חדשים בעניין
היום היינו אצל נוירולוג והוא אמר שכנראה יש לילד שלי(בן 7.5) טוראט, למרות שאי אפשר עדיין להגדיר זאת כך מכיוון שהתופעות נמשכות "רק" 9 חודשים. עצאתי ממנו בהרגשה מאוד קשה ומיד חשבתי - ראיתי בחיי ילדים עם טוראט הילד שלי לא כזה, יש לא רק כמה טיקים זה עדיין לא הופך אותו לטוראט ומה הוא בכלל מגדיר אותו על סמך שיחה של 15 דקות... החלטנו שנעשה אבחון פסיכולוגי של טוראט כפי שהמליץ הרופא ואח"כ נבקש חוות דעת נוספת ובטח ובטח שלא נתחיל בטיפול התרופתי שהרופא המליץ. אבל אז נכנסתי לאינטרנט לקרוא קצת והגעתי לכאן ופתאום דברים מתחילים להסתדר... תמיד היו לו בעיות הסתגלות אבל אחרי חודש חודשיים הוא היה הופך להיות לחביב הגננת. בחופש הגדול הוא התחיל לירוק... הוא טען שכל מיני דברים מגעילים אותו ולכן הוא יורק, ניסינו בדרך של פרסים, בדרך של כעסים, להתעלם, להזכיר ומה לא.אך זה לא עזר. בכתה א' התגלו כל מיני התנהגויות שעוררו מחשבות על בעיה רגשית - הוא לא היה מסוגל להתמודד עם הפסדים, מי שנוגע בו הוא "חיי" להחזיר, שקלו ביעה של ADHD , החשגחו בלימודים מצויינים והוא בין המובילים בכתה. הו אגם די מקובל בכתה כי הוא ספורטאי אבל לא ממש אוהבים לשבת לידו כי הוא יורק וזה מגעיל את הילדים. בחודש האחרון התווסף דבר חדש - הוא התחיל לגעת באנשים. בתחילה בטוסיק ועכשיו לא כ"כ משנה היכן. כשהוא לא נוגע באחרים הוא "משחק" עם האצבעות...הוא מדבר בלי הפסקה כמעט עד שזה לפעמים מתיש. בכלל הוא הילד שהכי קשה איתו...(יש לו אח ואחות גדולים ממנו ואח קטן ממנו). היינו איתו בטיפול פסיכולוגי כשרק התחילו היריקות ומהר מאוד הבנו שזה לא הכיוון הנכון. כיום הוא מטופל בטיפול רגשי בב"ח. סליחה על ההצפה אבל חשוב לי לשמוע אם זה נראה לכם זה... ואם כן מה עכשיו? מה אני אמורה לעשות או לא לעשות?
היום היינו אצל נוירולוג והוא אמר שכנראה יש לילד שלי(בן 7.5) טוראט, למרות שאי אפשר עדיין להגדיר זאת כך מכיוון שהתופעות נמשכות "רק" 9 חודשים. עצאתי ממנו בהרגשה מאוד קשה ומיד חשבתי - ראיתי בחיי ילדים עם טוראט הילד שלי לא כזה, יש לא רק כמה טיקים זה עדיין לא הופך אותו לטוראט ומה הוא בכלל מגדיר אותו על סמך שיחה של 15 דקות... החלטנו שנעשה אבחון פסיכולוגי של טוראט כפי שהמליץ הרופא ואח"כ נבקש חוות דעת נוספת ובטח ובטח שלא נתחיל בטיפול התרופתי שהרופא המליץ. אבל אז נכנסתי לאינטרנט לקרוא קצת והגעתי לכאן ופתאום דברים מתחילים להסתדר... תמיד היו לו בעיות הסתגלות אבל אחרי חודש חודשיים הוא היה הופך להיות לחביב הגננת. בחופש הגדול הוא התחיל לירוק... הוא טען שכל מיני דברים מגעילים אותו ולכן הוא יורק, ניסינו בדרך של פרסים, בדרך של כעסים, להתעלם, להזכיר ומה לא.אך זה לא עזר. בכתה א' התגלו כל מיני התנהגויות שעוררו מחשבות על בעיה רגשית - הוא לא היה מסוגל להתמודד עם הפסדים, מי שנוגע בו הוא "חיי" להחזיר, שקלו ביעה של ADHD , החשגחו בלימודים מצויינים והוא בין המובילים בכתה. הו אגם די מקובל בכתה כי הוא ספורטאי אבל לא ממש אוהבים לשבת לידו כי הוא יורק וזה מגעיל את הילדים. בחודש האחרון התווסף דבר חדש - הוא התחיל לגעת באנשים. בתחילה בטוסיק ועכשיו לא כ"כ משנה היכן. כשהוא לא נוגע באחרים הוא "משחק" עם האצבעות...הוא מדבר בלי הפסקה כמעט עד שזה לפעמים מתיש. בכלל הוא הילד שהכי קשה איתו...(יש לו אח ואחות גדולים ממנו ואח קטן ממנו). היינו איתו בטיפול פסיכולוגי כשרק התחילו היריקות ומהר מאוד הבנו שזה לא הכיוון הנכון. כיום הוא מטופל בטיפול רגשי בב"ח. סליחה על ההצפה אבל חשוב לי לשמוע אם זה נראה לכם זה... ואם כן מה עכשיו? מה אני אמורה לעשות או לא לעשות?
