חדשה פה

  • פותח הנושא LCA
  • פורסם בתאריך

LCA

New member
חדשה פה

שלום לכולם לפני כמה ימים קיבלתי את הספר "שיחות עם אלוהים" אחרי הרבה זמן של המתנה... אשמח לקחת חלק בפורום
בעמוד 25 יש קטע שאשמח אם תסבירו לי קצת יותר, תפרטו ותנו דוגמא אישית אם אפשר... "ברגע שנמצאתם ביקום הפיסי, אתם,ילדיי הרוחניים, יכולתם להתנסות באופן שבו אתם מכירים את עצמכם -אבל תחילה היה עליכם ללמוד את הניגוד. כדי לפשט את ההסבר: אינך יכול להכיר בכך שאתה גבוה, אלא אם כן אתה ער לקיומו של הנמוך. אינך יכול להתנסות בחלק מעצמך שלו אתה קורא שמן, אם לא הזדמן לך להכיר רזה. על פי המסקנה ההגיונית המתבקשת, אינך יכול להתנסות בעצמך כפי שאתה, עד שלא נתקלת במה שאתה לא. זאת תכלית תאוריית היחסיות וכל החיים הפיסיים. אתה עצמך מוגדר על פי מה שאתה לא. אם כן, במקרה של היכרות מלאה- במקרה שאתה מכיר את עצמך כ"הבורא"- אינך יכול להתנסות בעצמיות שלך כבורא, אלא אם כן אתה בורא ועד שאתה בורא. ואינך יכול לברוא את עצמך, עד אשר אתה לא בורא את עצמך. במובן מסויים תחילה עלייך "לא להיות" כדי להיות. " יום טוב לכולם
 
היי LCAברוכה הבאה../images/Emo140.gif

אהלנים
וברוכה הבאה בצל קורתנו
אני מניחה שהחלק הפחות ברור של הציטוט הוא זה: אם כן, במקרה של היכרות מלאה- במקרה שאתה מכיר את עצמך כ"הבורא"- אינך יכול להתנסות בעצמיות שלך כבורא, אלא אם כן אתה בורא ועד שאתה בורא. ואינך יכול לברוא את עצמך, עד אשר אתה לא בורא את עצמך. במובן מסויים תחילה עלייך "לא להיות" כדי להיות. " אני אוכל להביע את דעתי ולומר תחילה שזו דעה שלי ואין חובה לאמץ או לקבל. המילה "לברוא" או בריאה, מזכירה את צמד המילים שקוסמים רבים משתמשים בהם "אברא כדברא" והרבה מאיתנו לא ממש מבינים את המושג. המושג הזה מתייחס ליצירת מציאות בכוח המילים, כפי שעשה האלוהים עם בריאת העולם. "ויאמר... יהי... ויהי... " מכאן שלמילים ולמחשבה שלנו יש המון כוח ליצור את המציאות בה אנו חיים או לפחות את הגישה שלנו לאירועים השונים. אני חושבת שניל או האלוהים של ניל
מתכוון לכך שנברא את המציאות שלנו, ניצור את הגישה החיובית והשקולה לאירועים שסביבנו, בלי התניות ושכל, כלומר בלי לחשוב על מה שאנו יודעים מן העבר. כדי לברוא מציאות חדשה כדאי לנו להתנתק מן העבר ולאפשר לדברים חדשים לזרום אל חיינו כמו ילד קטן שעדיין לא למד לחשוב על טוב ורע, על נעים או לא נעים, על אסור ומותר, הוא פשוט זורם ויוצר את השמחה התמידית במעשים שלו. "לא להיות" מבחינתי לפחות, זה לא לתת לעבר שלנו להשפיע על ההווה, על הבחירות שלנו, על הדרך בה אנו נהנים מחוויות. "להיות" זה פשוט להיות ללא שכל, ללא התניות ותבניות, דפוסי חשיבה שמפריעים לנו לא פעם ליהנות מן ההווה. האירועים סביבנו יתרחשו לטוב ולרע, אלא שכאשר אנו משנים את הגישה שלנו, ומאמינים שאין מקרים ולכל אירוע יש תכלית מסוימת, אזי החיים נעשים פשוטים הרבה יותר. זה היה על קצה המזלג, מהי בריאה מבחינתי, או מה זה לברוא את עצמנו.
בברכת שנה טובה לכולנו
 

bios

New member
התובנות שלי

לדעתי, בשורות האלה יש תמצית של תכלית החיים ביקום הפיסי: אלוהים מסביר שאף אחד לא יכול להכיר את עצמו בלי להכיר את הניגוד לכך. אלוהים בעצמו לא יכול להכיר את עצמו בלי להכיר את הניגוד, אך המקור האלוהי חי ביקום בו הניגודים שלו לא קיימים ואין פער בין המחשבה למציאות. הוא למשל לא יכול להבין מה זאת אהבה בלי לדעת מה זה פחד, אך הוא חי בעולם שאין בו פחד, וגם אם היה פחד, היתה מספיקה מחשבה אחת בשביל להספיק אותו. לכן הוא בורא מהאנרגיה שלו נשמות ושולח אותן ליקום הפיזי, שם קיימים הניגודים לאלוהים וגם יש פער בין מחשבה למציאות. הנשמות ששוכנות בגופים של בני האדם, שהן בעצם חלקיקים של אלוהים, מתנסות בדברים שהם ההיפך של אלוהים, כמו פחד וקנאה. הן לא יכולים לברוח מזה בקלות, כי בעולם הזה מחשבות לא הופכות למציאות בכזאת קלות. כך הן לומדות למקם את עצמן ביחס לדברים האלה ולגלות את המהות האלוהית שלהן, שכוללת גם את היכולת לברוא ולהשפיע על המציאות. מכיוון שהנשמה שלנו היא חלק מאלוהים, כך גם אלוהים מכיר את עצמו! בסופו של התהליך, הנשמות נזכרות לגמרי במהות האלוהית שלהן ומתאחדות בחזרה עם אלוהים.
 
למעלה