חדשה

[ליאל היחידה1]

חדשה

חדשה
הי בנות אני די חדשה כאן אצלכם בפורום אך לא בטיפול עד היום ביקרבתי בפורום השכן של פוריות כאן הבנתי שלרובכם יש ילדים בבית אני נמצאת כבר כמה שנים בטיפולים ויש לי ילדה בת 7 גם מיטיפולים אך מה שנקרא אני על סף שבירה נפשי מאוד גבוה מאוד חוששת שלא אחזיק עוד מעמד ושזה פוגש לי בילדה לפעמים יש לי את הצורך לשטף אותה במה שקורה אך נראה לי שהיא עוד קטנה כדי להבין מה קורה מסביב אם למשהי ממכם יש איזה שהיא עצה אשמח לקבל תגובות איך אפשר להתמודד אם זה?

 

[עמית@]

ברוכה הבאה.

חדשה
הי בנות אני די חדשה כאן אצלכם בפורום אך לא בטיפול עד היום ביקרבתי בפורום השכן של פוריות כאן הבנתי שלרובכם יש ילדים בבית אני נמצאת כבר כמה שנים בטיפולים ויש לי ילדה בת 7 גם מיטיפולים אך מה שנקרא אני על סף שבירה נפשי מאוד גבוה מאוד חוששת שלא אחזיק עוד מעמד ושזה פוגש לי בילדה לפעמים יש לי את הצורך לשטף אותה במה שקורה אך נראה לי שהיא עוד קטנה כדי להבין מה קורה מסביב אם למשהי ממכם יש איזה שהיא עצה אשמח לקבל תגובות איך אפשר להתמודד אם זה?

ברוכה הבאה.
יש יותר מרובד אחד של שיתוף, את לא חייבת לספר לה בפרטי פרטים מה בדיוק עובר עלייך אבל אפשר לשתף כדי שלא תפחד, לוןמר לה שאת עציבה, שקשה לך, כדי שלא תחשוב שמשהו נורא קורה, ואף אחד לא מספר לה כלום. איך אפשר להתמודד? אני חייבת לומר לך שהדרך שלי היא פשוט לקלוט שזה חלק מהחים, ואין ברירה, וכך להמשיך עם זה ,לא יודעת כמה זמן זה ישרוד

ןוזה לא עושה את זה יותר קל- אבל אין ברירה, לא?

 

[חנה של ליאור]

ברוכה הבאה!

חדשה
הי בנות אני די חדשה כאן אצלכם בפורום אך לא בטיפול עד היום ביקרבתי בפורום השכן של פוריות כאן הבנתי שלרובכם יש ילדים בבית אני נמצאת כבר כמה שנים בטיפולים ויש לי ילדה בת 7 גם מיטיפולים אך מה שנקרא אני על סף שבירה נפשי מאוד גבוה מאוד חוששת שלא אחזיק עוד מעמד ושזה פוגש לי בילדה לפעמים יש לי את הצורך לשטף אותה במה שקורה אך נראה לי שהיא עוד קטנה כדי להבין מה קורה מסביב אם למשהי ממכם יש איזה שהיא עצה אשמח לקבל תגובות איך אפשר להתמודד אם זה?

ברוכה הבאה!
אין לי נסיון עם ילדים גדולים. שיר שלנו בת שנתיים וממש לא יכולה להבין על מה מדובר, אבל יש לי הרגשה שכדאי לשתף ילדים גדולים באופן כללי בנסיונות שלכם להביא אח/אחות. כך זה מרגיש לי. ושיהיה בהצלחה!

 

[hope13]

הי ליאל

חדשה
הי בנות אני די חדשה כאן אצלכם בפורום אך לא בטיפול עד היום ביקרבתי בפורום השכן של פוריות כאן הבנתי שלרובכם יש ילדים בבית אני נמצאת כבר כמה שנים בטיפולים ויש לי ילדה בת 7 גם מיטיפולים אך מה שנקרא אני על סף שבירה נפשי מאוד גבוה מאוד חוששת שלא אחזיק עוד מעמד ושזה פוגש לי בילדה לפעמים יש לי את הצורך לשטף אותה במה שקורה אך נראה לי שהיא עוד קטנה כדי להבין מה קורה מסביב אם למשהי ממכם יש איזה שהיא עצה אשמח לקבל תגובות איך אפשר להתמודד אם זה?

הי ליאל
קודם כל, ברוכה הבאה. הילדים שלי צעירים יותר מביתך (בני 4) וגם לי היה החשש שהמתח שלי בזמן הטיפולים יפגע בהם. אני יכולה לשתף אותך בכמה דברים שעזרו לי והראשון הוא לסלוח לעצמך. את עוברת תקופה קשה, את לא עושה שום דבר כדי לפגוע בביתך בכוונה תחילה. קודם כל קבלי את מצבך כמו שהוא עם כמה שפחות רגשי אשם. דבר שני הייתי ממליצה כן לשתף את הבת שלך. כמובן שאין צורך לרדת לפרטי פרטים אבל כן חשוב לדעתי להסביר שאבא ואמא רוצים תינוק וזה לפעמים קצת קשה והרופא צריך לעזור לכם ולפעמים אמא קצת עייפה או עצבנית. אני מאמינה ששיתוף שלה יקל עליך ותמיד נראה לי נכון לספר את האמת (שוב, ברמה שמתאימה לה) מאשר להסתיר. ו- שיהיה בהצלחה.

 

[עוד נועה]

ברוכה הבאה, ליאל

חדשה
הי בנות אני די חדשה כאן אצלכם בפורום אך לא בטיפול עד היום ביקרבתי בפורום השכן של פוריות כאן הבנתי שלרובכם יש ילדים בבית אני נמצאת כבר כמה שנים בטיפולים ויש לי ילדה בת 7 גם מיטיפולים אך מה שנקרא אני על סף שבירה נפשי מאוד גבוה מאוד חוששת שלא אחזיק עוד מעמד ושזה פוגש לי בילדה לפעמים יש לי את הצורך לשטף אותה במה שקורה אך נראה לי שהיא עוד קטנה כדי להבין מה קורה מסביב אם למשהי ממכם יש איזה שהיא עצה אשמח לקבל תגובות איך אפשר להתמודד אם זה?

ברוכה הבאה, ליאל
לא יודעת מה לענות לך לגבי ילדתך. אני עוד לא שיתפתי את הילדים שלי (בני 4.5) ברצון לעוד ילד. עדיין מתלבטת מה להגיד. אני זוכרת מהטיפולים שעשיתי להביא אותם לעולם את ההתרסקויות של השליליים ולא הייתי רוצה לשים אותם שם איתי. זוכרת שלפני שנים העברתי חוג לילדים והיה שם ילד בן 5 שאמא שלו היתה בהפריות ואני אז הייתי לפני שהתחלתי. זה היה ילד מדהים - כל כך מושקע ומיוחד ורגיש. זוכרת שאמא שלו ספרה לי שהיא מנסה לרזות והילד אמר לה שזה לא כדאי כי אז הזריקות יכאבו לה יותר... קשה היה לי לראות ילד כל כך צעיר לוקח כזו אחריות. היום הילדים שלי בגיל דומה. לא הייתי רוצה לשים אותם באותו מצב אבל גם מאד לא הייתי רוצה לשקר להם. אכן, התלבטות.

 

[העין ה 3]

ברוכה הבאה, ליאל

חדשה
הי בנות אני די חדשה כאן אצלכם בפורום אך לא בטיפול עד היום ביקרבתי בפורום השכן של פוריות כאן הבנתי שלרובכם יש ילדים בבית אני נמצאת כבר כמה שנים בטיפולים ויש לי ילדה בת 7 גם מיטיפולים אך מה שנקרא אני על סף שבירה נפשי מאוד גבוה מאוד חוששת שלא אחזיק עוד מעמד ושזה פוגש לי בילדה לפעמים יש לי את הצורך לשטף אותה במה שקורה אך נראה לי שהיא עוד קטנה כדי להבין מה קורה מסביב אם למשהי ממכם יש איזה שהיא עצה אשמח לקבל תגובות איך אפשר להתמודד אם זה?

ברוכה הבאה, ליאל
קודם כל, אני מאחלת לך שהות קצרה אצלנו ומעבר מהיר לפורום השכן. לגבי שיתוף הילדה, אני מאוד מבינה את הצורך הזה. אני הרגשתי את הצורך הזה עוד מאז שעידן היה תינוק (הוא עוד מעט בן 3), והתאפקתי עד גיל שנתיים וחמישה חודשים. אחר-כך היה כנס של "בוגרי" (הילדים) מעבדת הפוריות בבר אילן והיינו מוזמנים, אז הסברתי לו שלא הצלחתי להיות בהריון ולכן הרופא עזר לי (כדי שיבין מה אנחנו עושים שם בכנס). הוא נתן לי תרופות מיוחדות כדי שיהיה לי תינוק בבטן. לאט לאט התחלתי לספר לו שגם עכשיו אני רוצה ושגם עכשיו הרופא עוזר לי, ועם הגיל הוא מתחיל לשאול יותר שאלות לפי ההבנה שלו. למשל, באחת הפעמים שהייתי אצל הרופא והוא חיכה עם בעלי בחוץ, כשיצאתי, הוא שאל אותי מה הרופא בודק לי

. זה גם נהיה לו כל כך טבעי, שפעם אחת כשהוא הסתכל על אחיו התינוק של אחד החברים שלו, האמא (כמובן) שאלה אותו אם הוא גם רוצה תינוק וב"רגישות" מדהימה היא אמרה לו: אז תגיד לאמא שאתה רוצה! והוא (כראוי לה) ענה: אמא לא מצליחה אז הרופא עוזר לה... לסיכום, אני חושבת שאם כך את מרגישה - שתפי אותה. רק כדאי להקפיד לא לשתף אותה ביותר מדי פרטים ובוודאי לא בהמתנה מורטת העצבים בכל טיפול. חשוב גם להגיד לה שבסוף יהיה לנו תינוק (מה שנכון...) רק שזה לוקח קצת יותר זמן מאשר אצל אחרים. אני גם חושבת שזה כדאי, כי בגיל שלה היא כבר עלולה להרגיש כעס כלפיכם (אם היא לא תדע את הסיבה) על כך שאתם לא מביאים לה אח או אחות.