חדשה פה
גיליתי את הפורום הזה רק עכשיו, אם לא נהוג לכתוב הודעות מהסוג הזה אז סליחה מראש.
קוראים לי תומר, ואני בת 15. אני חולה בתשישות כרונית כבר כמעט שנתיים, אבל אבחנו אותי ממש לפני כמה חודשים.
אני לא יודעת כמה בני נוער יש פה (הבנתי שהרוב זה אנשים יותר מבוגרים) אבל מי שבן נוער יכול לספר- בגיל כזה המחלה מציבה קשיים אחרים לגמרי. מאז ומתמיד הייתי תלמידה מצטיינת, אבל את השנה האחרונה העברתי כשיותר מחצי מהזמן למדתי בבית. הצלחתי לשמור על ממוצע ציונים טוב אבל מה יקרה כשיגיעו הבגרויות- אני באמת לא יודעת.
כשגילו מה יש לי סיפרתי לחברות, אבל רובן אפילו לא זוכרות את זה או מבינות מה זה אומר. אני בתנועת נוער וגם זה לא פשוט- אני חושבת שכבר שנתיים לא שרדתי טיול של יותר מיומיים. ההורים מנסים לתמוך כמה שהם יכולים, אבל אני מניחה שאתם יודעים איך זה- אף אחד לא באמת מבין.
איכשהו יצא לי הכל תלונות אז אני אפסיק עכשיו..
אז בכל אופן היי, אני תומר
נחמד להכיר את הפורום הזה.
(דרך אגב- יש פה עוד בני נוער בכלל?)
גיליתי את הפורום הזה רק עכשיו, אם לא נהוג לכתוב הודעות מהסוג הזה אז סליחה מראש.
קוראים לי תומר, ואני בת 15. אני חולה בתשישות כרונית כבר כמעט שנתיים, אבל אבחנו אותי ממש לפני כמה חודשים.
אני לא יודעת כמה בני נוער יש פה (הבנתי שהרוב זה אנשים יותר מבוגרים) אבל מי שבן נוער יכול לספר- בגיל כזה המחלה מציבה קשיים אחרים לגמרי. מאז ומתמיד הייתי תלמידה מצטיינת, אבל את השנה האחרונה העברתי כשיותר מחצי מהזמן למדתי בבית. הצלחתי לשמור על ממוצע ציונים טוב אבל מה יקרה כשיגיעו הבגרויות- אני באמת לא יודעת.
כשגילו מה יש לי סיפרתי לחברות, אבל רובן אפילו לא זוכרות את זה או מבינות מה זה אומר. אני בתנועת נוער וגם זה לא פשוט- אני חושבת שכבר שנתיים לא שרדתי טיול של יותר מיומיים. ההורים מנסים לתמוך כמה שהם יכולים, אבל אני מניחה שאתם יודעים איך זה- אף אחד לא באמת מבין.
איכשהו יצא לי הכל תלונות אז אני אפסיק עכשיו..
אז בכל אופן היי, אני תומר
(דרך אגב- יש פה עוד בני נוער בכלל?)