חדשה

[AWsmile]

חדשה

שלום לכולם , אני חדשה כאן, ואיני בכלל בטוחה שזה הוא הפורום הנכון לבעייתי
אנחנו זוג נשוי יחסית טרי ,אני באה ממשפחה גדולה אך לא משפחתית -איני בקשר עם אחיי ומשפחותיהם אבל כן בקשר טוב מאוד עם הוריי
התחתנתי עם בעלי היקרש שיחיה שהוא בא ממשפחה שהם קצת יותר מלכודים ממשפחי אבל לא תמיד רואים בו כאחד מהם
למעשה מאז שנכנסתי לחייו כל הזמן יש לנו חיכוכים עם אימו ואחיו ,נתק וריב ועוד נתק ועוד ריב
אני יודעת מה זה אומר להיות לל אמשפחה ולשבת לבד בחגים ועכשיו שנכנסתי למשפחה חדשה וקיוויתי כל כך שתהיה לי משפחה אני מבינה שקיבלתי אותו דבר
ותוהה אם להפסיק להילחם כל הזמן ולבלוע ולהבליג ולשלם גם כאן את מחיר הבדידות?!

 

[mykal]

לשאלתך,

יש מציאות, ולא תמיד ניתן לשנות אותה.
יש לכם משפחות שאין לכם מקום בתוכם,
עובדה, אין לך ולא לאחרים 'פטנטים' לשינוי,
אבל למה בדידות?
אם ביניכם אתם מסתדרים טוב, אפשר לא לשבת לבד בחגים,
יש לכם לברים, שאולי גם הם לבד,
מתארגנים ונפגשים פעם אצלם פעם אצליכם.
אפשר לחגוג בבתי מלון, עם זוגות כמוכם.
אפשר לגור בישובים קהילתיים ולבנות 'משפחה' קהילתית.

כן, אני חושבת שאי אפשר בכח, והמלחמות לא מקדמות.
יצירתיות ובנית חיים מלאים תלויה בכם.

 

[שיר לי שני]

על מה להילחם?

אם את צריכה להלחם בהם כדי להיות חלק מהמשפחה, הרי שממילא אינך חלק, ולא נעים בחברתם...
אני חושבת שיש בפניך שתי אפשרויות:
למצוא את שביל הזהב אל המשפחה החדשה שלך.
או
לייצר לעצמך משפחה נבחרת. חברים, למשל.
אני יכולה להגיד לך שחברי קרובים אלי בהרבה מרוב משפחתי הביולוגית, והם ממש המשפחה הנבחרת שלי.

 

[ayaht]

את לא יכולה להכריח לאהוב

בעלך לא מסתדר עם משפחתו. את לא מסתדרת עם משפחתך.
תתפלאי לשמוע, זה המצב אצל רובנו.
עמים שלמים, מדינות שלמות חיות על בסיס של להתראות פעם ב.. בכריסטמס.
חיים במרחק של מאות ואלפי קילומטרים האחד מהשני, והעולם עדיין עומד על תילו.

נכון, אצלנו בארץ זה יותר לכיוון של חמולה, משפחה היא מעל הכל ונוצר רושם (לדעתי מוטעה) שהכל דבש אצל כולם.
אבל זה לא ממש ככה.

תחשבי על זה שבמקום נתק וריחוק, היית מקבלת את כל המריבות והחיכוכים באופן יומיומי. בתוך הבית. בתוך הזוגיות.
זה עדיף?

 

[restart2]

בנייה ודיכוטומיה

היי ברוכה הבאה

ההסתגלות לחיי משפחה כתא נפרד- "זוג נשוי יחסית טרי"
שלכם כבני זוג , וגם של משפחות המוצא הוא תהליך,
עליכם להבין מה אתם כזוג רוצים לבנות/לצור עם משפחת המוצא.
לדוגמא-
איפה הגבולות- כמות,מינונים..
האם מערכת היחסים היא- מעורבת,קורקטית..

אני מסכימה עם התגובות המצויינות שקבלת ומוסיפה - שבמקומך הייתי
מתמקדת במה שיש- היחסים עם הורייך מצויינים- התמקדי ויצרי עוד ממה שיש.

כמו כן- יש בכל מערכת יחסים סוג של אחריות תורמת- סמויה או גלויה להיווצרם.
בדקי , וחשבי האם הדפוס שלך עם אחייך תורם להיווצרות המתיחות עם משפחתו של בעלך?
האם אתם ממוקדים לצור מערכת טוענת ומאפשרת או ...קונפליקטים המביאים לריבים ונתקים?

חשבי על ההבדל בין צודק לחכם.

בהצלחה

אירית

 

[הדסהש1]

אולי תפגשי עם חמותך וחמיך לבד

ותלבני את מה שיש לך על הלב? אולי תצליחי לישר קו
שיהיה לכם טוב בחברתם? לא נקבת בסיהב עיקרית מה
מפריע לך במשפחתו של בעלך? חוסר החום זה דבר
שיש אצל רוה המשפחות המדור הישן.

 

[הדסהש1]

אם את בקשר טוב עם הורייך תפגשו

בלי אחייך שאת לא מסתדרת איתם. גם אנו לא תמיד נפגשים היחד.

 

[AWsmile]

תגובה להדסהש1

ניסיתי כבר מספר פעמים להיות ישירה ולדבר ול"יישר קו" זה בערך נראה כמו לדבר בסינית והיא עונה בספרדית
העניין הוא לא חוסר חום,
1. אינטנסיביות וכפייתיות וצורך עז לחטט (בעיקר בתחום הכלכלי) מצידם
2. חוסר שיתוף שלנו בשאר הדברים..מתייחסים אלינו כאילו אנחנו דודים רחוקים או מכרים שלהם, זה בא לידי ביטוי בניצול למשל לבקש עזרה או עיצה/ אך לא לשתף בשאר התהליך שהתחיל בעקבות זה.
להיות מוזמנים אלינו לארוחת שישי ושבוע לאחר מכן לשכוח להזמין אותנו
פשוט לא להתעניין בחיינו או לא להתקשר במשך מספר שבועות כי אנחנו פשוט לא נמצאים אצלם במחשבה
3.לשאול את דעתנו ובאופן אוטומטי לסמן אותנו כאלה שמדברים שטויות ואומרים את הדבר הלא נכון והלא הגיוני.לגרום לנו להישמע כזוג טיפשים או חייזרים ולאחר מכן ליישם את עיצתנו אבל חלילה להודות לנו או לשנות יחס בערבות כך
כל הדברים הנ"ל זה רק חלק אבל זה הקוים הבולטים לדמותם .וחוזרים על עצמם בעקביות .

 

[הדסהש1]

אם זה תתנתקי לזמן דיי סביר ותראי

אם התקשרו אליכם. אם לא תעזבי לאנחות.תבני
את משפחתך .את ובעלך. ושיבואו הילדים תהייה לך משפחה
משלך. ואולי היחס השתנה. שבאים הנכדים זה אחרת