חחח, הטירטור הנ"ל לא היה מנת חלקי
זה בד"כ מה שמציעים ב"שיגרה". ולאנדואית שיטה כזו היא די מתכון להחמרת האנדו. הייתי חייבת לעבור ניתוח ראשון כדי להתחיל בנסיונות להרות. וההתחלה שלי הייתה מיידית עם IVF. (וללא בנזוג, אני עושה את זה לבד אז נמנע ממני הפרו ורבו הנאטורלי. חחח, בעצם אין לי חצוצרות בכלל... פפפחחחח שכחתי!!! אף פעם זו לא תהיה אופציה עבורי להרות מסתם סקס טוב). אחרי 8 אייויאפים לאורך מעל שנתיים, הבאתי את גופי לקצה גבול היכולת. להמשיך לנסות?
, שלא יהרגו אותי חברותיי אם אגיד את המילה "לצערי" במשפט הבא, אבל אכן לצערי היום א'פחד לא מדבר איתי בכלל על פוריות כשאני מחלימה מהניתוח השני שהיה רק לפני 3 חודשים, שעדיין תלויה עלי שקית סטומה, שלפניי ניתוח נוסף ואז עוד ניתוח להעיף את השקית. אני חוששת אפילו לפנות לעמותות האימוץ בשלב זה (כל עוד לא סיימתי עם הניתוחים) כדי שחלילה זה לא ימנע ממני גם את האופציה הזו בגלל מצב בריאותי (ואשמח לקוראות אשר מבינות בנושא אימוץ אם אכן זה כך כל עוד אין לי אפילו תאריכים לניתוחים הבאים).
