להלן כתבה על סין: המוצר הישראלי שהכי מעניין את הסינים: החוצפה למה זה רלבנטי? כי רוב מה שנכון לגבי התרבות הסינית נכון לגבי התרבות הקוריאנית (והתרבות היפנית). גם בקוריאה יש עיניין רב בישראל ובשיתופי פעולה עם ישראל. במיוחד בתחום המחקר. הכותרת די מוגזמת בעיני, אבל היא בהחלט משקפת את אחת הבעיות המרכזיות בקוריאה. ראים את זה למשל כשמהנדסים מפחדים לקחת יוזמה ולהציע רעיונות. גם הצניעות דומה. מה ששונה בקוריאה, זה שאפשר יותר לסמוך על אנשים שמילה זו מילה. בסין יש חברות בודדות שאפשר לסמוך עליהן, וגם אלו נופלות לפעמים, כמו למשל סיפור הצבע הרעיל בצעצועי ילדים. יצרן צעצועים רציני שייצר עבור גדולי המותגים בעולם לא בדק מספיק ברצינות את אחד הספקי משנה שלו.