אם כך, אני משערת שהמאמר על הקנאה
מאד יעזור לך, כי כמו שזה נשמע, הוא מוציא את הקנאה באחותו הקטנה עליה, עליכם ועל ילדים קטנים בכלל. אני חושבת שהתגובה שלכם צריכה לבוא משני מישורים במקביל - המישור האחד הוא מישור האיסור להרביץ (כמו שדליה כתבה) - לא מרביצים לתינוקת/לאמא/לאבא/לילדים. אני בהחלט הייתי מוסיפה גם משהו ברמת ההזדהות עם המותקף ("זה כואב").ובאמת לא לאפשר להכות באופן פיזי (לאחוז ביד או להרחיק אותו, אבל התגובה צריכה להיות מאד עדינה ולא אלימה). המישור השני הוא מישור האמפתיה - אתם מבינים שהוא עובר תקופה קשה, תנו לו חיזוקים לאהבתכם אותו, נסו לענות על הפחדים והחששות שלו. נעה סיפרה כאן פעם (לא הצלחתי לאתר את ההודעה) איך הם החליטו להעניק לאורן במשך תקופה אהבה ותשומת לב בצורה מופגנת (הרבה חיבוקים, הרבה מגע, הרבה תשומת לב יזומה על ידי ההורים) - אני חושבת שזה רעיון מעולה. כדאי גם לשוחח עם הגננת ולראות איך היא מטפלת במה שקורה בגן.
