חדשה פה... שאלה, אולי פרנואידית:

[ornit_band]

חדשה פה... שאלה, אולי פרנואידית:

סליחה, זה עלול להיות ארוך ואולי בכלל אין מקום לדאגה. אבל אני רוצה להתיעץ. אופיר בן 21 חודש, בשבועות האחרונים הוא התחיל לסדר את כל הבובות שלו כשהן שוכבות על הבטן, עם הפנים לרצפה / מזרן. הוא עושה את זה מס' פעמים ביום, לפעמים לפני השינה אבל לא תמיד. בהתחלה חשבתי שזה חמוד, אבל יש בזה משהוא מטריד, לראות מערך בובות מסודרות יפה וכולן עם הפנים למטה. קצת רקע: השבוע אופיר נגמל סופית מהנקה, אחרי תהליך הדרגתי וארוך של כמה חודשים. בנוסף - מספטמבר הוא ישן במיטה שלו במקום איתנו (לפעמים הוא נרדם איתי ומועבר אליו למיטה, לפעמים אנחנו שוכבים יחד אצלו במיטה עד שהוא נרדם. לפעמים הוא מתעורר בלילה ומצטרף אלינו. אנחנו גרים בחו"ל, מאמצע אוגוסט היו לנו סבים וסבתות בביקורים. האחרונים נסעו לפני שלושה שבועות ואנחנו חזרנו לשגרה: אני עובדת ואופיר עם אבא בבית. הם מאד אוהבים ונהנים ביחד, אבל אין את הפינוק של סבא וסבתא. אני בהריון עם תאומים, מתחילה להיות כבדה - יתכן שגם זה מחלחל אליו. חוץ מזה הוא מפותח מוטורית ורגשית, מדבר במשפטים של שתי מילים ומאד ערני ושמח. יש סיבה לדאגה? לשנות משהוא? תודה,

 

[יעל ניסן]

טוב, נו

פרנואידית זו לא המילה הנכונה כאן. הרי אין לך שום חשש ולו הקל שבקלים שכל ההתנהלות של אופיר באה כדי לרדוף אותך, להרע לך או לפגוע בשלומך - נכון? מקסימום, ראית איזו התנהגות שמעלה אצלך תמיהות. מכיוון שאופיר התחיל לדבר, נסי לשבת ולשחק איתו כשהוא הופך את הבובות ונסי להבין ממנו את מה שאת בעצם מבקשת מאיתנו.

 

[ornit_band]

צודקת, השתמשתי במילה קיצונית

במקום "מודאגת מדברים שאחרים לא רואים". בכל מקרה, הכישורים השפתיים של אופיר רחוקים מלאפשר דיבוב מה מטריד אותו. הוא לא יודע כל כך הרבה מילים נחוצות לזה - אפילו "עצוב" לא בלכסיקון שלו. גם "למה" עדיין לא מובן. הוא יותר בעניין "מה זה", צבעים, ופעולות פשוטות. תודה בכל מקרה ארנית

 

[גרא.]

ornit_band,לפי תיאורך,יש לך ילד ..

נבון,מקסים ויצירתי..בערך בגיל 20 חודש,מתחיל גיל העצמאות הראשון,בו הילד שמסוגל כבר ללכת,לדבר בצורה מובנת למדי,ויש כאלה שגם נגמלים בדיוק מהנקה, גיל העצמאותצ מתבטא בנסיונותיו של הילד להתנתק פיזית מאימו,להתרחק כמה רחוק שאפשר ולעשות כל מיני דברים לבד,לעיתים גם לבדוק גבולות..ובמובן אם הוא נמצא בפעוטון עם בני גילו, יש לך משמעויות נוספות.אין שום סבה לדאוג מצורת המשחק של בנך המוצא עניין בכל דבר קטנטן שלפעמים אנחנו המבוגרים לא מבינים כלל..אם השאלה מתייחסת להרגלי השינה שלו,ללא ספק יש צורך הדרגתית אבל בקצב די מהיר ליצור לו הרגלי שינה קבועים במיטתו,לא מצב שבו הוא נרדם במיטתך, או שאתם ישנים יחד במיטתצו עד שהוא נרדם, וודאי שלא מצב בו הוא כשהוא מתעורר בלילה בא למיטתכם.בגילו אפשר כבר להתחיל ליצור ולהקפיד על הגבולות בהרגלי השינה..כי אם אלה ללא גבולות,יקשה עליכם ללמד אותו גבולות בתחומי חיים נוספים.העיקרון הוא כי את כל מה שכרוך לפני השינה,עושים לא בחדרו אלא מחוצה לו..וזה כולל רחיצה, פיפי,ספור וכדומה.. ואז הגיע הזמן רצוי בשעה קבועה כדי להרגיל אותו להרדם בשעה קבועה,להכניסו לחדרו,חיבוקי,נשיקה,כמה מילות לילדה טוב.ואת/אתם ההורים יוצאים מהחדר. ע"ם גישת 5 הדקות של ד"ר אבי שדה.אם הוא בוכה,יש להמתין 5 דקות על רקע הבכי,ואז להכנס לחדר,לחזור על פעולת ההשכבה,חיבוקי נשיקה. לילה טוב,ואז שןב לצאת ולמתין בחוץ 5 דקות..כך יכול להמשך אולי לילה ארוך. אבל למחרת וודאי בימים הבאים הבן שלכם,גם אם יתעורר ילמד להרדים את עצמו לבד. כך יש לנהוג אם הוא בא בלילה למיטתכם,לקחת אותו בכף למיטתו, להשכיבו ולצאת. אם בוכה, להמשיך בגישה הקודמת.חשוב שהילד יידע שאתם ישנים בחדרכם והוא בחדרו. חשוב שהוא ילמד להרדים את עצמו,אם וכאשר הוא מתעורר בלילה. כדאי לזכור שילדים עד גיל 3+ מתעוררים כמה פעמים בלילה, כי זה דפוס השינה שלהם.והם מתחלקים לאלה שיודעים להרדים את עצמם, ואלה הצועקים להורים,או כמו בנכם באים למיטת ההורים, ומתפלחים אליה.ההבדל בין הילדים הוא רק הרגלי השינה שיש לאלה, או אין לאלה.

 

[ornit_band]

תודה גרא. כנראה לא חידדתי את שאלתי

מספיק. את הרקע לגבי הרגלי השינה וכו' הוספתי (כמו גם את הגמילה והפרידה מהנוכחות האינטנסיבית של סבא / סבתא) רק כדי להבהיר שיש תהליכים שאופיר עובר עכשיו שבודאי "מלחיצים" אותו במידה זו או אחרת. ע"פ תשובתך אני מקבלת את הרושם שאינך רואה כל סיבה להיות מוטרד מהנחת הבובות כאשר פניהן כלפי מטה. האם הבנתי אותך נכון? תודה

 

[גרא.]

אין סבה להיות מוטרדת מהנחת הבובות

עם פניהן כלפי מטה.אם דרך משל,את חוששת אולי יש בזה איתות כלשהוא לבעייה כלשהיא שהוא עדיין אינו יכול או יודע לספר עליה..יכול להיות בסיס לחשש כלשהוא אם מתחילה לפתע נסיגה כללית בהתנהגות הילד,ללא שום סבה נראית לעין..אבל לא זה המצב.דווקא תשומת הלב שלך, שאולי מלווה בביטויי חרדה שבנך יכול להרגיש בהם שעה שהוא משחק כך עם הבובות,עלולה לגרום לתגובת שרשרת של ביטויי חרדה שלו..ומעבר לכך.לכן תני לו לשחק כחפצו,ללא הכוונה ללא דאגה, וודאי ללא ביטויי דאגה .