חדשה!!

[נוסעת27]

חדשה!!

שלום לכולם
אני בת 28 וקצת,רווקה, שוקלת כ 90 קילו בפעם האחרונה שבדקתי, ורציתי להציץ בפורום ששמעתי עליו הרבה וגם לחלוק
אז כמו מרבית השמנות, כל חיי היו מאבק, מילדה מלאה למתבגרת יותר מלאה לאישה מלאה פלוס. לקח לי המון זמן, המון דיאטות, המון כעס ועלבון והאשמות של עצמי ושל הסביבה, להגיע למקום הרבה יותר שליו היום, עברתי גם טיפולים פסיכולוגיים במשך השנים , גם המון טיולים והתרוצצויות בעולם וסוף סוף הגעתי להשלמה...
תמיד הייתי יפה, ומאז גיל הנעורים לא היה חסר לי ביטחון עצמי, אבל עדיין התחושות הלא נעימות כרסמו, ונכנסתי למעגל של דיאטות ואז עלייה במשקל... בחורים תמיד שמו לב אלי והתחילו איתי, בתחום הזה אף פעם לא היה חסר.. אבל תמיד הייתה תחושת קיפוח, ולמרות הפנים היפות מאוד, עדיין בחורות רזות, (אפילו אם לא יפות) זכו להרבה יותר תשומת לב.
כבר עברתי תהליך שהייתי שלמה מאוד עם עצמי, פתרתי את בעיית האכילה שהייתה לי וכבר שנים לא עליתי במשקל (פעם הייתי עולה כל שנה לפחות 5 קילו) ועדיין אני חייבת לציין שמה שהכי שינה אותי היה כשגרתי במשך חצי שנה בארצות הברית. נחשפתי לראשונה בחיי לתרבות אחרת לגמרי (שמתי לב שכמעט בכל הארצות בעולם שטיילתי בהם, המשקל היווה הרבה פחות משמעות ממה שהוא מהווה בישראל), שם התייחסו אלי קודם כל כבן אדם. יצאתי שם עם מני בחורים מדהימים, אפילו עם דוגמנים. כל פעם הופתעתי מחדש מהקבלה המוחלטת שלהם לאישה מלאה ויפה, יש מקום לכל סוג של מראה ולכל משקל, וכל אחד יימצא מושך בעיני מישהו.
חזרתי מאוד מוארת לארץ. היה לי ייאוש מאוד גדול כאן מהבחורים, שעל אף הפופולריות שזכיתי לה במהלך השנים עדיין הרגשתי שהמשקל הוא מחסום מאוד גדול. שמתי לב שמהרגע שהחשיבה הזאת יצאה מהסיסטם שלי, היא גם יצאה מהסיסטם של אלו שסביבי. אני מסתכלת במראה, ואני בכנות מוחלטת אוהבת את מה שאני רואה. אני מרגישה יפה, וסקסית ואוהבת להתלבש יפה ולהתאפר וללכת על עקבים. זה מקרין גם על הסביבה שלי. אני לא רואה יותר עודף משקל כמכשול, אלא כנתון.
חוץ מזה שאני פעילה ספורטיבית, אוכלת בריא (אני טבעונית), הבדיקות יוצאות בסדר גמור ואפילו הרופא הפרטי לא מתלונן באופן מתפיע על המשקל, והחמיא לי שאני נראית נהדר...
אז זהו, רציתי לחלוק שתמיד יש תקווה, והכי חשוב לאהוב ולקבל את עצמנו, לפני שנצפה לקבל זאת מאחרים...
שבוע טוב לכולם

 

[לא יכבה בלילה נרה]

קודם כל ברוכה הבאה

ועכשיו שאלה-

האם לא יכול להיות שבחצי שנה שלך בארה"ב פשוט הרגשת אחרת עם עצמך ולכן קבלת יחס שונה מהסביבה?

היה פה שרשור לא מזמן על היחס לשמנים בארה"ב ואמנם אני לא זוכרת את המסקנות הסופיות, אך אני יכולה להעיד על עצמי בתור חצי אמריקאית שמעולם לא קבלתי שם יחס שונה ממה שאני מקבלת פה. (לטוב ולרע.)

לדעתי השינוי יכל בהחלט לנבוע מהעובדה שהחלפת מקום וסביבה. אולי היו פתאום פחות לחצים של מי שמכיר אותך, משפחה וכו'. אולי פתאום העזת להוציא מעצמך דברים שלא הוצאת קודם...

 

[נוסעת27]

ובכן

אני הייתי בעיקרון מסכימה איתך, למרות שבד"כ, וגם במקרה הזה, הייתי מגיעה לארץ זרה ממגוון אלו שטיילתי בהן עם אותו ביטחון שאיתו עזבתי את ישראל. רק אחרי שהייתי פתאום מקבלת יחס שונה, הגישה שלי הייתה משתנה, וזה היה יוצר עוד יותר חיוביות מהסביבה וממשיך מעגל חיובי. וגם בארה"ב קרו לי הרבה מקרים מפתיעים, שבכלל לא צפיתי. למשל דוגמן כושר שרצה להכיר אותי (על סמך שראה אותי משוטטת ברחוב עם בוקסר, שיער פרוע ועיגולים שחורים בעיניים בוקר קשה אחד חח) וממש לא הבנתי שזה מה שקורה. למעשה לקח כמה פניות מצידו עד שהבנתי שזה באמת הכיוון.. לא הרגשתי יותר טוב עם עצמי ולא שידרתי ביטחון יותר חזק. אפילו להיפך. והוא לא היחידי שזה קרה לי איתו- פשוט כל כך התחנכתי מהתרבות שלנו שרק רזים הם מוצלחים וזוהרים, שבחיים לא הייתי מעיזה בכלל לחשוב שדוגמן מפורסם יסתכל לכיוון שלי. ואני בד"כ מאוד מודעת אם פניות מצד בחורים הן תמימות או בעלות כוונות רומנטיות. לכן אני מאמינה שזה תרבותי מאוד, ולא תלוי רק במה ששידרתי.. אם יפורסם במדור רכילות שדוגמן כושר יוצא עם בחורה שמנה יעשו מזה מטעמים, זה ייראה לחברה מוזר ולא מקובל (לצערנו). שם זה נורמלי, גם בגלל שהחברה הרבה פחות מתערבת (בעיקר בניו יורק, שם התגוררתי) וכל אחד יעשה מה שבראש שלו..
הלוואי עלינו פה בארץ... פה חייבים להיות חזקים וללמוד לאטום אזניים מהשיפוטיות והביקורת.

 

[לא יכבה בלילה נרה]

זה מעניין מה שאת אומרת.

לי קורה אותה דבר כשאני מגיעה מירושלים לתל אביב.
אני מגיעה לתל אביב- אחד המקומות הכי זרים לי בעולם- ופתאום מתחילים איתי על ימין ועל שמאל. למה זה לא קורה בירושלים?
אני עדיין מרגישה שזה קשור איכשהו.
ואני לא מסכימה איתך כל כך לגבי זה שהחברה פחות מתערבת שם. כל היום וכל הלילה מתפרסמות שם כתבות על ההיא שהשמינה וההוא שירד כך וכך קילו וההיא שהעירה למפורסמת השניה על המשקל...

ואגב, היית מסתובבת ככה עם בוקסר ושיער פרוע כאן בארץ?

 

[נוסעת27]

מסכימה איתך

שיש המון רכילות על "סלב" מצד שני, אם מישהי ששוקלת 200 קילו תסתובב ברחוב עם חולצת בטן ורודה זוהרת וחוטיני, אף אחד לא יעיף בה מבט שני (מבוסס על סיפור אמיתי

) הייתה תחושה מאוד חזקה שכל אחד יעשה פשוט מה שהוא רוצה וזה לא מעניין אף אחד, אולי בגלל זה יש כל כך הרבה דמויות משונות וססגוניות שמסתובבות בניו יורק...
וכן, גם בארץ כשאני מסתובבת ברחוב ליד הבית, כמו שעשיתי שם, זה בד"כ בוקסר או טרנינג, רק שפה עוד לא עצרתי את נשימתו של אף בחור כשעשיתי זאת

 

[לא יכבה בלילה נרה]

נשמע כמו מראה מלבב

טוב, לא יודעת מה להגיד לך

אני מבינה שגם את מאיזור ירושלים. אולי שתינו צריכות לעבור לתל אביב

 

[נוסעת27]

מצחיק שדיברת על זה

כי אני בדיוק מתכננת לעבור לתל אביב
ועוד יותר מצחיק שדווקא אני חווה את ירושלים כמקום שהרבה יותר "מקבל" שמנמנות מתל אביב, בדיוק ההפך ממה שאת מרגישה..

כנראה בסופו של דבר הלקח צריך להיות שכל הסטיגמות צריכות ללכת לפח, ומה שחשוב זה מה שמרגישים בפנים
שיהיה המשך שבוע טוב!

 

[לא יכבה בלילה נרה]

כנראה שזה נכון

 

[לא יכבה בלילה נרה]

ובהצלחה במעבר!!

 

[עוגיפלצת113]

הערה קטנה

.

אני לא יודעת מתי יצא לך להיות בניו יורק לאחרונה, אבל בשנתיים האחרונות העירייה נכנסת חזק לצלחות של אנשים. יש איסור על מכירת משקאות עם סוכר בכוסות של מעל חצי ליטר (זה כולל מיצי פירות), יש איסור על מכירת מזון במסעדות עם שומן טראנס, יש מס מיוחד שמוסיפים על כל בקבוק של שתייה שמכיל סוכר, זו העיר הראשונה שחייבה מסעדות רשת להציג בתפריט שלהן את הערך הקלורי של כל מנה בתפריט וראש העיר הציע פעם בהצעת חוק, הצעה שנפלה לבסוף בהתנגדות המדינה, לאסור על נזקקים לקנות בתלושי המזון שהם מקבלים -משקאות עם סוכר. ראש העיר, מייקל בלומברג, אומר בגלוי שהמטרה של כל החוקים האלה היא להילחם במגפת ההשמנה. כלומר להפוך אנשים לרזים יותר. אז נכון שברמת האחד על אחד ברחוב, לא ממש מרגישים בזה. אבל ברמת העיקרון של העניין, אם חוקים שעיר מעבירה מראים משהו על הרוח הכללית של דברים, אז דווקא בעיר הענקית הזו אין ממש סובלנות להשמנה וזה גם מטיל סוג של צל קל על היכולת "לעשות מה שבא" במיוחד אם מה שבא זה משהו מופרע, כמו לקנות כוס של 750 סמ"ק של קולה....

 

[נוסעת27]

תראי

לא משנה כמה נרצה להאמין שזה לא נכון, עדיין שומן הוא לא בריא. זאת עובדה מדעית (ואני אומרת את זה כבחורה שמנה). ואני לא מדברת על עודפים של 20- 30 קילו, אלא אפילו של 100 ויותר. בישראל עודף משקל גבוהה כל כך הוא לא מראה מאוד נפוץ ברחוב, בעוד שבארצות הברית כל אדם שלישי הוא בעל עודף משקל עצום, ואני אפילו לא מדברת על עודף משקל פחות קיצוני... שנפוץ אף יותר. סקרים בשנים האחרונות הראה שארצות הברית מכילה את כמות האנשים השמנים ביותר. אנשים שמנים מאוד גם נזקקים לטיפול רפואי יותר וזה משפיע על מערכת הבריאות האמריקאית, ובסופו של דבר על המדינה כולה.זאת לא בעיה רק פרטנית ואישית זאת עובדה. בעיני ,פרסום הערך הקלורי הוא גישה חיובית מאוד ומעודד מודעות, הן מצד רשתות המזון שמנסות לדלל את הקלוריות והן מצד הסועדים שמבינים סוף סוף מה הם מכניסים לגוף שלהם. יחד עם המלחמה בשומן מתנהלת גם המלחמה נגד סיגריות והמיסים עליהן עצומים. גם זה לא היה הוגן בעיני כאדם שנהנה לעשן. מצד שני- גם עישנתי הרבה פחות כשכאב הכיס. אז עומדת כאן שאלה פילוסופית כי מצד אחד מסכימה שיש כאן פגיעה בחופש הבחירה, מצד שני הפעולות אכן עושות את האפקט ומצמצמות דברים שהם באמת לא טובים לבריאות הציבור. זה באמת נושא מורכב שאין תשובה נכונה עליו, ויכולים להיכנס למשוואה הזאת המון דברים כמו ליגליזציה של מריחואנה ואיסור או הגבלה של אלכוהול... אפשר להסתכל על הכל ממגוון זוויות...

 

[עוגיפלצת113]

איך

זה משפיע על מערכת הבריאות האמריקאית?

 

[נוסעת27]

מצרפת קישור שעוסק בנושא

http://sheerbalance.com/brettsblog/yes-obesity-impacts-our-healthcare-spending/

 

[עוגיפלצת113]

?

מה שאני בעיקר מבינה מהפוסט הזה הוא שיש לגברת בעיה עם קשישים, פנסיונרים,נכים, אנשים שפוטרו ממקום העבודה שלהם, בעלי עסקים קטנים ועניים. היא לא מבינה למה כל האנשים האלה צריכים לקבל טיפול רפואי. במיוחד אם הם שמנים, אבל גם בכלל. על מי שהיא כן מרחמת אלו חברות הביטוח הפרטיות, המסכנות שמרוויחות טרילוני דולרים וצריכות חלילה וחס גם לספק את השירות שהלקוחות שלהן קנו, בכסף, אגב מידי פעם. מוזר מאד כל העניין הזה.
וזה עוד לפי להגיד שהמסקנות שהיא מגיעה אליהן בפירוש לא נכונות. אין קשר בין העלות של החשבון הפרטי שמישהו מקבל לבין העלות של מדקייר או מדיקאייד. זו לא הסיבה שמחירי השירותים הרפואיים מופלצים בארה"ב. זה מוזר לי שהיא לא יודעת את זה.
טוב נו, תעמולה רפובליקנית. למה כבר אפשר לצפות.

 

[עוגיפלצת113]

ובנוגע לחלק הזה

1. הביטוח הרפואי הוא פרטי בארה"ב, לא ציבורי. זה אומר שאנשים משלמים מכיסם או בעזרת מקום הבודה שלהם, על הטיפול הרפואי שהם מקבלים. העיקריים שנעזרים במיסים של המידנה בכדי לכסות את הטיפול הרפואי שלהם הם אנשים עניים שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות ביטוח רפואי ופנסיונרים . אנשים עניים ופנסיונרים הם אוכלוסיה שחולה יותר בדרך כלל. לא מפני שהיא שמנה, אלא מפני שמדובר באנשים מבוגרים או במצב כלכלי רע שמשפיע על בריאותם.

2. אם המאמץ החוקי באמת היה נגד דילול הקלוריות, אז למה לאסור על מכירת כוסות משקה של מעל חצי ליטר? מה ראש העיר של ניו יורק לא יודע שיש דבר כזה בארצות הברית שנקרא Refill? בארה"ב קונים את הכוס ואפשר למלא כמה שרוצים, בחינם שוב ושוב מהמשקה שקנית. זה לא משנה אם קנית כוס של חצי ליטר, ליטר שלם, או רבע ליטר, אם את יכולה למלא אותה שוב ושוב כל פעם מחדש.

3. מי החליט שדיאט קולה שממותקת באספרטם יותר טובה לבריאות מאשר מיץ תפוזים טרי? אבל לחקלאים אין עדיין קבוצת לחץ כמו לקוקה קולה.

4. רשתות מזון לא מנסות לדלל את הקלוריות בגלל שמחייבים אותן להציג את הערך התזונתי. ההמבורגר והצ'יפס עדיין שווים אותו הדבר בדיוק ומכינים אותם באותה הדרך שבה הכינו אותם תמיד. הן פשוט יכולות להסיר מעצמן את האחריות למה שהן מוכרות כך שאי אפשר לתבוע אותן יותר על נזקים בריאותיים בתואנה שהמרכיבים לא היו ידועים.

 

[dify]

לכל מילה

 

[נוסעת27]

אני לא מבינה אותך

את מצדיקה דברים כמו הגדלת ציוד בבתי החולים, הרחבת דלתות וכו'? את באה בטענות למה מגבילים משקאות רעילים, ומעלים את מודעות הציבור לקלוריות שהם מכניסים לגופם? זה כבר מגיע למצב שאנשים לא מסוגלים לעבור בדלתות שכל החיים משחר ההיסטוריה היה אפשר לעבור בהן. זה מעיד על בעיה מאוד קשה וגם מאוד חדשה שנובעת מהטכנולוגיה שדוהרת קדימה והופכת אנשים לצרכנים של ג'אנק ופחות פעילים.וזה רק הולך להחמיר. לא מדובר כאן על אנשים עם עודף משקל, אלא על אנשים עצומים! הידעת, למשל, שעכשיו יש גל חדש של קרנועיות בארה"ב, אנשים שרגליהם לא מסוגלות לשאת את משקל גופם והם רוכבים על קרנועיות לכל מקום. ועכשיו יצאה טענה ותלונה שהסופרמרקטים, השירותים הציבוריים ושאר המרחבים הציבוריים אינם מותאמים לקרנועיות הללו. אם יחליטו להיענות לדרישות האלו, ולהתאים את המרחב הציבורי, על מי זה יבוא אם לא על חשבון משלם המיסים האמריקאי?
עודף משקל, בניגוד לחלילה נכות פיזית, זקנה, מחלה וכד'. היא סיטואציה שאפשר לפתור אותה, גם אם זה קשה ותלוי בהמון כוח רצון, עבודה קשה ותמיכה, זה אפשרי, וזאת עובדה. מה שקורה עכשיו בארה"ב שמנסים לעודד אנשים לרזות במקום לתת למצב להידרדר לשינוי פני המדינה כולה.
ואגב, בקשר למה שאמרת על רשתות המזון זה לא מדוייק, מאז שנעשה הסרט השערורייתי על מקדונלדס (סופר-סייז מי) שפגע איומות בשמם הטוב, יצאו במקדונלדס בקמפיין חדש שהכל בריא יותר- הם החליפו את סוגי שמן הטיגון שלהם בסוגים יותר בריאים, הוסיפו סלטים ורטבים דיאט לתפריט, משתמשים בלחמניות עם ערכים תזונתיים יותר בריאים.
בעקבותיהם באו גם רשתות המזון המהיר אחרות כמו בורגר קינג.
זה כמובן לא אומר שעכשיו ההמבורגר והצ'יפס במקדונלדס לא משמינים, אבל נעשו כמה צעדים לנסות ו"להבריא" את המזון שמוגש. בנוסף- כמו שאמרתי, העלאת המודעות.

 

[עוגיפלצת113]

נראה לי

ששורש הבילבול שלך הוא בזה שקשה להבין, כשבאים מישראל, עד כמה המערכות עובדות אחרת בארה"ב מאשר בארץ.

סופרמרקט , הוא לא מרחב ציבורי. הוא נמצא ברשות הרבים. אבל הוא לא שייך לציבור, הוא עסק פרטי שנמצא בבעלות של מישהו, אדם או חברה.
יש מעט מאד מרחבים שהם באמת ציבוריים בארה"ב באופן מוחלט. אולי פארקים או שמורות טבע. אבל הם בדרך כלל רחבים מספיק גם ככה ולא צריך להרחיב אותם יותר. ההבדל בין עסק פרטי למרחב ציבורי הוא השיקול הכלכלי כמובן. אי אפשר לחייב בעל עסק פרטי לעשות משהו שלא נמצא בחוק. כל מה שלא נמצא בחוק, תלוי רק בהחלטה של בעל העסק, האם זה כדאי לו כלכלית.

בתי חולים מתחלקים לבתי חולים ציבוריים ולבתי חולים פרטיים. לבתי חולים פרטיים יש הרבה כסף כי לחולים שלהם יש הרבה כסף והם מתנהלים בדיוק כמו כל עסק אחר ויכולים להשקיע במה שכדאי להם ובא להם. לבתי חולים ציבוריים יש פחות כסף כי לחולים שלהם יש פחות כסף. והיות והם מתנהלים כמו כל עסק אחר, הם צריכים להחליט במה הם יכולים להשקיע ובמה לא.

 

[נוסעת27]

אין בלבול.. את מדברת על א ואני על ב

את מדברת על ה"פגיעה" בזכויות של שמנים להיות שמנים, ואני מדברת על "הפגיעה" של השומן באוכלוסיה והנסיון להשתלט עליה במיני סנקציות. להעמיד פנים ששומן אינו מקביל למחלה כרונית זו ממש היתממות מוחלטת וקבירת הראש בחול, ואני מדברת על עודפים עצומים שנפוצים מאוד בארצות הברית. מה ההבדל בין זה לבין אדם שהופך את גופו לחולה מסמים, מאלכוהול, מסיגריות? האם בזה לא מנסים להילחם מבחינה ממשלתית? האם זה אומר שהמעשנים הם אנשים שמופלים, שנעשה להם עוול, שהממשלה "מתערבת"? סך הכל זה נעשה לטובתם ולטובת בריאות כלל הציבור. אף אחד לא ימנע מהם לצרוך את החומרים המזיקים (חוץ מהדברים הלא חוקיים, כמובן) אך יעשו להם את החיים יותר קשים.
אם הדברים היו מתנהלים רק מתוך תאוות הבצע והאינטרסים של בתי החולים הפרטיים והעסקים הפרטיים, אף אחד לא היה מנסה למנוע השמנה, להיפך- הם היו מעדיפים להמשיך להשמין את האוכלוסיה שתקנה עוד ועוד ועוד, ותיאלץ להשתמש יותר ויותר בשירותי בתי החולים וכד'.
ברגע שהבריאות של האוכלוסיה מידרדרת, המדינה מנסה לפתור את זה. האינטרס של כל מדינה הם אזרחים בריאים ומתפקדים. אין כאן אפליה כלפי שמנים- אפליה כזו היא סיפורים עצובים כמו לא לקבל לעבודה אדם כי הוא שמן, או לתת לו להיכנס למקום מסויים. פיקוח על צריכת מוצרים רעילים ומשמינים, והעלאת מודעות הם לא אפלייה, או שלילת זכויות. הם דרכים להעלאת מודעות, ואף אחד לא מונע ממך כלום, אם באמת תרצי, תשלמי יותר כסף ותקני מה שאת רוצה. המהלך של העלאת המחירים נועד בעיקר למנוע מהאוכלוסיות החלשות יותר לצרוך מוצרים מסויימים, כי שם הבעיה העיקרית של השמנה והן לוקות בחוסר מודעות גדול יותר מאוכלוסיות אחרות.

ברור שהדרך היותר אידיאלית לפתור את המצב הזה הייתה יכולה להיות אחרת לגמרי, בעיקר בתחום החינוך. זה אמנם קורה, אך לא בצורה מספיק יעילה ובטח שלא מצליח לגעת בכל האוכלוסיות. אין ספק שהאמריקאים בחרו בפתרונות קלים ומהירים יותר, אך כל עוד המטרה היא בריאות ומודעות... לא יודעת, כל עוד לא אוסרים על שום דבר, לא מצליחה להבין את ההתנגדות.

 

[destiny23]

אני לא חושבת שזה משהו אישי נגד שמנים

משקאות מתוקים הם רעל לכל דבר ואני חושבת שחוקים כאלה לא יזיקו בכל מקום בעולם.
זה בסך הכל נותן תזכורת בריאותית,
אם את רוצה את יכולה להתעלם מהקלוריות בתפריט או לעשות refill על המשקה (לרוב בחינם). אף אחד לא מחייב אותך לכלום, זה פשוט מעלה מודעות.
מה הסיבה הרשמית לחוקים לא ממש משנה- אני חושבת שאלו חוקים מבורכים.