פסיכיאטר ישראלי באפריקה
מתוך הכתבה: באפריקה המוות הוא המשך של חיים ולאו דווקא סיומם. כשהקולוניאליסטים היו באים לאפריקה הם היו מצלמים את המשפחה המסורתית - גבר, לידו אשה עם שדיים בחוץ והילדים בצד. אחר כך היו מראים את זה בקלאב שלהם באנגליה או בגרמניה ואומרים: 'ככה נראית משפחה אפריקאית'. מה שהם לא ראו זה עוד המון דמויות שעמדו מסביב. אלה הם האבות הקדומים. לפי המסורת האפריקאית המוות הוא רק נקודה ברצף שבסופה אתה מצטרף לאבות הקדומים שלך, בתנאי שחיית חיים מוסריים ולא התאבדת". ששורצמן, שריפא חולים באפריקה עוד לפני שהפך לפסיכיאטר, שהה באפריקה בפעם השנייה, עם אשתו השנייה, בריטה, ובתם הבכורה, אמרל, לקתה אמרל במלריה אף על פי שלקחה תרופה מונעת. "לקחנו תרופה נגד מלריה פעם בשבוע ולמרות זאת היא חלתה", הוא משחזר. "היה לה חום מטורף והיה קריטי לצנן אותה במים קרים, אבל לא היו מים בכל בית החולים. בריטה לקחה אותה על הגב וככה עברנו אתה מחדר לחדר, חיפשנו מים. בסוף מצאנו מכל של 20 ליטר, טבלנו אותה ושפכנו עליה, ובתוך כל זה אני דיברתי עם אמי המתה. אמרתי לה: 'אמא, זאת הנכדה שלך, זאת חובתך להגן עליה', והחום התחיל לרדת. הבנו שהיא תשרוד".
