חדשה פה

גאנלן

New member
חדשה פה

גיליתי את הפורום הזה רק עכשיו, אם לא נהוג לכתוב הודעות מהסוג הזה אז סליחה מראש.
קוראים לי תומר, ואני בת 15. אני חולה בתשישות כרונית כבר כמעט שנתיים, אבל אבחנו אותי ממש לפני כמה חודשים.
אני לא יודעת כמה בני נוער יש פה (הבנתי שהרוב זה אנשים יותר מבוגרים) אבל מי שבן נוער יכול לספר- בגיל כזה המחלה מציבה קשיים אחרים לגמרי. מאז ומתמיד הייתי תלמידה מצטיינת, אבל את השנה האחרונה העברתי כשיותר מחצי מהזמן למדתי בבית. הצלחתי לשמור על ממוצע ציונים טוב אבל מה יקרה כשיגיעו הבגרויות- אני באמת לא יודעת.
כשגילו מה יש לי סיפרתי לחברות, אבל רובן אפילו לא זוכרות את זה או מבינות מה זה אומר. אני בתנועת נוער וגם זה לא פשוט- אני חושבת שכבר שנתיים לא שרדתי טיול של יותר מיומיים. ההורים מנסים לתמוך כמה שהם יכולים, אבל אני מניחה שאתם יודעים איך זה- אף אחד לא באמת מבין.
איכשהו יצא לי הכל תלונות אז אני אפסיק עכשיו..
אז בכל אופן היי, אני תומר :) נחמד להכיר את הפורום הזה.
(דרך אגב- יש פה עוד בני נוער בכלל?)
 

חיה קרן

New member
היי תמר


ברוכה הבאה אל סלוננו הקט.
מאז שגיליתי מה זה הלייזי בוי שכלנית מציעה לכולם אני יושבת עליו בלי לקופ. פשוט כי אין לי כוח

אני חליתי כשהייתי בגילך פחות או יותר, סיימתי תיכון עם השלמת בגרות אקסטרנית, בלי שירות צבאי, עם תנועת נוער וגם עם חברות שמלוות אותי מאז ועד היום-
אחת מהן עם אמא חולת פיברו, מהן למדתי הכי הרבה על לבקש עזרה ולהכיר את גבולותיי.

כאן כולנו באותו סירה, מי עם יותר כאב ומי עם פחות עייפות, וכולנו מבינים ויודעים מה עובר עלייך.

יש כאן כמה חבר'ה לפני או אחרי גיוס, ופעם, לפני שש שבע שנים היתה גם קומונת צעירים שהתאחדה בשלב מסויים חזרה לתוך הפורום.

אני אציע לך עכשיו כוס תה קר [הכנתי לעצמי פעם ראשונה היום. קמומיל דבש. סופר מרענן ומתאים לקיץ]
ואתן לך להתמקם לפני שנפגיז אותך בעצות והכונות איך לעבוד תיכון עם תת"כ, בגרויות, חברים- ובהתאם למה שתרצי ותוכלי- בעוד שנתיים פלוס מינוס- נדבר גם על הצבא.

מה שחשוב זה שהגעת בול למקום הנכון, עם פופים, ערסלים, מיטות נוחות ולייזי בוי אחד.
ברוכה הבאה!
חיה
 

חיה קרן

New member
תומר. לא תמר. סליחה


ככה זה, כשגדלים עם הידיעה שתמר היה הבחירה השניה לשם שלך
 

Sigal H

New member
היי, ברוכה הבאה!

אני סיגל, היום בת 22 אבל חליתי בפיברומיאלגיה ותת"כ בגיל 10 ואובחנתי בגיל 13 . נעים להכיר


קודם כל, יצרת קשר עם עמותת תללי"ם (תמיכה לימודית לתלמידים מרותקים)?
http://www.tlalim.co.il/
הם מדהימים, בעזרת מורים שהם שלחו לביתי, בתיאום עם ביה"ס, למדתי את החומר במקביל לחברים בכתה, נבחנתי כמוהם (רק בבית) והמורים של ביה"ס הם שנתנו את הציונים ואח"כ גם הגישו אותי לבגרויות. את כל החטיבה והתיכון העברתי בבית בגלל התשישות, למעט שיעורים נבחרים פה ושם וגם אלה לא יותר משעתיים ברצף. בחלק מהשיעורים אפילו הייתי במיטה כי לא הצלחתי לקום, אבל זה לא הפריע לנו ללמוד. בזכות תללי"ם יש לי 12 שנות לימוד ובגרות מלאה וטובה. אני מקווה שבשנה הקרובה תתחזקי ותוכלי להגיע לביה"ס באופן סדיר, אבל אם את צופה שגם השנה תעדרי הרבה כדאי לפנות לתללי"ם ממש בתחילת השנה. אפשר גם אחרי, כמובן, מה שיתאים לך.

ועוד דבר - דברי עם המחנך או היועצת ותבררי כבר בתחילת השנה אילו הקלות את יכולה לקבל שיאפשרו לך תפקוד יותר טוב בלימודים. אני קיבלתי לבגרויות הקלה לכתוב על גבי מחשב, להיבחן בבית (עם משקיף כמובן), הארכת זמן שאוכל לנוח טיפה אם צריך, ואולי עוד משהו שאני לא זוכרת. לא כתבת אם את עולה לכתה ט' או י' (חישבתי נכון?) אבל גם אם את לא בשלב של הבגרויות, שווה לברר בביה"ס במה יוכלו להתחשב בך.

סוף נאום. חופן חיוכים לך

סיגל
 

גאנלן

New member
תודה רבה (לשתיכן)

תודה !
בעיקר על הקישור לעמותה ועל הטיפים מול בית ספר, אני עולה לכיתה ט' אבל זה ממש יכול לעזור לי.
:)
 
למעלה