חדשה פה

[אמא גם של]

חדשה פה

אני חדשה פה ורוצה להתייעץ.ילדי מאובחן כADD.רק בתחילת היסודי וכבר העברנו אותו לבית ספר אחר מתוך תחושה של משנה מקום משנה מזל.לא ממש עזר.ממש בתחושה שהמורה לא מיישמת כלום מההמלצות של האבחון הפסיכודידקטי ושהיא מחפשת אותו.אני מנסה לא להתייאש...מחפשת רעיונות איך להגיע ללבה של המורה שקראה את כל האבחונים אך אינה פועלת בהתאם להמלצות וכותבת לנו מכתבי תלונה על כך שהילד לא מקשיב.

 

[מרב קובי]

לא מספיק לתת למורה לקרא את האבחון ואת ההמלצות

היא צריכה לקבל הדרכה מפורטת- אם יועצת בית הספר לא עושה את זה, אז אתם צריכים לדאוג לכך.
בדרך כלל זה לא הלב- זה פשוט קושי להבין מה בעצם מומלץ, ומה מצפים ממנה, וחוסר הבנה בסיסי בנושא הפרעות קשב וריכוז.

 

[אמא גם של]

מי יודע מי ...

לא ברור לי מי אמור להסביר למורה מה לעשות עם האבחונים. לנו בוודאי שלא יקשיבו ולא נראה לי שהיועצת עושה משהו...מי שאמור היה לדאוג לזה אצלנו היא מורת שילוב שאפילו לא קלטה את שם הילד ועל אישור ההתאמות שלו רשמה את שמו משובש.אני לא נעלבת.פשוט לא יכולה לאפשר לעצמי לבזבז על זה אנרגיות

 

[מרב קובי]

זה לא פשוט, אבל...

את מבזבזת אנרגיות על כעס, תוך נסיון לעזור לבן. במקום זה כדאי להשקיע {ולא לבזבז} אנרגיות על הסברה. נכון, זה תפקידה של היועצת, ומורת הישלוב לא בסדר, אבל בסופו של דבר, מי שנפגע הכי הרבה זה הילד שלך, ומה שאת רוצה זה שהוא יצליח, ושיהיה לו סוף סוף טוב. לעבור בית ספר שוב ושוב זה לא פתרון.
מה שצריך עכשיו זה לתת למורים הדרכה. אם אתם לא יכולים לעשות זאת- בקשו מאיש מקצוע שמטפל בילד לעשות זאת. אם אין לכם מטפל קבוע- זה הזמן ליצור קשר עם מי שעושה הדרכת הורים- שיכול להעביר גם הדרכה לצוות ההוראה בבית הספר. הילד שלך עוד צעיר, ככל שבית הספר יקבל הדרכה מוקדם יותר כך יחסכו מהילד יותר קשיים ,תסכולים, וכשלונות.

בתור מדריכת הורים - עשיתי את זה הרבה פעמים, גם לצוותי הוראה של ילדים במשפחות בהן טיפלתי, וגם בבתי הספר של הילדים שלי הפרטיים. אני יכולה להגיד שהשינוי ביחס ובהבנה של המורים לאחר ההדרכה- היה עצום. חלק מהמורים בבתי הספר של הילדים שלי - מתייעצים אתי לעיתים קרובות גם לגבי ילדים אחרים, גם היום, כמה שנים לאחר ההדרכה שקיבלו. {גם היועצות מתקשרות אלי...}

 

[ציפי קוברינסקי]

מי אמור להסביר?

היה נהדר אם למורים היו את כל הכלים להבין מה צריך לעשות עם תוצאות האבחונים אבל לצערי זה לא המצב.
לכן אני חושבת שזה התפקיד שלנו ההורים וזה ממש לא פשוט, אבל אפשרי
את יכולה לרתום את המורים שיקשיבו לך אם תהיי קשובה לקשיים שלהם ותציעי להם עזרה מנסיונך האימהי ומתוך מה שהסבירו לכם באבחון.
אם את מרגישה שאין ביכולתך לעשות זאת בעצמך את יכולה להביא אתך לפגישה עם המורים איש מקצוע כמו את הפסיכולוגית שאבחנה את הילד, מורה להוראה מתקנת שמכירה אותו או מישהו שעוסק בהדרכת הורים ומנוסה בתחום.
במקביל, את יכולה להציע למנהלת בית הספר להביא הרצאה למורים ולהורים בנושא
ציפי קוברינסקי

 

[אמא גם של]

הכל נכון אבל

אנחנו כבר לא בתחילת התהליך.
מייד אחרי שהגיעו התשובות הכתובות של האבחונים, ישבתי עם המורה למשך זמן ארוך, קראנו אותם ביחד והסברתי. התחושה היתה שדברי דווקא נשמעו. היתה חביבות וסבלנות והפגישה נגמרה בחיוך משני הצדדים עד...הבעיה הראשונה שנוצרה בכתה.
פתאום, נשכח שלילד יש בעית קשב והתחילו להגיע הערות ביומן כמו: שוב הילד לא הקשיב בשיעור. וחוזר חלילה.
אני מנסה להשאר חיובית ובעצם, די מבינה שאין לי ברירה אחרת, אלא להמשיך לסנגר על הילד הזה שהוא באמת ילד מבריק ונפלא.
בבית הספר הקודם, נוצרה בעיה דומה ועזבנו מכיון שהמנהלת והיועצת פשוט העמידו תנאי שנבוא עם אבחון פסיכודידקטי מסודר כדי להתחשב בילד.
באותו שלב היה לי "רק" אבחון רפואי וקיבלתי תחושה שאהבה גדולה הוא לא יקבל שם והילד לא ממש מתאים להם.
אגב, במהלך אותה שיחה המנהלת בבית הספר הקודם השוותה עם בני לבנה של אחת המורות שהוא בעל תסמונת דאון ואמרה שהיא מרחמת על שניהם
כך שלבית הספר הזה, באתי כבר עם הכל מוכן :אבחון רפואי בצירוף אבחון פסיכודידקטי בצירוף נכונות לשיח ובעיקר, הרבה תקוות...

 

[מרב קובי]

טוב שהסברת. אבל זה כנראה לא מספיק

המורה צריכה לקבל הדרכה איך לעבוד. ההערות על כך שהילד לא מקשיב- הן לא לענין- ברור שהוא לא מקשיב- את זה היא כנראה לא הבינה. מסתבר שצריך להיות איתה בקשר כל הזמן ולחזור ולהסביר.
אבל, מצד שני יש גבול למה שיכולה המורה לעשות.
גם אם היא תבין ותאמץ את המלצות הדו"ח, וגם אם תצליח לבצע את כל הנדרש ממנה- הבעיה לא נפתרת כתוצאה מזה, הילד לא יתחיל להקשיב, ואם יש לו בעיות התנהגות- המורה מאוד מוגבלת ביכולת שלה לקדם אותו אם הוא לא מטופל בצורה מסודרת.
אבחון מצביע על הקשיים, ההמלצות שלו, אם הן מובנות וניתנות לביצוע- הן רק המלצות- וביצוען אינו תרופה.
טוב שיש לך הרבה תקוות, ונכונות לשיח- אבל עכשיו אנו בסוף שנה כבר- האם, פרט לשיחה שהיתה לך עם המורה בתחילת השנה היית איתה בקשר? חזרת על ההסברים? ניסית ללכת עם בית הספר בראש אחד כדי לקדם את הילד, כדי לעזור לו?
המלצות האבחון כוללות המלצות לכל הצוות המקצועי המקיף ומלווה את הילד- וזה כולל את ההורים שתפקידם לחנך, ולעשות את כל שביכולתם כדי לעזור לילד להתקדם למרות קשייו.
ואני שואלת שוב, האם הילד מטופל?

 

[אמא גם של]

שאלת מיליון הדולר

המורה ממשיכה עם הילד עוד שנה ולכן אני מנהלת איתה את השיח הזה.
לילד יש add ואצלו זה מתאפיין בחוסר ריכוז ופיזור קיצוניים.למשל כשהוא לא מוצא מחברת שנמצאת אצלו בילקוט ובה הכין שיעורים. חוזר קבוע עם הערות ביומן והמורה לא מבינה איך יכול להיות שכאשר האשימה אותו ששוב לא הכין שיעורים הודה בכך.חסר יכולת סינגור עצמי גם כשהאמת לצידו.בעיות התנהגות מסוג אלימות או תנועתיות יתר אין לו כלל.ריטלין מאוד עוזר לו במבחנים בנושא הריכוז ויש הבדל דרמטי.שאלת מיליון הדולר היא מי לדעתכם חוץ ממני יכול לעזור למורה להבין ילד מבריק שמתפקד בחיי היומיום ברמה נמוכהוהאם יש מישהו מנוסה שיכול לעזור בזה.

 

[מרב קובי]

כן, כמו שכתבתי- כל מדריך הורים או פסיכולוג

שמתמחה בהפרעות קשב וריכוז- או יועצת חינוכית שבאמת מבינה בזה- יודע להדריך מורים. אולי תכתבי באיזה איזור אתם גרים ויתנו לך שמות של אנשי מקצוע מתאימים, שגם מוכנים להגיע לבית הספר.

 

[אמא גם של]

איש מקצוע

אנו מאזור הצפון.אשמח מאוד להמלצה על איש מקצוע מעולה ובעל ניסיון בתחום שיודע על מה כדאי להתעקש ועל מה לוותר ובעיקר איך לנהל את התהליך לטובתו של הילד.תודה.

 

[מרב קובי]

בצפון יש את ד"ר קשב

גיל ופנינה מאור {בעכו, עד כמה שזכור לי}, עושים הדרכות לצוותי הוראה.
הכנסי לקישור- ובהצלחה!
http://www.giladd.co.il/

 

[אמא גם של]

תודה.

תודה רבה.אתייעץ איתם.