חדשה פה... וצריכה עזרה
היי לכולם, יש לי סיפור ואני מעוניינת לשתף אתכם וגם לקבל עצות. אז ככה, במשך כמעט שנה היה לי חבר שחשבתי שאהבתי אותו והסיבה שאני אומרת חשבתי היא כיוון שלא הייתי בטוחה. במשך כל אותה התקופה אף פעם לא הייתי בטוחה ברגשותי כלפיו ותמיד פחדתי מחוסר הוודאות. הרבה פעמים כבא חשבתי לסיים איתו את הקשר ופשוט להמשיך הלאה אך תמיד חששתי שאולי אחכ אני אתחרט.בכל אופן הוא היה עושה לי הרבה קטעים מגעילים ולא מובנים כמו למשל היינו יכולים לא לדבר אחד עם השני במשך יומיים סתם בלי סיבה ובלי לריב פשוט ככה.. בהתחלה הייתי מתקשרת אליו כשלא דיברנו יותר מיום ובהמשך כבר לא היה איכפת לי, בקיצור מצד שנינו זה היה מוזר.ותמיד כשהיו שואלים אותי אם יש לי חבר הייתי אומרת כן מהוסס כזה.. לפני כשבוע נפרדנו הוא אמר שהוא כבר לא יודע והאמת אני די חשבתי אותו הדבר פשוט לא אמרתי כלום.. אני יודעת בתוך תוכי שהוא לא הבחור בשבילי כי לא ממש אהבתי אותו אבל עדיין התרגלתי אליו ולהיות איתו וכו, וזה פתאום מוזר לי. אני חייבת לציין שהוא החבר הרציני הראשון שלי. אשמח לתגובות.
היי לכולם, יש לי סיפור ואני מעוניינת לשתף אתכם וגם לקבל עצות. אז ככה, במשך כמעט שנה היה לי חבר שחשבתי שאהבתי אותו והסיבה שאני אומרת חשבתי היא כיוון שלא הייתי בטוחה. במשך כל אותה התקופה אף פעם לא הייתי בטוחה ברגשותי כלפיו ותמיד פחדתי מחוסר הוודאות. הרבה פעמים כבא חשבתי לסיים איתו את הקשר ופשוט להמשיך הלאה אך תמיד חששתי שאולי אחכ אני אתחרט.בכל אופן הוא היה עושה לי הרבה קטעים מגעילים ולא מובנים כמו למשל היינו יכולים לא לדבר אחד עם השני במשך יומיים סתם בלי סיבה ובלי לריב פשוט ככה.. בהתחלה הייתי מתקשרת אליו כשלא דיברנו יותר מיום ובהמשך כבר לא היה איכפת לי, בקיצור מצד שנינו זה היה מוזר.ותמיד כשהיו שואלים אותי אם יש לי חבר הייתי אומרת כן מהוסס כזה.. לפני כשבוע נפרדנו הוא אמר שהוא כבר לא יודע והאמת אני די חשבתי אותו הדבר פשוט לא אמרתי כלום.. אני יודעת בתוך תוכי שהוא לא הבחור בשבילי כי לא ממש אהבתי אותו אבל עדיין התרגלתי אליו ולהיות איתו וכו, וזה פתאום מוזר לי. אני חייבת לציין שהוא החבר הרציני הראשון שלי. אשמח לתגובות.