חדשה

[סמינריסטית2]

חדשה

מה ממוצה החדשים בפורום בשבוע?
זה פשוט מגניב
אז בסופו של דבר אני לא לבד
זה ממש מעודד
תודה כולכם

 

[חוכך בדתי]

ברוכה הבאה

 

[סמינריסטית2]

תודה

אני לא מאמינה בכלום ולא שומרת כלום
ובכול אופן נשארת תקועה באותו ריבוע שחור
אני בחורה דוסית וחננה
אבל הכי אני כנראה- מפחדת

בשבת שעברה הייתה לי את הזדמנות לגלות את הפורום
זה היה מסובך לא לשרוק ולצחוק בקול..
אם רק הייתי יודעת שאתם קיימים!

 

[דקל67]

ברוכה הבאה

חחח התחושה מוכרת לדעת שאתה לא לבד המון בהצלחה
אם נשארת תקועה זאת בהחלט בעיה לפעמים כמה שזה קשה צריך לחתוך את העבר ולהתקדם....ניסיון אישי ברחתי מהבית לפני 7 חודשיים עד עכשיו אני לא בקשר איתם התגייסתי לשירות קרבי קשה...אבל בהחלט שווה לחיות את החיים שלך ולא תחת לחץ

 

[גבעת חול]

ברוכה הבאה

 

[אין תוכי כברי]

היי! תרגישי בבית

התחושה המשכרת הזו של הגילוי שאת לא לבד
גרמה לי בזמנו לכמה ימים טובים של ריחוף ואושר עילאי.
רוצה לספר קצת על התהליך שעברת, אם עברת?!

 

[סנדר סופרטרמפ]

את לא לא לבד

וברוכה הבאה

 

[אן אליוט]

תתחדשי

ברוכה הבאה ויישוב טוב!

 

[nonsensical]

הגילוי שאת לא לבד הוא עניין אחד

בשלב הבא את עשויה לגלות, שנוכחות קצרה בפורומינו הצנוע, מחוללת פלאים ששנים של לבטים וחיבוטים אינם פועלים.

 

[אין תוכי כברי]

באמת?

 

[nonsensical]

זה בכל אופן מה שקרה אצלי

ושמעתי זאת מעוד גולשים.

 

[אין תוכי כברי]

מחכה שגמני אזכה.

בינתיים הלבטים והחיבוטים ושאר המרעין בישין בעינם עומדים

 

[nonsensical]

אגב, התכוונתי ללבטים מאוד ספציפיים

בהקשר של ספיקות באמונה.

אבל כמובן שבכל היתר, כיצד לנהל את חיי מכאן ואילך וכדו', הלבטים קשים ומייסרים.

 

[אין תוכי כברי]

גם הלבטים הספציפיים עדיין מטריפים אותי...

 

[אין תוכי כברי]

אבל אין ספק שכאן קבלתי הרבה תשובות.

 

[אין תוכי כברי]

ותודה לכולם!

 

[שלג הלבנה]

 

[מבולבלונת]

אם את בגיל סמינריסטית

הרשי לי להמליץ לך לא לעשות שטות כמו נישואין בשידוך, הבאת ילדים לעולם מבלי לתכנן את עתידך ועתידם מראש. ועוד משחקים של ילדים ממש גדולים.
על מה ולמה הפחד?

 

[mister xy]

 

[סמינריסטית2]

תדה על התגובות

אני לא מתכננת משום כיוון להתחתן ככ מהר ולהשריץ מאתיים ילדים
בלי להבין מה אני עושה
הבעיה היותר גדולה היא כמה זמן אפשר לדחות כזה דבר
אם אני עוד באה מרקע חסידי...
ופחד באמת בא מהמקום שאני מבינה שאני חייבת לחתוך לצד מסוים ומהר
ואני בכול אופן קטנה
אם כבר שאלו על התהליך:
אז דווקא הייתי הטיפוס המאמין שלא שואל מידיי הרבה שאלות ,
כי באמת האמנתי וחשבתי שהרגשתי את כל מה שחינכו אותי אליו
הגילוי היה ועדיין קשה
בעיקר אחריי שהוא בא דרך אנשים שהערכתי וכיבדתי,
בעיקר אחריי שאליי אישית פנו בעבר (ובהווה..) אם "שאלות באמונה" ותמיד בזתי לאלה שנשרו
אבל זה עדיף מלחיות בשקר שהוא כ"כ אכזר
מה אתם אומרים?