חדשות הדרום

חדשות הדרום

המסעדה בצומת שוקת החליפה בעלים (או ליתר דיוק מפעילים), המנהל החדש חוסיין מבטיח אירוח מלא למורי-הדרך. מאהל "חאן השיירות" מספר קילומטרים אחרי נחל חוורים. רכיבה על גמלים הרכיבה כמקובל, לאורך שלושה קילומטר, חצי רוכבים וחצי מהלכים ובאמצע מתחלפים, הבעיה שהוא מוציא רק 10 גמלים עם אוכף כפול , ואם הקבוצה גדולה מ-40 אזי מרחק הרכיבה הוא רק שליש מהדרך , או שרוצים לחלק את הקבוצה וכך עשרים איש ירכבו את המסלול ויחזרו בכל פעם. הבעיה שכל סיבוב לוקח כ-70 דקות, והמנהל יודע זאת ויודע שבלית ברירה מורה-הדרך ילך על הדרך הראשונה, במקום שהסיפור יקח שלוש וחצי שעות ותמיד שני שליש מהקבוצה תשתעמם לשעתיים ועשרים. כלכלה הדרישה היא שכל חמישה-שישה ישבו מסביב למגש על מזרונים. האנשים מספרים שהאוכל מספיק וטעים (אני לא יכול להעיד על טיב האוכל, הסיבה: בהמשך) חאפלה החאפלה המובטחת מסתכמת בנגינה של בדואי בודד על סומסומייה כך שאיש לא שומע אותה ברעש הדיבורים כאשר רק כשהוא עומד לסיים מבינים בעצם שהוא ניגן, בתום הארוחה הוא מספר על חיי הבדואים (האנשים מרוצים מהסיפורים). בזה מסתכמת כל החפלה. המנהל ניר התנהגות שלילית וחוסר יחס לצוות התייחסות של המנהל אל מורי-הדרך כאילו היו עוזרים אישיים שלו שהם צריכים למלמד את הקהל לפי צרכיו, סרב לחלק את האוכל עד שלא ישבו כמספר הנדרש מסביב למשולשים שהם בסיסי המגשים, הוסבר לו שלאנשים נאמר, ואחרי חלוקת המגשים הם כבר יזוזו לבד, הודיע שלא יחלק מגשי אוכל עד שלא יסתדרו, לבסוף אחרי עיכוב של חצי שעה חילקו את המגשים והאנשים הסתדרו כמו שאמרתי. מורת הדרך של האוטובוס השני פנתה אליו בשאלות והוא לא התייחס אליה אלא עסק בשיחות טלפון עד שהיא התייאשה והיא נאלצה למצוא לבד תשובות לשאלותיה. אני דיברתי איתו בטלפון יום לפני וביקשתי שידאג לי לכסא כיוון שאני לא יכול לשבת על הארץ, הוא טען שאין כסאות. שקר מוחלט, במקום מצאתי שלושה כסאות והיו עוד ליד המטבח ועוד ספסל עם משענת ושולחן שניכר בו ששימש לאכילה. בקשתי לקבל מנה לשולחן על מגש קטן או צלחת , כי אני לא יכול לשבת על הרצפה והוא סרב בטענה שיש לו רק מגשים של שישה איש. שקר מוחלט, יש לו מגשים מכל הגדלים כולל אישיים וגם צלחות בגדלים שונים. כשהנהג מיוזמתו ניגש אליו והסביר לו שאני נכה צהל ולא יכול לשבת על הרצפה, הניף יד בביטול. כאשר קיבל את הואוצ'ר, טען שאני משקר במספר המטיילים ויש לי 51 איש וזה חוץ ממני ומהנהג והמע"ר שנחשבים כצוות. החשבון פשוט: אוטובוס עם 55 מושבים לפי הרשימה יש 53 מטיילים, שתי משפחות לא הגיעו שהם 5 איש. אז אם אני אומר שיש 47 מטיילים (ועוד ילד בן שנתיים וקצת שלא נחשב), אז מה לא בסדר במספר האנשים? (נהג מורה דרך ומער נרשמים לחוד כצוות). הוא המשיך לטעון שיש 51 נוסעים חוץ מהצוות. הודעתי לו שזו הפעם הראשונה והאחרונה שאני מבקר כאן, ודרשתי שיגיע לאוטובוס לספור את האנשים ואם ימצא שזה כמו שאמרתי (47 נוסעים+ילד בן שנתיים+ צוות [נהג+מורה דרך+מע"ר]) אני דורש התנצלות בפומבי. כמובן שהוא לא הגיע. אני לא מתכוון להגיע שוב למקום גם בהפסד של יום עבודה.
 

EYTAN155

New member
חדשות מהצפון

בשמורת אלוני אבא יש תוואי האלון בכמויות מסחריות, עדיין בתוך הקורים , או טו טו יגיחו החוצה . פגשתי שם השבוע קבוצה שישבה מתחת לעץ עמוס, ליד המדריכה(ילדונת, ואני לא אכתוב מאיזה חברה)שהתכוננה לספר להם איזו אגדה ובנתיים כמה מהילדים מתוגברים בהורה מלווה החלו להכות עם ענף על שק הקורים לראות מה יש שם. מיותר לציין שהמדריכה לא הבחינה,ולאחר שהזהרתי אותם ואותה לא נראה לי שהיא הבינה על מה מדובר. בזמן כתיבת שורות אלו,רק מעצם המחשבה אני מתחיל להתגרד. דרך אגב זיהיתי גם על אחת מהאלות את תוואי האלה כך שמי שרגיש שידחה את הביקור בשמורה לחודש חודש וחצי. חוץ מזה המקום מקסים (חובה לכיתות א-ג)מאוד מומלץ לבקר לכל מי שאינו מכיר,אחרי התקפת/תקופת התוואים.
 
תוואי התהלוכה גם בדרום

ליד אתר החאן נמצאת שמורה מדברית בה מצאתי פרטים של תוואי התהלוכה, ופריחה מדהימה
 
עוד חדשות מהדרום ומהמרכז

המסעדה בשוקת לא החליפה בעלים. מנהלים אותה עדין הקבוצים אבל יש שם מנהל חדש, רונן, ויש לו צוות שעליהם נימנים כמה בדואים עם נסיון בתחום. הם מטפלים יפה במו"ד ובנהגים, ואלי יגיעו לרמה של דביר בדימונה. נכון להיו, התיאומים איתם לא דופקים ב-100%, יש קצת תקלות. אפשר להזמין שם ארוחות כשרות לקבוצות. לא זול אבל טוב. פיתחת ניצנה - בקדש ברנע יש מכוורת נחמדה של אדוארד. יכול לקבל קבוצות קטנות, עד 30 איש. מספר על עצמו, על המקום ואח"כ מוכר. חמי ממשיך לקבל קבוצות לסיור קצר במושב, ביקור בחממות של עגבניות שרי וביקור במפעל שלו שמוכר מעדנים מבוססים על עגבניות שרי. המפעל בשלבי בניה אחרונים. היקב המקומי עדין לא מקבל קבוצות. האוכל בניצנה זקוק לשיפור. ארוחת ערב של פיצות קרות, אוכל שנגמר באמצע וכו' - לא מתאים. הטיפול בקבוצות חובבני מאד אבל לובה אליאב מפצה על הכל. המדבר כולו פורח בירוק, יפה נורא אבל כל זה יגמר תוך חודש, לכל היותר. נגב מערבי ירוק עם קישוטי חרציות וסחלבים / דבורניות נחבאות. עדיף להגיע ליער דודאים מצפון לצומת גורל. שם יש שפע אירוסים. תל באר שבע - זול מאד ויפה. באר אברהם - פשלה שמחכה למכת החסד. העיר העות'מנית ובית הקברות - בלי שינוי. אולמי השלום / בית החיל - אוכל טוב, לא זול. מומלץ לאכול שם בהגשה אבל לקחת בחשבון שהבשר מוקצב. דרך הפסלים - ללא שינוי, אנדרטת הנגב - יפה וטוב. במרכז - לרוץ מהר לכיסלון. מרבדי ציבעונים משולבים באירוס אחה"צ וסחלבים, יותר מהשנים האחרונות. משני צידי הכביש המוביל לאנדרטת מגילת האש יש שפע פריחה.
 
למעלה