חדשה
שלום, מתפדחת לכתוב פה אפילו, כל חיי בחרתי לברוח ולהתעלם מקיומו של נושא זה. אני מתוסבכת מידי אפילו כדי לכתוב את המילים. גם בשל החינוך בבית, גם חוסר הכרה עם עצמי וקבלה של הגוף והתפתחות שלי וגם בגלל עבר של הטרדות. בת 21 וחודש. האמת בשנה אחרונה התחלתי להרגיש אולי "צורך" להכיר את זה. ולעיתים קרובות רואה בslow motion גוף של בחורים ו"מאבדת עצמי", בפנטוז וצורך בקרבה ו"לנגוס" (not literally) בבשר הגברי הזה שמשך תשומת ליבי. ולא אני לא עושה שום דבר. שום כלום. וקשה לי עם זה, מדחיקה מכחישה מנסה להעביר מחשבות לשכח לא לחשוב על זה "אסור זה רע" וכו'. הבעייה שזה דיי מונע ממני להתקדם בקשרים ולהכנס להכנס לקשרים, ליותר מחודש.. ייעוץ מה עושים איך יוצאים מזה?
אגב, עיינתי בפורום, בהלם מהדברים שנכתבים פה בחופשי. היתי בהלם גם מהשיחות בין חברות. הרגשתי כ"כ מפגרת מאחור ו"ילדותית".
שלום, מתפדחת לכתוב פה אפילו, כל חיי בחרתי לברוח ולהתעלם מקיומו של נושא זה. אני מתוסבכת מידי אפילו כדי לכתוב את המילים. גם בשל החינוך בבית, גם חוסר הכרה עם עצמי וקבלה של הגוף והתפתחות שלי וגם בגלל עבר של הטרדות. בת 21 וחודש. האמת בשנה אחרונה התחלתי להרגיש אולי "צורך" להכיר את זה. ולעיתים קרובות רואה בslow motion גוף של בחורים ו"מאבדת עצמי", בפנטוז וצורך בקרבה ו"לנגוס" (not literally) בבשר הגברי הזה שמשך תשומת ליבי. ולא אני לא עושה שום דבר. שום כלום. וקשה לי עם זה, מדחיקה מכחישה מנסה להעביר מחשבות לשכח לא לחשוב על זה "אסור זה רע" וכו'. הבעייה שזה דיי מונע ממני להתקדם בקשרים ולהכנס להכנס לקשרים, ליותר מחודש.. ייעוץ מה עושים איך יוצאים מזה?