חדשה פה...

nightwind

New member
חדשה פה...

זו הפעם הראשונה שאני מפרסמת משו...מרגישה קצת ערומה... אני יכולה לכתוב כתיבה סופנית כתיבה של חורף, שגורם לכל הילדות לגסוס ולכל הגדולות והחזקות להתחזק אני רוצה לספר לך שהפסדתי שהחורף הזה פירק אותי בכזאת קלות, בצחוק, בכאב. אני רוצה לספר לך כמה שבכיתי וכמה שנשברתי. אבל את המילים שלי לקחת. אין לי מה לומר. כמו בובה, תלשו לי את הפה. אני כל כך לבד, מתחת לפעמון, מפסיקה לחכות. הרוח לא נושבת פה, דורון. אין פה שמש. יש פה רק העמדת פנים. מבפנים כלום לא זז הכל נשאר קפוא, כמו ברגע שהעפת אותי הצידה. האדם היחיד שבטחתי בו. האדם היחיד שידע איך לרסק אותי למיליון רסיסים פלוס מינוס האדם היחיד שאני שונאת אבל יודע איך להרוג אותי במבט, ועושה את זה כל פעם מחדש כוסאמק חשפתי מולך את עצמי, כל חלקיק שבי לאף אחד לא הראיתי את עצמי כמוך, אף אחד לא קילף אותי כמוך הם עוזבים כולם ואני מתחת לפעמון העונות קפואות, דורון באותה השנייה העונות קפאו אין לי אף אחד דורון רק בועה וגם היא מרוסקת אין לי כלום דורון אני לא יודעת מה לומר, או איך לזוז או להגיב אני בדיחה דורון וזה באשמתך אני לא מבינה אני לא מבינה אני לא מבינה איך זה קרה אני הייתי אמורה להיות מלכת קרח ולא הייתי כלום אני עדיין כלום נגיעות זה בכיאלו אני מרגישה מישהי אחרת בתוכי היום היא הסתובבה והרגליים שלה ריחפו היא עמדה להתעלף אני לא צריכה להזדיין כדי להרגיש רע, אני ל צריכה כלום כדי לדעת שכואב לי ואין כלום חלק רציף עלוב דפוק ופתאום צרחה התחלתי לבכות כמו מטורפת כמ שבחיים שלי לא זו התחלה חדשה הוצאתי את הכל או שזה הסוף.
 
שלום לרוח הלילה ../images/Emo39.gif

ברוכה הבאה אלינו! כתיבה בד"כ חושפת אותך כאדם, פותחת לעיתים מחסומים ומשילה מסכות.. אך אינך צריכה להרגיש עירומה. הכתיבה, ולא רק כאן היא פתח לתחושת הקלה מסויימת, שחרור מה שיושב ומציק מבפנים אל החוץ. כתבת פה במעין סערת רגשות על דורון, על הפרידה על צער עמוק שנובע מאהבה חזקה ובלתי ניתנת לשליטה אליו.. זה כואב, אני מבינה לליבך, אך למה את נותנת לו כל-כך הרבה כוח? למה את לא שמה את הכוח בידייך שלך? הוא עזב, הוא הלך וחתך.. אבל את, את לא צריכה להישבר. הביני, כי זו רק בחירה שלך, האם לקום מכל זה, לדעת שזה לא הפסד שלך אלא שלו, לדעת שאת חיה בזכות עצמך, ועם כל האהבה השורפת שלך את תתחדשי לעצמך, תקומי ותשברי את המעגל ששובה אותך. כתבת "הייתי אמורה להיות מלכת קרח", אני לא יודעת אם "אמורים" להיות משהו. אולי שואפים להיות עם אי אלו תכונות, אולי מנסים להעמיד פנים.. ורק כשכואב באמת, האמת נחשפת, גם לעצמך. את לא אמורה להיות כלום, את מרגישה.. והרגש הוא זה שקובע מי ומה אנחנו, ובעיקר איך אנחנו מתייחסים לרגש. זה לא הסוף אם תרגישי צורך בואי לפה שוב ותכתבי מה שמרגיש לך אם תחושי הקלה, מה טוב אך דעי שסוף של אהבה אינה סוף לכל שאר האפשרויות בחיים, ראיתי בכרטיס שלך שאת עודך צעירה, אל תפלי למחשבה ש'זהו, הכל נגמר'. ושוב, ברוכה הבאה מקווה שהצלחתי קצת לעזור, להבהיר לך דברים שלא תמיד רואים כשנמצאים באפלה קרה.
 

רותי ב.

New member
ברוכה הבאה. ../images/Emo140.gif

רוצה להגיד לך שאיך שכתבת הכל - לא נראה לי שמישהו לקח לך את המילים, גם אם מבינה את הכוונה שמאחורי הביטוי הזה, של הכאב הנורא, הדמעות, השבר. כי ככה זה כשהאדם שהכי מאמינים בו בוחר לעזוב, להרפות, ... להתנתק. בעיקר כשאת הרגשת חשופה לחלוטין למולו. אבל למרות כל הריסוק הזה, השברים שתארת, הלבד הנוראי, התחושות הקשות, יש לך הרבה, יש לך קודם כל את עצמך, וזה בהחלט לא 'כלום' ומקווה שלאט לאט, [זה אף פעם לא קורה מהר, זה תמיד מרגיש כמו נצח, כמו משהו שאף פעם לא יקרה], השברים יתאחו קצת, ואת תאספי כוחות ואת עצמך, ....... והכאב יחלוף או יהיה נסבל יותר. כואב לי על התקופה שאת עוברת עכשיו, כואב באמת.
מקווה שהכתיבה מעט הקלה, ושתחזרי לכתוב פה עוד.
 

High and Dry

New member
hey ../images/Emo13.gif

ילדונת אני שמחה לראות אותך פה ועוד יותר שמחה לקרוא אותך, כי עדיין לא יצא לי =) ויודעת משהו? "זאת התחלה חדשה" וזה אומר הכל! אז וולקאם, ושתהיה שנה חדשה מאושרת ! שלך, אני (אופטימית היום)
 
למעלה