך וגם להחזיר. (סליחה מראש בפני אנשי החינוך שאולי יתנגדו לגישה שלנו..).

בכל אופן, אני חושבת שאת עושה בשכל- לנסות קודם כל "שיטות אלטרנטיביות" שטומנות בחובן סיכונים קטנים יחסית- מחזיקה לכם אצבעות שתצליחו ותחוו שיפור.
ומאחלת מכל הלב הרבה בריאות לחמוד!!
 

meytal 24

New member
נחמה ורפואה

נחמה יקרה כמה נחמה נתת לי.... תודה על תגובתך שריגשה אותי עד דמעות. למה זה כל כך קשה? אוף... כמובן שמולו משדרים חוזק... הוא כזה ילד מדהים חכם רגיש ונבון.... הוא פה לידי מקפץ בלי הפסקה (מול הטלוויזיה זה ממש מתגבר). אני בקשר עם גיא מאומגה גליל וממש מקפידים על התזונה אין בבית שום חטיף שום ממתק ולהפתעתי הרבה הוא משתף פעולה. גם עם האומגה הוא משתף פעולה למרות שהוא רגיש מאוד לריחות... הוא שותה את זה בגבורה רבה. כאמור לוקחים 3 קפסולות של אומגה גליל ועשר טיפות של ויטמין e. היום גיא המליץ להעלות את המינון ל 4 קפסולות כל אחת מכילה 600 מ״ג הוא שוקל 22 קג. אני מתכננת לפנות לנוירולוג ולטיפול רגשי כלשהו... עד עכשיו לא יכולתי לנשום זה היה לי כל כך קשה ועכשיו אני מנסה להתמודד ולטפל בכל המישורים עם עדיפות לשיטות האלטרנטיביות. חבר ילדות של בעלי סובל מתסמונת טורט הוא כיום בן 47 ועדיין מתמודד עם התסמונת שהפכה לחלק בלתי נפרד ממנו... תודה על הכל ורפואה שלמה לבנך החמוד והרגיש ( כך גם מגדירים את בני חמוד ורגיש תמיד מוכן להתנדב ולעזור...).
נ.ב
חוויתם התקפי זעם או חרדה ממוות? התקפי הזעם היו ממש חדשים לנו, ילד כה רגיש רגוע עם יחס מנומס לסובבים אותו פתאום נתקף בכזה התקף זעם ועל כלום וכאשר זה חולף הוא מבקש סליחה :(
 

meytal 24

New member
תזונה נכונה

נחמה יקרה אם אפשר בבקשה טיפים לתזונה נכונה. כפי שציינתי הורדנו לגמרי מתוקים וחטיפים ועברנו לחיטה מלאה. משתדלים גם לגבי פסטה מחיטה מלאה ובשאיפה לאורז מלא. מה לגבי תחליף לקורנפלקס? או מזון שמנסיונך הוא בריא וגם חביב על בנך.... תודה :)
 
מיטל יקרה,נראה לי שכשמדובר בבעיה בריאותית

של ילדינו, קשה לנו שבעתיים כהורים. ההסתכלות שלנו כמבוגרים היא שונה- רחבה וכללית יותר וגם מיד מתחילים חששות לגבי השלכות אפשריות על העתיד (יכול להיות שזה בעוכרינו כי הטיקים ושאר סימנים שאת רואה היום כנראה ישתנו בעוצמה או בהרכב - זו תסמונת דינמית במהותה. ואפילו אם כרגע יש התגברות -יתכן שבעתיד המצב ישתנה לטובה- סטטיסטית, כשליש ממקרי התסמונת חווים שיפור ניכר עד העלמות רב הסימנים אחרי\תוך כדי גיל ההתבגרות וזה לא כפוף לאימוץ שיטת טיפול מסויימת..).
מצד שני, אני לוקחת בחשבון שלמרות השיפור בכל סימני התסמונת שהביא איתו השינוי בתזונה, והשיפור האפשרי שעוד יביא איתו העתיד, התסמונת תלווה ותהיה חלק מחיינו במידה זו או אחרת תמיד-לכן אנו כולנו מאמצים את שינוי התזונה ומנסים להפוך אותו לדרך החיים שלנו.

בני סבל מטיקים מתגברים (גם בעוצמה וגם בסוגים), התקפי זעם (וגם בני הוא ילד מנומס, טוב לב, וממש ממש לא אגרסיבי..בהתחלה בכלל לא הבנו מאיפה זה בא- כי זה "פשוט לא הוא" לא ידענו שזה חלק מתסמונת..), חרדות (לא באופן ישיר ממוות- אלה יותר מנחשים, עכבישים, חושך, אנשים רעים וכד') ו..OCD.

שינוי התזונה שעשינו היה הדרגתי-
התחלנו עם מינון גבוה בהרבה ממה שאתם משתמשים, של אומגה 3, (אנחנו לא נוטלים קפסולות כי ילדי רגיש לריח+טעם של שמן הדגים הטבעי, אנחנו משתמשים בסירופ בטעם לימון שנמכר בסופר פארם שכולל מינון מוגבר של 2 חומצות השומן החיוניות. בכל אופן, אם אני צריכה לתרגם את המינון שאנו נוטלים בכפיות- לקפסולות- אז מדובר בכשמונה-תשע קפסולות של 600מ''ג ליום +200יחב''ל ויטמין E לאותו משקל גוף). חוינו שיפור ניכר לעין בסימני התסמונת בטווח זמן של כשבועיים שלושה מהתחלת השימוש ואז נסיגה וחוזר חלילה.
לאט לאט הבנו שייש עוד גורמי תזונה שמשפיעים..

נכון להיום ה"מוטו" הוא לצרוך מינון יומי מוגבר של אומגה 3 דגי+ויטמין E +להפחית עד כמה שניתן סוכרים\עמילנים\קמח לבן ולהשתדל במקומם לצרוך פחמימות מלאות\מורכבות.
להשתדל להפחית את מינון האומגה 6 במזון (=אני קונה רק שמן קנולה\זית\אבוקדו, כשבעבר הייתי משתמשת בעיקר בשמן סויה, חמניות..) ומשתדלים לצרוך ביצים\עוף אורגאנים במחשבה\תקווה שההרכב שלהם כולל פחות אומגה 6 מכאלה שהואכלו בחיטה..
להמנע משומן טראנס (עד כמה שניתן), ומצבעי מאכל..

בכל אופן אם פנית ישירות לגיא- אז לדעתי את בידיים טובות. מהקצת שהספקתי להכיר- הוא איש מקסים והידע והניסיון שרכש באופן עצמאי בנושאי תזונה וביוכימיה מדהימים וייחודים.
אנחנו עשינו את כל השינוי בלי לפנות אליו ישירות- ובדיעבד, יתכן שבגלל זה לקח לנו יותר זמן הגיע ל"תוצאה יציבה".

הנה דוגמא לתפריט (התפריט שלנו לא מושלם אבל עבור ילדנו, הבררן במזון, הוא אפשרי למימוש ונותן תוצאה):

בוקר: גם אצלינו בעבר הקורנפלקס "כיכב" (ולא רק בבוקר).
היום יש פרי 1 (בדר''כ תפו''ע או אגס) או סלט פירות עונה קטן (תפו''ע+אגס+קצת תותים+מלון או בננה+חמוציות) יחד עם בקבוק שוקו (הוא מאד מאד אוהב שוקו..) שכולל שליש משקה שוקו ושני שליש חלב עיזים מלא. (לקח לו זמן להתרגל לכמות כ''כ גבוהה של חלב עיזים בשוקו- אז עשינו זאת בהדרגה).

עשר:לחמניה מחיטה מלאה עם גבינה וזייתים או גבנ''צ או חומוס בייתי או נקניק.

צהריים: עוף אורגאני בצורת סטייק עוף או שניצל (עם פירורי לחם מחיטה מלאה) או קציצות עוף בייתיות.
לפעמים בשר בקר (הוא פחות אוהב אז זה לא מאד תדיר).
פסטה מחיטה מלאה\אפונה\שעועית\קטניות מבושלות\לפעמים קוסקוס מלא עם ירקות מהמרק וכד'.וירקות טריים חתוכים.
כמובן שאפשר גם אורז מלא (אני עוד לא מצאתי מתכון מתאים שהילד אוהב- אם יש למשהו מתכון לאורז מלא "שילדים אוהבים"- אני אשמח לנסות).

ערב: חביתה\ביצה קשה\טוסט מלחם מחיטה מלאה\פיצה בייתית (שעשויה מפיתה מחיטה מלאה שעליה מרוחה כפית שמן זית,קצת קטשופ,זייתים ירוקים וקשקבל)
- וירקות טריים חתוכים.

לגבי נישנושים, או תחת קטגוריית קינוח: אצלינו במזווה תמצאי את הבאים:
צ'יפס מתפו''ע מיובשים (=פלחי תפו''ע שעברו יבוש בלבד),חמוציות ממותקות במיץ תפוחים, בייגלה מחיטה מלאה, שוקולד מריר (בד''כ), דגיגונים של אלספה (לא יותר משניים ביום), דובון ויטמינים..לפעמים תפוח בכפית דבש או יוגורט עם דבש ופירות גם נכנס לקטגוריה (בעיקר בגלל הדבש).
מהקטגוריה הזו אנחנו משתדלים כמה שפחות..
כמובן שאפשרי גם אגוזים למינהם\שקדים- אצלינו הילד לא אוהב..

אחה''צ כשהוא הולך לחברים או לימיהולדת- הוא אוכל אוכל "רגיל" לפעמים ממתקים וגם בצהרון.
אבל רב התזונה מתאימה לעקרונות תזונת אומגה.
וש גם הסבר יומיומי על חשיבות התזונה לבריאות הגוף וכמה לא בריא לזלול הרבה מתוקים וממתקים- בתקווה לטווח הארוך משהו מזה ייטמע.
ו..בגדול זהו.
אם יש לך רעיונות אחרים\נוספים למזון\מתכונים שמתאימים לעקרונות התזונה הנ''ל- אשמח אם תשתפי אותי.

מאד מקווה שהנ''ל יעזור ואני אשתדל להיות פה- לכל שאלה\התייעצות- חיזקי ואימצי ואל ייאוש.
 
עושה רושם של תפריט שפוי שאפשר לעמוד

בו בהחלט ולגמריי (גם האמא, שמכינה וגם הילד, שאוכל...:)
גם אנחנו התאמנו את התפריט לילד על פי עקרונות אלה - בלי להשתגע יותר מדי ולהקפיד על קוצו של יוד וזה בדיוק מה שעבד.

עוד כמה טיפים שיכולים לעזור:
א. כמה שפחות חיטה (עדיף שיפון) וכמה שפחות תירס ותפוחי אדמה - כי יש להם ערך גליקמי גבוה שממש מקפיץ את הילדים.

ב. כמה שפחות שוקו ועל משקאות קלים מוגזים אין בכלל מה לדבר (למרות שאצלינו זה נכנס פעם בשבוע עד היום...)

ג. אפשר להחליף ארוחת ערב בפלטת פירות (בקיץ יש מלא פירות נהדרים) או פלטת גבינות (עזים, כמובן...) עם ירקות.

ד. כמה שפחות מזון מעובד (כולל טבעולים למיניהם) וכמה שיותר להכין באופן עצמי (חומוס, טחינה וכד').

ד. לגבי אורז מלא - יש אטריות מאורז מלא שאפשר לעשות איתן מלא דברים טעימים (מוקפצים, פד-תאי וכד').

וכמובן, שאין להקל בחשיבות של הסבר יומיומי לגבי תזונה (גם זה ברמה שפויה, כמובן..:) - אני מאמינה שזו עוד אחת מהחובות החשובות שלנו כהורים. את התוצאות של החינוך לתוזנה שפויה רואים אצל ה"ילדים" עד היום.

שיהיה
 

meytal 24

New member
נחמה יקרה

נחמה יקרה, אני כל כך שמחה שפניתי לפורום הייתי פשוט כל לילה יושבת מול המחשב בוכה ועוברת ממאמר למאמר לכתבה.... את נותנת לי נחמה רבה. אני מחפשת פתרונות לארוחת הבוקר במקום הקורנפלקס (הפירות היחידים שבני אוהב הם אבטיח ותפוח את השאר הוא לא סובל בגלל הריח...) יש עוגיות גרנולה טעימות שאמא שלי מכינה (כמעט ללא סוכר / ממתיק סטיוויה או אגבה) או שפשוט הוא יוצא מהבית בלי לאכול כלום ואני חושבת שפה אני צריכה להתערב ולדאוג שיכניס משהו לפה לפני שהוא יוצא לבית הספר. חופן שקדים זה אצלנו קבוע (כל בני הבית) והקינוח זה באמת שוקולד מריר וגם רק מדי פעם. אם מגיעים אורחים אני מכינה סופלה שוקולד משוקולד שמכיל לפחות 60% מוצקי קקאו ואני לא מוסיפה סוכר בכלל, זה טעים לכולם והוא מת על זה. התפריט היומי די דומה למה שכתבת אני צריכה להפחית קצת באורז הלבן ובתפוחי האדמה. אני מאוד אוהבת לבשל אז אאעדכן לגבי מתכונים שאמציא לאורז מלא וכו'.
חג שמח :)
 
הי מיטל, הנה עוד רעיון

לארוחת בוקר:
דייסת קוואקר (!) אנחנו לפעמים מכינים לילד- מוסיפים מעט דבש או מייפל טבעי כדי לתת טעם טיפונת מתקתק וקצת חלב עיזים - זה נראה "לא משהו" אבל טעים לו והוא ממש אוהב.
אפשר גם להוסיף לזה פירות אבל אם בנך אוהב רק שניים.. לא בטוח שזו אפשרות שתתאים.

שיהיה לכולכם חג שמח!!

נחמה
 
תודה רבה!!! נשמח לגוון לנו את התפריט.

וזה נראה מתכון לא מסובך- אני בהחלט אנסה.

שיהיה שבוע טוב!
 
גם אצלינו שינוי בתזונה עזר מאד - על פי

העקרונות שציינה נחמה.
אני חייבת לציין, שכל זה עבד יופי גם בלי להלעיט את הילד בתוספי מזון כאלו ואחרים.

בקישורים שלנו יש מדור שלם עם מידע רלווטי בנושאי תזונה ותוספי מזון.
בתור התחלה ("למתלמדים"...:), אני ממליצה לך להיכנס גם לקישורים וגם לשאלות נפוצות.

לגבי הילד - גם אני חושבת שכדאי לשמור על תקשורת כמה שיותר פתוחה - כמובן, שהכל בהתאמה לגיל וליכולת הקוגנטיבית והרגשית שלו.
בטח שלא להעיר לו, אבל בהחלט חשוב ליצור אוירה שתאפשר לילד לתת ביטוי לרגשותיו. זה מאד חשוב.
בכל מקרה ועל רקע העובדות שציינת - בדגש על התקפי זעם או חרדה ממוות- חשוב לקחת בחשבון שזה לוקח זמן עד שרואים שיפור עקב שינוי בתזונה.
בהמשך לכך - אני ממליצה בשלב זה לתת דגש על על מענה רגשי ולהשקיע את מירב האנרגיות שלכם בזה ובאופן מיידי. וכמה שיותר מהר - יותר טוב.

שיהיה
 

meytal 24

New member
מסכימה בהחלט

תודה על תגובתך ואני בהחלט מסכימה ששינוי בתזונה הוא המפתח להחלמה. ביום אחד החלטנו כולנו שזהו אין יותר חטיפים ואין סוכרים ואני פשוט בהלם שזה מצליח. אצלנו לא הייתה בעיה של ג'אנק פוד הילדים שלי שוחרי בריאות וספורט ומקפידים על ירקות פירות ואוכל ביתי טוב טעים ובריא. הבעיה הייתה הכמות של החטיפים שאני בעצמי הייתי קונה ... שלא יהיה חסר חלילה... בהחלט השלב הבא הוא טיפול רגשי משום מה התקפי הזעם שהיו לעיתים רחוקות יותר הופכים להיות תכופים יותר ויותר.... תודה על הכל ובהחלט נהיה בקשר.
 
למעלה