חדשה פה!

[arafa]

חדשה פה!

אמממ אני יתומת צה"ל ולא הכרתי את אבא שלי כי הייתי ב 11 חודשים שהוא נהרג אם יש מישהו שגם לא הכיר את ההורה אני אשמח לדבר איתו

 

[No name for now]

שלום arafa ברוכה הבאה

יש פה לא מעטים (אני לא ביניהם) כולל יו"ר ארגון יתומי צה"ל עדי כספי

 

[arafa]

שמחתי לקבל תגובה!

תודה רבה ... אז אני ישמח לדבר איתך וגם אם מי שהכיר פשוט מי שלא הכיר אולי יוכל לעזור לי כי אני לא מרגישה שמבינים אותי ואולי זה יוכל מאוד לעזור לי

 

[No name for now]

מוזמנת

יש נושאים ספציפיים שאת רוצה לשוחח עליהם?

 

[No name for now]

אה, וגם...

רוצה לספר קצת על עצמך? (לא חייבת פרטים אישיים מדי) בת כמה את? מה את עושה? סיפורים על אבא כל העולה על רוחך

(כמעט) שבוע טוב

 

[arafa]

קצת עלי

בטח אני ישמח לדבר על עצמי קוראים לי עדי רחימוב פיין ואני גרה במטולה אני בת 17 וחצי וזהו בערך אבא שלי היה אל"מ והוא נהרג בפעולה בלבנון ...אממממ אני רוצה לדעת מיתומים אחרים שלא הכירו את אבא שלהם מה הם מרגישים לגבי זה

 

[No name for now]

אני מעלה קישורית לדיון בנושא

לפני חודש אשמח אם החברים פה ישתפו איתך את הנושא (רמז, רמז)

 

[נביאה שוטה]

היי...ברוכה הבאה!!!

אני גם לא מכירה את אבא שלי. הוא נהרג בתאונת דרכים בצבא כאשר אמא שלי עדיין הייתה איתי בהריון. אני יכולה להגיד לך, שמשנה לשנה כל העיניין הזה הופך קשה יותר. והשנה במסגרת לימודי האמנות שלי בבצפר החלטתי שהנושא גמר יעסוק בו-מעין חיבור אישי, התמודדות עם המצב בדרך שאני יודעת הכי טוב. ואני יכולה להגיד שביום הזיכרון השנה זאת הייתה הפעם הראשונה שממש ממש נישברתי... ובעיניין שאת מרגישה שלא מבינים אותך.. דבר ראשון יש אותנו!!! =] וסתם מעניים אותי, (לא מחוייבת לענות)- איך בעיניין המשפחה? אתם לא מדברים על זה? כי אצלי למשל, מדברים על זה מלא אבל עדיין היה חסר לי להתחבר ברמה האישית.. וזאת אחת הסיבות לפרוייקט.

 

[arafa]

עוד קצת עלי

המשפחה שלי היא המשפחה הכי פתוחה בעניין תמיד מדברים על אבא בקטעים מצחיקים ויש תמונות ואמא שלי הכי פתוחה בזה , מגיל שנתיים מגדל אותי בן זוגה של אמי והוא כמו אבא בשבילי רק בגיל שלוש עשרה בעובדת שורשים הבנתי למה יש לי מן חור בלב ואני לא מצליחה למלא גם עם כל האהבה ... השנה זאת השנה הכי קשה שלי בעניין הזה כמה שהאחים שלי מנסים לעזור ואמא שלי אני פשוט נשברת...אני לא יודעת איך לעקל את זה שאי אפשר למלא את החור הזה וכל הזמן אבא במחשבה שלי מה שהיה ממש רחוק ממני כשהייתי בת 6 התראיינתי בטלוויזיה אצל מיכל ינאי והיא שאלה אותי שאלה למי יותר כואב למי שהכיר או למי שלא ואני לה למי שהכיר ואני מתחרטת על זה ומאוד כועס על זה ששאלו אותי כי לא באמת ידעתי מה לענות ... עכשיו אני לומדת מדעי החברה ואני רוצה לעשות את ההבדל בין תפיסת האובדן בין אלו שהכירו את האב /אמ ואלו שלא הכירו - בנתיים המורות שלי לא מוכנות הם חושבות שזה יפגע בי נפשית ואני במאבקים על זה , זה משהו שאני חייבת לעשות בשבילי..... זהו זה דיי ארוך כל מה שכתבתי....חחח אני תמיד מדברת הרבה...

 

[No name for now]

תודה על גילוי הלב

תמצאי את הדרך שלך להתמודד עם זה, ואם זה לא מתאים למורות שלך שחושבות שהן מנסות להגן עלייך תנסי רק לחשבו האם את חושבת שאת מוכנה להתמודד עם השאלה ודברי איתן על זה אם המשפחה שלך תומכת ברעיון גייסי אותם לשכנע את המורות לפעמים אפשר למצוא איזו נחמה ב"חקירה מדעית" של הנושא

 

[kind of blue]

שלום!

יש פה לא מטעט אנשים שמכירים את הסיטואציה... אבי נהרג באוקטובר 1073 ואני נולדתי בנובמבר. לא הכרתי אותו ובבית יש שקט תעשייתי לגביו. ישנן רק מעט תמונות, מעט סיפורים. מסתורין גמור.

 

[No name for now]

מדברים עליו בכלל?

אני לא חושבת שאנחנו מדברים על אבא שלי הרבה במיוחד אבל זה לא נושא אסור או נושא של יום הזכרון, למשל כשגיליתי שבני דודים שלי (שלא הכירו את אבי) התחילו לשחות במסגרת קבוצתית סיפרתי להם שגם אבא שלי היה שחיין

 

[arafa]

תשברי את השקט

אני מכירה משפחות שיש שקט לגבי העניין ומשפחות שמדברים אני חושבת שזה הרבה יותר קל שזה מדברים שזה לא נושא אסור , ואולי את לא תדעי ותעזרי גם למשפחה שלך בזה כי נראה לי ואני לא שופטת שזה הסתגרות עצמית וזה כואב לכולם אז אולי יעזור לפתוח ...תנסי....

 

[נביאה שוטה]

arafa -דברי איתי באייסיקיו

289786904