the Girl of Love
New member
חדשה...../images/Emo24.gif
האמת היא שלא ידעתי על קיומו של הפורום הזה ואני ממש(!) שמחה שקיים כזה. אני חדשה כאן..ותהיו בטוחים שאהיה כאן הרבה, אני מקווה להתאקלם כאן..! אממ.. האמת היא שעכשיו אני דיי שבורה,אני סיימתי תקופה של יותר מחברות הערצה אל מישהי,יותר מהערצה זאת הייתה,פעם אובססיביות מטומטמת ,מטומטמת ביותר כי פשוט רציתי "חברות טובות" אתם בטח מכירים את אלו.. שתמיד ביחד,כל הזמן בבצפר יושבות אחת ליד השנייה,כל הזמן הולכות ביחד בהפסקות,לא נפרדות לשנייה,תמיד מדברות ביחד,תמיד עוזרות,תמיד משתפות. הגיע הזמן שנמאס לי להיות לבד,להיות שונה, אולי אפילו להיות מיוחדת.. החלטתי לוותר על הכל בשביל להשיג חברה טובה, מצאתי אחת והחלטתי שהיא תהייה כזאת. ויתרתי על הכל למענה, נהייתי אובססיבית -בטירוף- דיברתי עלייה 24 שעות ,כאילו אני מאוהבת בה [ואז בעצם גיליתי שאנשים היום לא יודעים מזה לאהוב אהבה של חברות אמיתיות .. אבל זה לא הנושא.] דאגתי לה,דאגתי לה כל כך.. כי היא סיפרה לי משהו עלייה שהיה גורם לכל אחד לדאוג לה. דאגתי לה,בכיתי בלילות בגללה,תמיד הייתי שם בשבילה,התחלתי להבריז כי לא היה לי ראש ללימודים..,היא הייתה מנצלת אותי,כולם הזהירו אותי,כולם אמרו לי שהשתנתי,כולם כבר לא האמינו לי כי יום אחד שאמרתי "דיי,אני לא אדבר איתה יותר"-למחרת כבר דיברתי איתה,דבר שמאוד כאב לי בלב כי תמיד הייתי מאוד החלטתית. פשוט תמיד תמיד דאגתי וחשבתי רק עלייה,כבר לא הרגשתי את עצמי מרוב שהחיים שלי היו :היא היא והיא. אבל בסופו של דבר..מאוד נפגעתי כשהבנתי שאפעם שהייתי צריכה אותה היא לא הייתה שם בשבילי,אפעם היא לא יזמה פגישה,אפעם היא לא קיימה להבטחות שהבטיחה,תמיד הייתי צריכה להתחנן בשביל שהדברים ייקרו,או לריב. היום אנחנו סיימנו את הקשר, האמת שסיימתי את הקשר הזה לפניי שבוע ביום שבת. אבל לא יכלתי יותר.. כי חשבתי עלייה ודאגתי לה..[שוב.] אז השלמנו.. ושוב..שמתי לב אייך שמדברים רק עלייה ועלייה,לא עליי.[ואם זה עליי אז זה להודעה אחת מתוך שיחה שלמה.] רבנו.ועכשיו אני מרגישה ממוטטת,מרגישה שבורה. אבל את השלב הקשה עברתי,את הבכי הרב עברתי, את הגעגועים הבאמת קשים לאובססיביות המטומטמת שלי [ולרצון ולשאיפה שלי] עברתי, השלמתי עם זה שהיא רק ניצלה אותי ושהחברות הזאת הייתה לא הדדית. אבל דבר אחד פגע בי ,שאמרה "תמיד גם כשניסית לעשות לי טוב עשית לי רע" זה הרג אותי,בלב. כי כשנפגשנו...וחזרנו מעזריאלי,היא ידעה להגיד "אין לי מושגכ אייך אבל תמיד כשאני חוזרת איתך מכל מניי מקומות אני מאושרת.." זה יעבור לי,והסיפור הזה לגמריי גרוע כי אני קצת מותשת מהיום הגדול הזה,בטח מחר אני אספר לכם יותר,אם בכלללמישהו יש חשק להקשיב לבלה בלה הזה. עכשיו אני אמשיך להגיב כאן להודעות..בבי
האמת היא שלא ידעתי על קיומו של הפורום הזה ואני ממש(!) שמחה שקיים כזה. אני חדשה כאן..ותהיו בטוחים שאהיה כאן הרבה, אני מקווה להתאקלם כאן..! אממ.. האמת היא שעכשיו אני דיי שבורה,אני סיימתי תקופה של יותר מחברות הערצה אל מישהי,יותר מהערצה זאת הייתה,פעם אובססיביות מטומטמת ,מטומטמת ביותר כי פשוט רציתי "חברות טובות" אתם בטח מכירים את אלו.. שתמיד ביחד,כל הזמן בבצפר יושבות אחת ליד השנייה,כל הזמן הולכות ביחד בהפסקות,לא נפרדות לשנייה,תמיד מדברות ביחד,תמיד עוזרות,תמיד משתפות. הגיע הזמן שנמאס לי להיות לבד,להיות שונה, אולי אפילו להיות מיוחדת.. החלטתי לוותר על הכל בשביל להשיג חברה טובה, מצאתי אחת והחלטתי שהיא תהייה כזאת. ויתרתי על הכל למענה, נהייתי אובססיבית -בטירוף- דיברתי עלייה 24 שעות ,כאילו אני מאוהבת בה [ואז בעצם גיליתי שאנשים היום לא יודעים מזה לאהוב אהבה של חברות אמיתיות .. אבל זה לא הנושא.] דאגתי לה,דאגתי לה כל כך.. כי היא סיפרה לי משהו עלייה שהיה גורם לכל אחד לדאוג לה. דאגתי לה,בכיתי בלילות בגללה,תמיד הייתי שם בשבילה,התחלתי להבריז כי לא היה לי ראש ללימודים..,היא הייתה מנצלת אותי,כולם הזהירו אותי,כולם אמרו לי שהשתנתי,כולם כבר לא האמינו לי כי יום אחד שאמרתי "דיי,אני לא אדבר איתה יותר"-למחרת כבר דיברתי איתה,דבר שמאוד כאב לי בלב כי תמיד הייתי מאוד החלטתית. פשוט תמיד תמיד דאגתי וחשבתי רק עלייה,כבר לא הרגשתי את עצמי מרוב שהחיים שלי היו :היא היא והיא. אבל בסופו של דבר..מאוד נפגעתי כשהבנתי שאפעם שהייתי צריכה אותה היא לא הייתה שם בשבילי,אפעם היא לא יזמה פגישה,אפעם היא לא קיימה להבטחות שהבטיחה,תמיד הייתי צריכה להתחנן בשביל שהדברים ייקרו,או לריב. היום אנחנו סיימנו את הקשר, האמת שסיימתי את הקשר הזה לפניי שבוע ביום שבת. אבל לא יכלתי יותר.. כי חשבתי עלייה ודאגתי לה..[שוב.] אז השלמנו.. ושוב..שמתי לב אייך שמדברים רק עלייה ועלייה,לא עליי.[ואם זה עליי אז זה להודעה אחת מתוך שיחה שלמה.] רבנו.ועכשיו אני מרגישה ממוטטת,מרגישה שבורה. אבל את השלב הקשה עברתי,את הבכי הרב עברתי, את הגעגועים הבאמת קשים לאובססיביות המטומטמת שלי [ולרצון ולשאיפה שלי] עברתי, השלמתי עם זה שהיא רק ניצלה אותי ושהחברות הזאת הייתה לא הדדית. אבל דבר אחד פגע בי ,שאמרה "תמיד גם כשניסית לעשות לי טוב עשית לי רע" זה הרג אותי,בלב. כי כשנפגשנו...וחזרנו מעזריאלי,היא ידעה להגיד "אין לי מושגכ אייך אבל תמיד כשאני חוזרת איתך מכל מניי מקומות אני מאושרת.." זה יעבור לי,והסיפור הזה לגמריי גרוע כי אני קצת מותשת מהיום הגדול הזה,בטח מחר אני אספר לכם יותר,אם בכלללמישהו יש חשק להקשיב לבלה בלה הזה. עכשיו אני אמשיך להגיב כאן להודעות..בבי
