חדשה

חדשה

חדשה
היי לכולם, בת 42 עם 3 ילדים מטיפולי ivf , לפני 3 שנים ניסיתי לעבור טיפול נוסף אך לצערי כבר לא התפתחו ביציות ונכנסתי למנופאוזה. מאותו רגע אני מרגישה חרטה גדולה על כך שלא ניסיתי לפני ,וחשקה נפשי בילד נוסף. האופציה היחידה היא תרומת ביצית אבל יש לי לבטים רבים( ובצדק)
מצד אחד יש לי כבר 3 ילדים שהיו בריאים אך מהצד השני כל כך רוצה להרחיב את המשפחה. האם יש פה עוד נשים פה במצבי ועברו תהליך של תרומת ביצית?
 

הילה724

New member
בהצלחה

חדשה
היי לכולם, בת 42 עם 3 ילדים מטיפולי ivf , לפני 3 שנים ניסיתי לעבור טיפול נוסף אך לצערי כבר לא התפתחו ביציות ונכנסתי למנופאוזה. מאותו רגע אני מרגישה חרטה גדולה על כך שלא ניסיתי לפני ,וחשקה נפשי בילד נוסף. האופציה היחידה היא תרומת ביצית אבל יש לי לבטים רבים( ובצדק)
מצד אחד יש לי כבר 3 ילדים שהיו בריאים אך מהצד השני כל כך רוצה להרחיב את המשפחה. האם יש פה עוד נשים פה במצבי ועברו תהליך של תרומת ביצית?
בהצלחה
היי, הייתי במצב כמעט דומה לשלך, היום יש לי ילד נוסף מתרומת ביצית, מנסיון לכי על זה את לא תצטערי, הילד הוסיף המון אור למשפחה ומתעסקים בגידולו ולא בדברים שמסביב, את לא תצטערי אלא להיפך, בהצלחה
 
ברוכה הבאה


חדשה
היי לכולם, בת 42 עם 3 ילדים מטיפולי ivf , לפני 3 שנים ניסיתי לעבור טיפול נוסף אך לצערי כבר לא התפתחו ביציות ונכנסתי למנופאוזה. מאותו רגע אני מרגישה חרטה גדולה על כך שלא ניסיתי לפני ,וחשקה נפשי בילד נוסף. האופציה היחידה היא תרומת ביצית אבל יש לי לבטים רבים( ובצדק)
מצד אחד יש לי כבר 3 ילדים שהיו בריאים אך מהצד השני כל כך רוצה להרחיב את המשפחה. האם יש פה עוד נשים פה במצבי ועברו תהליך של תרומת ביצית?
ברוכה הבאה

אני לא יודעת סביב מה ההתלבטויות שלך אם כן או לא....
יש/היו כאן נשים עם התלבטויות כמוך אך לא יודעת אם הן יגיבו לך כי לצערי לאחר שמגיעים ליעד לא הרבה ממשיכים להכנס לכאן באופן תדיר
בהצלחה
איילת
 

kobi932

New member
חבל מאוד איילת

ברוכה הבאה

אני לא יודעת סביב מה ההתלבטויות שלך אם כן או לא....
יש/היו כאן נשים עם התלבטויות כמוך אך לא יודעת אם הן יגיבו לך כי לצערי לאחר שמגיעים ליעד לא הרבה ממשיכים להכנס לכאן באופן תדיר
בהצלחה
איילת
חבל מאוד איילת
וגם עצוב נשים שנעזרו כול כך הרבה בפורום אחרי שהגיעו ליעד וצברו כול כך הרבה נסיון בוחרות שלא לשתף אחרות אני אישית נשארתי מסיבה אחת והיא שאני חושב שאחרי שרכשתי כאן כול כך הרבה מידע שעזרה לנו המון להגיע ליעד אני אישית מרגיש שזו חובתי המוסרית להחזיר אותה לכול אלו שבתחילת התהליך ואני לא שונה בהתנהלות היום יומית שלי מאחרים עבודה ילד בית אישה ואני בכול זואת מוצא לנכון את הזמן להיכנס להגיב ולעזור ואני חושב שראוי שנשים נוספות ינהגו כך אני גם לא בטוח שמדובר בחוסר זמן של שאר הנשים שהיו כאן בעבר או שהם פשוט כאילו מתעלמות מהתהליך שעברו או מעדיפות לשכוח אולי אפילו יש חוסר רצון להתמודד רגשית עם התהליך שעברו בדיעבד הרי בסופו של כול יום הם מקלחות אותו מאכילות אותו ומשכיבות אותו לישון זה נותן הרגשה שנשים שעברו תרומת ביצית ואחרי זה מעדיפות לא להתעסק בזה או להתמודד איתו לאלו שרק מתמודדות עם זה עכשיו תהליך תרומת ביצית לא נגמר בלידה הוא נמשך הרבה אחרי הוא ילווה אותכם המון וישנם המון סוגיות שאתם צריכות לתת עליו את הדעת במהלך התבגרותו של הילד
 
אני, אישית, לא בטוחה שההנחה שנשים אלה כולן אינן כאן.

חבל מאוד איילת
וגם עצוב נשים שנעזרו כול כך הרבה בפורום אחרי שהגיעו ליעד וצברו כול כך הרבה נסיון בוחרות שלא לשתף אחרות אני אישית נשארתי מסיבה אחת והיא שאני חושב שאחרי שרכשתי כאן כול כך הרבה מידע שעזרה לנו המון להגיע ליעד אני אישית מרגיש שזו חובתי המוסרית להחזיר אותה לכול אלו שבתחילת התהליך ואני לא שונה בהתנהלות היום יומית שלי מאחרים עבודה ילד בית אישה ואני בכול זואת מוצא לנכון את הזמן להיכנס להגיב ולעזור ואני חושב שראוי שנשים נוספות ינהגו כך אני גם לא בטוח שמדובר בחוסר זמן של שאר הנשים שהיו כאן בעבר או שהם פשוט כאילו מתעלמות מהתהליך שעברו או מעדיפות לשכוח אולי אפילו יש חוסר רצון להתמודד רגשית עם התהליך שעברו בדיעבד הרי בסופו של כול יום הם מקלחות אותו מאכילות אותו ומשכיבות אותו לישון זה נותן הרגשה שנשים שעברו תרומת ביצית ואחרי זה מעדיפות לא להתעסק בזה או להתמודד איתו לאלו שרק מתמודדות עם זה עכשיו תהליך תרומת ביצית לא נגמר בלידה הוא נמשך הרבה אחרי הוא ילווה אותכם המון וישנם המון סוגיות שאתם צריכות לתת עליו את הדעת במהלך התבגרותו של הילד
אני, אישית, לא בטוחה שההנחה שנשים אלה כולן אינן כאן.
כפי שאתה אומר, קובי, למי שילדה עולות שאלות רבות, גם בתהליך החיים עם המצב הזה. זה נראה שהפורום, למרבה הצער, לאחרונה פחות פעיל, מבחינת כמות הסוגיות המועלות בו, ואולי לכן ההשתתפות הדלה.
 
אכן

אני, אישית, לא בטוחה שההנחה שנשים אלה כולן אינן כאן.
כפי שאתה אומר, קובי, למי שילדה עולות שאלות רבות, גם בתהליך החיים עם המצב הזה. זה נראה שהפורום, למרבה הצער, לאחרונה פחות פעיל, מבחינת כמות הסוגיות המועלות בו, ואולי לכן ההשתתפות הדלה.
אכן
בשנים האחרונות הפורום פחות פעיל מבעבר, גם אני הייתי שמחה לראות כאן את הותיקות שהילדים כבר גדולים ולשמטע כיצד מתמודדים עם כל מיני סוגיות של התרומה.
אבל שוב ככל הנראה שהשיח עבר לפלטפורמות אחרות
 
לא בטוחה בכלל שהשיח עבר לפלטפורמות אחרות

אכן
בשנים האחרונות הפורום פחות פעיל מבעבר, גם אני הייתי שמחה לראות כאן את הותיקות שהילדים כבר גדולים ולשמטע כיצד מתמודדים עם כל מיני סוגיות של התרומה.
אבל שוב ככל הנראה שהשיח עבר לפלטפורמות אחרות
לא בטוחה בכלל שהשיח עבר לפלטפורמות אחרות
אישית אני מכירה לא מעט ותיקות שהיו כאן והן נכנסות מעט מאוד
אני בטוחה שיש סיבות רבות לכך, כל אחת וסיבותיה.
חלק לא רוצות לחשוף את עצמן, חלק לא רוצות להתעסק עם עניין התרומה ועוד ועוד.
את יותר ממוזמנת להרים את הכפפה כאן

איילת
 
שמעתי שיש קבוצה סודית בפייסבוק

לא בטוחה בכלל שהשיח עבר לפלטפורמות אחרות
אישית אני מכירה לא מעט ותיקות שהיו כאן והן נכנסות מעט מאוד
אני בטוחה שיש סיבות רבות לכך, כל אחת וסיבותיה.
חלק לא רוצות לחשוף את עצמן, חלק לא רוצות להתעסק עם עניין התרומה ועוד ועוד.
את יותר ממוזמנת להרים את הכפפה כאן

איילת
שמעתי שיש קבוצה סודית בפייסבוק
ייתכן גם שחוסר בפעילות פה היא בעקבות הממשק הגרוע והמזעזע של תפוז בסלולר. לא כולם/ן נגישות למחשב וההתעסקות בתפוז בסלולר עלולה מאוד לייאש.
מישהו צריך לעדכן את הנהלת תפוז כנראה שהשנה אוטוטו 2020 ולא 2001
 
זה לא סוד שיש קבוצה סודית בפייסבוק

שמעתי שיש קבוצה סודית בפייסבוק
ייתכן גם שחוסר בפעילות פה היא בעקבות הממשק הגרוע והמזעזע של תפוז בסלולר. לא כולם/ן נגישות למחשב וההתעסקות בתפוז בסלולר עלולה מאוד לייאש.
מישהו צריך לעדכן את הנהלת תפוז כנראה שהשנה אוטוטו 2020 ולא 2001
זה לא סוד שיש קבוצה סודית בפייסבוק
אנשים שאני מכירה מכאן (ואני מכירה לא מעט)לא עברו לשם... וזה לא באמת משנה המטרה היא לעבוד ביחד ולתת ולשתף במידע, לא תחרות למי יש יותר
יש המון בעיות עם תפוז בשנה האחרונה, אנחנו כאן פחות חווים אותן אבל אכן הממשק מיושן, אני מתקשה להכנס מהסלולרי וגם מהמחשב לא מאוד נח.
מנהלים מתלוננים על כך ללא הרף מקווה שמשהו ישתנה
איילת
 

TWEETY =^.^=

New member
יכולה להגיד לך

שמעתי שיש קבוצה סודית בפייסבוק
ייתכן גם שחוסר בפעילות פה היא בעקבות הממשק הגרוע והמזעזע של תפוז בסלולר. לא כולם/ן נגישות למחשב וההתעסקות בתפוז בסלולר עלולה מאוד לייאש.
מישהו צריך לעדכן את הנהלת תפוז כנראה שהשנה אוטוטו 2020 ולא 2001
יכולה להגיד לך
שאם כל זה שאני ותיקה לאללה בתפוז,,,אין לי שמץ מושג על קבוצה סודית בפיס, וגם אם הייתי יודעת אז בדיוק כמו שאין לי הרבה זמן להיכנס לפה לא היה לי זמן להיכנס לשם או לכל מקום אחר סודי או גלוי.
 
טוב את עסוקה בדברים אחרים


יכולה להגיד לך
שאם כל זה שאני ותיקה לאללה בתפוז,,,אין לי שמץ מושג על קבוצה סודית בפיס, וגם אם הייתי יודעת אז בדיוק כמו שאין לי הרבה זמן להיכנס לפה לא היה לי זמן להיכנס לשם או לכל מקום אחר סודי או גלוי.
טוב את עסוקה בדברים אחרים
 

TWEETY =^.^=

New member
היי קובי,

חבל מאוד איילת
וגם עצוב נשים שנעזרו כול כך הרבה בפורום אחרי שהגיעו ליעד וצברו כול כך הרבה נסיון בוחרות שלא לשתף אחרות אני אישית נשארתי מסיבה אחת והיא שאני חושב שאחרי שרכשתי כאן כול כך הרבה מידע שעזרה לנו המון להגיע ליעד אני אישית מרגיש שזו חובתי המוסרית להחזיר אותה לכול אלו שבתחילת התהליך ואני לא שונה בהתנהלות היום יומית שלי מאחרים עבודה ילד בית אישה ואני בכול זואת מוצא לנכון את הזמן להיכנס להגיב ולעזור ואני חושב שראוי שנשים נוספות ינהגו כך אני גם לא בטוח שמדובר בחוסר זמן של שאר הנשים שהיו כאן בעבר או שהם פשוט כאילו מתעלמות מהתהליך שעברו או מעדיפות לשכוח אולי אפילו יש חוסר רצון להתמודד רגשית עם התהליך שעברו בדיעבד הרי בסופו של כול יום הם מקלחות אותו מאכילות אותו ומשכיבות אותו לישון זה נותן הרגשה שנשים שעברו תרומת ביצית ואחרי זה מעדיפות לא להתעסק בזה או להתמודד איתו לאלו שרק מתמודדות עם זה עכשיו תהליך תרומת ביצית לא נגמר בלידה הוא נמשך הרבה אחרי הוא ילווה אותכם המון וישנם המון סוגיות שאתם צריכות לתת עליו את הדעת במהלך התבגרותו של הילד
היי קובי,
חשבתי רבות איך להגיב ל"טענות"/"הארות" ובמילים אחרות לביקורת שלך...
ובחרתי לספר לך 2 סיפורים או יותר נכון לתאר לך 2 מצבים מחיי הפרטיים.

1. בתקופת רווקותי, הייתי מסודרת טיפ טופ אצלי בבית גם גרגרי האבק היו עומדים דום, ותמיד שהלכתי לשתות קפה עם חברתי הטובה שהיו לה 2 בנים נחרדתי בענין הבלאגן שהיה לה, צעצועים מפוזרים, גרב אבודה על השולחן, כפית מלוכלכת מתחת לשולחן, שמיכות מפוזרות על הריצפה, כרית שמחה ומוצץ במרפסת, כלים מפה ועד פתח תקווה והכביסה המלוכלכת מפוזרת על ריצפת האמבטיה, ערימת לכלוך באמצע הפרוזדור מתחת למטאטא, גלילי ניר טואלט מפוזרים וערימות כביסה נקיה שמחכות לקיפול ועוד מכונה שעולה ממנה ריח רע מחכה בתוך המכונה ושאני לא אדבר על חבלי הכביסה שכל הבגדים התלויים הפכו לקרשים מרוב הזמן ששהו בשמש.
אז אני הייתי מגיעה אליה ובחיי בחצי שעה הבית היה עומד דום ואז הייתי נהנת לשבת לי עם הכוס קפה על הא ועל דא ותמיד הייתי משתוממת איך היא לא עושה את במינימום הזה, מה הבעיה, תראי בכמה זמן לקח לי לסדר ממש בציק צאק צוק. וככה כל פעם שהייתי מגיעה אלי.

היום אני עם 3 ילדים, עובדת במשרה וחצי, מגיע הערב והדבר היחידי שאני מסוגלת לעשות זה רק להשתרע במיטה לחשוב שאני הולכת לראות סרט טוב ולהירדם לפני שאני מצליחה להדליק את הטלוויזיה עם השלט.
אז היום ורק היום אני כל כך מבינה את החברה ההיא, שהיום היא עם בית מדוגם כי הילדים גדלו ועזבו את הקן ואילו אני עם בית,,,, שהס מלתאר.

סיפור שני....
ושוב מימי רווקותי הזוהרים...
חברה אחרת עם 2 בנים (איך שהוא לכל חברותי היו בנים), חברה הכי הכי טובה שלי, היינו גרות באותו ישוב ונפגשות רק בימי הולדת אחת של השניה, כל הזמן כעסתי ונפגעתי איך אין לה זמן בשבילי,,,מה הבעיה להיפגש אחרי שהילדים ישנים, או להזמין אותי אחהצ כשהילדים בבית מתרוצצים, לא הצלחתי להבין איך זה שהיא כל כך עסוקה ולא מוצאת זמן לאיזה "דייט" במהלך השנה שבין יומולדת ליומולדת.
אז היום כשאני אמא , אני לא מצליחה לפגוש אותה אפילו בימי ההולדת, רוב החברות שלנו מסתכמת היום דרך ממשק הממסרים בסלולר, והיום רק היום אני מבינה איך זה שלא היה לה זמן עבורי וכבר לא כועסת ולא נפגעת.

אז קובי ידידי....2 הסיפורים האלו יכולים לענות לך במקצת למה חלק מהאנשים שנעזר בעבר בפורום לא נכנס יותר....

ואני בטוחה שלחלק מהנשים יש גם סיבות אחרות פרטיות שלהן ...
 

TWEETY =^.^=

New member
היי מור,

חדשה
היי לכולם, בת 42 עם 3 ילדים מטיפולי ivf , לפני 3 שנים ניסיתי לעבור טיפול נוסף אך לצערי כבר לא התפתחו ביציות ונכנסתי למנופאוזה. מאותו רגע אני מרגישה חרטה גדולה על כך שלא ניסיתי לפני ,וחשקה נפשי בילד נוסף. האופציה היחידה היא תרומת ביצית אבל יש לי לבטים רבים( ובצדק)
מצד אחד יש לי כבר 3 ילדים שהיו בריאים אך מהצד השני כל כך רוצה להרחיב את המשפחה. האם יש פה עוד נשים פה במצבי ועברו תהליך של תרומת ביצית?
היי מור,
אני פחות עונה לשמות בדויים בדרך כלל, אני מעדיפה שיח רציפ ומעקב אכפתי על השתלשלות המקרה בתקווה לתוצאות רצויות.
ולענייננו...אני דוגלת בללכת עם הבטן, רק היא יכולה באמת לענות לך על השאלות הכי כמוסות.
זה לא משנה אם יש עוד נשים ומה דעתם של האחרים, רק את יכולה לענות לעצמך עד כמה באמת מדגדג לך.

אני יכולה לספר לך עלי, מרגישה קצת נדושה כי אפשר לקרוא סיפורים בדיפדוף וחפירה בפורום.
אבל נחסוך לך את זה הפעם��

יש לי ילד ביולוגי שלי שילדתי בגיל 40, ילד מושלםםם�� אחריו ניסיתי מספר שנים ואין ספור טיפולים שלא צלחו.
לבסוף פניתי לתרומת ביצית שילמתי כ-30.000 ש.ח. וילדתי בן מקסים בגיל 50, אפרוח צהוב של ממש עם 2 גומות האבא של השלמות.
לאפרוח הזה נותרו 2 אחים קפואים, כשהוא היה בן פחות משנה החלטתי להחזיר אותם ומה שיצא יצא העיקר שלא ישארו בהקפאה.
זה לא הלך והטיפול נכשל.
אבל הדיגדוג בבטן היה כל כך חזק שבעל הבית השתגע ושלמתי עוד 30.000 ש.ח. וילדתי את הנסיכה שלי בגיל 53.

אז הנה אני אמא ל-3 מושלמים ביולוגים ולא ביולוגים, למי זה משנה בכלל, שלושתם ילדיי במלוא מובן המילה.

בנתיים נשארו לי 6 מוקפאים נוספים מהסבב השני של התרומה, אז מהר מהר חזרתי לטיפולים, לא כי רציתי רביעי צפוף אבל כן חלמתי תמיד על 4 ילדים והנה אני כה קרובה למטרה וכה קרובה לגיל שיסגרו לי את הדלת,,,אז כפי שאמרתי, חזרתי לטיפולים, 4 סבבים של נאדה והופ עברתי את גיל 54 ואמרו לי סטופ!!!! ואני עניתי שאין מצב שעוברים שלי יושמדו והלכתי על החזרה באופן פרטי של ה-2 הנותרים.

אז אם חלמתי על להיות אמא ל-4 מישהו שם למעלה סידר לי להיות אמא ל-5....העיקר שהגשמתי את החלום ולו באובר����ולא השארתי פצועים (עוברים) מאחור.

ועכשיו אני מבטיחה....הנה מחזיקה אצבעות ב-2 הידיים ונשבעת שזהו זה.
ותודה לבורא עולם שהביאני עד הלום��

אז יקירתי,,,בשורה תחתונה אני יכולה לומר לך, שחלומות נועדו להתגשם.
ביולוגי לא ביולוגי לי זה בכלל לא משנה העיקר שהצלחתי להקים את המשפחה שכל כך רציתי.

יצא ארוך סורי��
 

rabbitm

New member
טוויטי, מרגש לקרוא

היי מור,
אני פחות עונה לשמות בדויים בדרך כלל, אני מעדיפה שיח רציפ ומעקב אכפתי על השתלשלות המקרה בתקווה לתוצאות רצויות.
ולענייננו...אני דוגלת בללכת עם הבטן, רק היא יכולה באמת לענות לך על השאלות הכי כמוסות.
זה לא משנה אם יש עוד נשים ומה דעתם של האחרים, רק את יכולה לענות לעצמך עד כמה באמת מדגדג לך.

אני יכולה לספר לך עלי, מרגישה קצת נדושה כי אפשר לקרוא סיפורים בדיפדוף וחפירה בפורום.
אבל נחסוך לך את זה הפעם��

יש לי ילד ביולוגי שלי שילדתי בגיל 40, ילד מושלםםם�� אחריו ניסיתי מספר שנים ואין ספור טיפולים שלא צלחו.
לבסוף פניתי לתרומת ביצית שילמתי כ-30.000 ש.ח. וילדתי בן מקסים בגיל 50, אפרוח צהוב של ממש עם 2 גומות האבא של השלמות.
לאפרוח הזה נותרו 2 אחים קפואים, כשהוא היה בן פחות משנה החלטתי להחזיר אותם ומה שיצא יצא העיקר שלא ישארו בהקפאה.
זה לא הלך והטיפול נכשל.
אבל הדיגדוג בבטן היה כל כך חזק שבעל הבית השתגע ושלמתי עוד 30.000 ש.ח. וילדתי את הנסיכה שלי בגיל 53.

אז הנה אני אמא ל-3 מושלמים ביולוגים ולא ביולוגים, למי זה משנה בכלל, שלושתם ילדיי במלוא מובן המילה.

בנתיים נשארו לי 6 מוקפאים נוספים מהסבב השני של התרומה, אז מהר מהר חזרתי לטיפולים, לא כי רציתי רביעי צפוף אבל כן חלמתי תמיד על 4 ילדים והנה אני כה קרובה למטרה וכה קרובה לגיל שיסגרו לי את הדלת,,,אז כפי שאמרתי, חזרתי לטיפולים, 4 סבבים של נאדה והופ עברתי את גיל 54 ואמרו לי סטופ!!!! ואני עניתי שאין מצב שעוברים שלי יושמדו והלכתי על החזרה באופן פרטי של ה-2 הנותרים.

אז אם חלמתי על להיות אמא ל-4 מישהו שם למעלה סידר לי להיות אמא ל-5....העיקר שהגשמתי את החלום ולו באובר����ולא השארתי פצועים (עוברים) מאחור.

ועכשיו אני מבטיחה....הנה מחזיקה אצבעות ב-2 הידיים ונשבעת שזהו זה.
ותודה לבורא עולם שהביאני עד הלום��

אז יקירתי,,,בשורה תחתונה אני יכולה לומר לך, שחלומות נועדו להתגשם.
ביולוגי לא ביולוגי לי זה בכלל לא משנה העיקר שהצלחתי להקים את המשפחה שכל כך רציתי.

יצא ארוך סורי��
טוויטי, מרגש לקרוא
אמנם לא נכנסת הרבה לפורום כמבעבר אבל זוכרת אותך, מלאת האופטימיות וההומור. ושמחה לקרוא על הגדלת המשפחה.
וואלה, מורידה את הכובע בפנייך, לגדל חמישה. וואו!!
 

kobi932

New member
אני בהחלט מבין אבל...

היי מור,
אני פחות עונה לשמות בדויים בדרך כלל, אני מעדיפה שיח רציפ ומעקב אכפתי על השתלשלות המקרה בתקווה לתוצאות רצויות.
ולענייננו...אני דוגלת בללכת עם הבטן, רק היא יכולה באמת לענות לך על השאלות הכי כמוסות.
זה לא משנה אם יש עוד נשים ומה דעתם של האחרים, רק את יכולה לענות לעצמך עד כמה באמת מדגדג לך.

אני יכולה לספר לך עלי, מרגישה קצת נדושה כי אפשר לקרוא סיפורים בדיפדוף וחפירה בפורום.
אבל נחסוך לך את זה הפעם��

יש לי ילד ביולוגי שלי שילדתי בגיל 40, ילד מושלםםם�� אחריו ניסיתי מספר שנים ואין ספור טיפולים שלא צלחו.
לבסוף פניתי לתרומת ביצית שילמתי כ-30.000 ש.ח. וילדתי בן מקסים בגיל 50, אפרוח צהוב של ממש עם 2 גומות האבא של השלמות.
לאפרוח הזה נותרו 2 אחים קפואים, כשהוא היה בן פחות משנה החלטתי להחזיר אותם ומה שיצא יצא העיקר שלא ישארו בהקפאה.
זה לא הלך והטיפול נכשל.
אבל הדיגדוג בבטן היה כל כך חזק שבעל הבית השתגע ושלמתי עוד 30.000 ש.ח. וילדתי את הנסיכה שלי בגיל 53.

אז הנה אני אמא ל-3 מושלמים ביולוגים ולא ביולוגים, למי זה משנה בכלל, שלושתם ילדיי במלוא מובן המילה.

בנתיים נשארו לי 6 מוקפאים נוספים מהסבב השני של התרומה, אז מהר מהר חזרתי לטיפולים, לא כי רציתי רביעי צפוף אבל כן חלמתי תמיד על 4 ילדים והנה אני כה קרובה למטרה וכה קרובה לגיל שיסגרו לי את הדלת,,,אז כפי שאמרתי, חזרתי לטיפולים, 4 סבבים של נאדה והופ עברתי את גיל 54 ואמרו לי סטופ!!!! ואני עניתי שאין מצב שעוברים שלי יושמדו והלכתי על החזרה באופן פרטי של ה-2 הנותרים.

אז אם חלמתי על להיות אמא ל-4 מישהו שם למעלה סידר לי להיות אמא ל-5....העיקר שהגשמתי את החלום ולו באובר����ולא השארתי פצועים (עוברים) מאחור.

ועכשיו אני מבטיחה....הנה מחזיקה אצבעות ב-2 הידיים ונשבעת שזהו זה.
ותודה לבורא עולם שהביאני עד הלום��

אז יקירתי,,,בשורה תחתונה אני יכולה לומר לך, שחלומות נועדו להתגשם.
ביולוגי לא ביולוגי לי זה בכלל לא משנה העיקר שהצלחתי להקים את המשפחה שכל כך רציתי.

יצא ארוך סורי��
אני בהחלט מבין אבל...
אני עדיין חושב שמי שעברה את כול התהליך ונעזרה רבות בפורום ראוי לעזור לאחרות שנואשות למידע אחרי הכול ואת הרבה יותר ותיקה ממני כאן את יודעת שהתהליך לא מסתיים בלידה הוא רק מתחייל שם ויש כול כך הרבה סוגיות שמלוות אותנו לאורך כול התקופה של הילדים עד לבגרותם
 
א

אחת שהצליחה

Guest
אני בהחלט מבין אבל...

אני בהחלט מבין אבל...
אני עדיין חושב שמי שעברה את כול התהליך ונעזרה רבות בפורום ראוי לעזור לאחרות שנואשות למידע אחרי הכול ואת הרבה יותר ותיקה ממני כאן את יודעת שהתהליך לא מסתיים בלידה הוא רק מתחייל שם ויש כול כך הרבה סוגיות שמלוות אותנו לאורך כול התקופה של הילדים עד לבגרותם
אני כבר הרבה זמן לא נכנסת לכאן - אבל המלחמה באוקראינה העלתה בי זכרונות וישר נזכרתי בביקור בקייב שעשיתי בעת הטיפולים. הסיבה שאני לא נכנסת היא גם כי אין זמן, וגם מהסיבה הכי טובה: אחרי שהטיפולים היו מרכז החיים, התחילו החיים עצמם. בהתחלה זה היה מלא הודיה וקשה להאמין, אבל לאט לאט זה החיים. להיות אמא. כבר שוכחים שמדובר בתרומה, זה לא רלוונטי. ויש בית ספר, לך לישון וקום כבר ותתכונן למבחן. שלא לדבר על "פנה לי את המחשב קצת ולך לרכב על אופניים". החיים ממש. עוד מעט עולה לחטיבה.
בהתחלה עוד הייתי נכנסת לכאן ואפילו ניהלתי את הפורום. כיום אני לא מכירה את המסלולים, או המחירים ואני מאמינה שגם הטיפולים השתנו. למען האמת כשהגעתי לכאן עוד לא היה פייסבוק וכיום הפלטפורמה של תפוז השתנתה. אז לייעץ על הטיפולים אני ממש לא יכולה. יכולה לדבר על איך קרוסלת הרגשות במהלך הטיפולים ועל האימהות שאחרי. אגב הילד שלי יודע על התרומה.
 
טוויטי יקרה

היי מור,
אני פחות עונה לשמות בדויים בדרך כלל, אני מעדיפה שיח רציפ ומעקב אכפתי על השתלשלות המקרה בתקווה לתוצאות רצויות.
ולענייננו...אני דוגלת בללכת עם הבטן, רק היא יכולה באמת לענות לך על השאלות הכי כמוסות.
זה לא משנה אם יש עוד נשים ומה דעתם של האחרים, רק את יכולה לענות לעצמך עד כמה באמת מדגדג לך.

אני יכולה לספר לך עלי, מרגישה קצת נדושה כי אפשר לקרוא סיפורים בדיפדוף וחפירה בפורום.
אבל נחסוך לך את זה הפעם��

יש לי ילד ביולוגי שלי שילדתי בגיל 40, ילד מושלםםם�� אחריו ניסיתי מספר שנים ואין ספור טיפולים שלא צלחו.
לבסוף פניתי לתרומת ביצית שילמתי כ-30.000 ש.ח. וילדתי בן מקסים בגיל 50, אפרוח צהוב של ממש עם 2 גומות האבא של השלמות.
לאפרוח הזה נותרו 2 אחים קפואים, כשהוא היה בן פחות משנה החלטתי להחזיר אותם ומה שיצא יצא העיקר שלא ישארו בהקפאה.
זה לא הלך והטיפול נכשל.
אבל הדיגדוג בבטן היה כל כך חזק שבעל הבית השתגע ושלמתי עוד 30.000 ש.ח. וילדתי את הנסיכה שלי בגיל 53.

אז הנה אני אמא ל-3 מושלמים ביולוגים ולא ביולוגים, למי זה משנה בכלל, שלושתם ילדיי במלוא מובן המילה.

בנתיים נשארו לי 6 מוקפאים נוספים מהסבב השני של התרומה, אז מהר מהר חזרתי לטיפולים, לא כי רציתי רביעי צפוף אבל כן חלמתי תמיד על 4 ילדים והנה אני כה קרובה למטרה וכה קרובה לגיל שיסגרו לי את הדלת,,,אז כפי שאמרתי, חזרתי לטיפולים, 4 סבבים של נאדה והופ עברתי את גיל 54 ואמרו לי סטופ!!!! ואני עניתי שאין מצב שעוברים שלי יושמדו והלכתי על החזרה באופן פרטי של ה-2 הנותרים.

אז אם חלמתי על להיות אמא ל-4 מישהו שם למעלה סידר לי להיות אמא ל-5....העיקר שהגשמתי את החלום ולו באובר����ולא השארתי פצועים (עוברים) מאחור.

ועכשיו אני מבטיחה....הנה מחזיקה אצבעות ב-2 הידיים ונשבעת שזהו זה.
ותודה לבורא עולם שהביאני עד הלום��

אז יקירתי,,,בשורה תחתונה אני יכולה לומר לך, שחלומות נועדו להתגשם.
ביולוגי לא ביולוגי לי זה בכלל לא משנה העיקר שהצלחתי להקים את המשפחה שכל כך רציתי.

יצא ארוך סורי��
טוויטי יקרה
הדברים שכתבת נוגעים ומרגשים. אשמח להתייעץ איתך בפרטי אם מתאים
 
למעלה