אוקיי אני מסכימה איתך בכמה דברים, אוקיי אני מ
אני עצמי לא אהבתי יותר את אדוארד מהספר השלישי...למה? כי אחרי שהוא עזב את בלה וחזר וראה כמה היא נפגעה ,הוא כאילו נשבע לעצמו לא לפגוע בה יותר ולכן מה הוא עושה? הוא עושה את כול מה שהיא מבקשת... היא רוצה ככה? הוא עושה. היא רוצה משהו אחר? הוא עושה. ממש לא אהבתי את העובדה שהוא נהיה כלבלב מאוהב שאין לו חוט שדרה של עצמו. ולכן התחלתי לאהוב את ג'ייקוב במקומו....כי הוא לא פחד לומר את דעתו בפני בלה, לא פחד שהיא לא תאהב את מה שהוא אומר...הוא לא מילא אחר בקשותיה כמו כלבלב מעונה (למרות שהוא כלב זאב בעצמו לא?)... אני לא אוהבת בחורים שנגררים אחר בחורה ונותנים להן לפקוד עליהם כול מיני דברים. ולצערי אדוארד נהיה כזה. בספר הראשון אהבתי את אדוארד כי הוא הקניט את בלה כול הזמן ונהנה מזה....הוא הכעיס אותה בכוונה ואחר כך "חייך את החיוך העקום שלו"....בגלל זה אהבתי את הקשר ביניהם ואותם. ואחר כך זה נהיה קיטשי מדי.....ואני מסכימה איתך שהספרים הרבה יותר מדי ילדותיים-למרות שכשקראתי את הספר הראשון נסחפתי לחלוטין והספר השני גם היה טוב....בספר השלישי התחלתי לתהות אם הסופרת עושה ממני צחוק., אני עצמי לא אהבתי יותר את אדוארד מהספר השלישי...למה? כי אחרי שהוא עזב את בלה וחזר וראה כמה היא נפגעה ,הוא כאילו נשבע לעצמו לא לפגוע בה יותר ולכן מה הוא עושה? הוא עושה את כול מה שהיא מבקשת... היא רוצה ככה? הוא עושה. היא רוצה משהו אחר? הוא עושה. ממש לא אהבתי את העובדה שהוא נהיה כלבלב מאוהב שאין לו חוט שדרה של עצמו. ולכן התחלתי לאהוב את ג'ייקוב במקומו....כי הוא לא פחד לומר את דעתו בפני בלה, לא פחד שהיא לא תאהב את מה שהוא אומר...הוא לא מילא אחר בקשותיה כמו כלבלב מעונה (למרות שהוא כלב זאב בעצמו לא?)... אני לא אוהבת בחורים שנגררים אחר בחורה ונותנים להן לפקוד עליהם כול מיני דברים. ולצערי אדוארד נהיה כזה. בספר הראשון אהבתי את אדוארד כי הוא הקניט את בלה כול הזמן ונהנה מזה....הוא הכעיס אותה בכוונה ואחר כך "חייך את החיוך העקום שלו"....בגלל זה אהבתי את הקשר ביניהם ואותם. ואחר כך זה נהיה קיטשי מדי.....ואני מסכימה איתך שהספרים הרבה יותר מדי ילדותיים-למרות שכשקראתי את הספר הראשון נסחפתי לחלוטין והספר השני גם היה טוב....בספר השלישי התחלתי לתהות אם הסופרת עושה ממני צחוק.