זמנית להתמיד
New member
חדשה פה, אשמח לעזרה..
אני בת 37, הלידה האחרונה שלי הייתה לפני 5 שנים. מעולם לא הייתי רזה (והאמת שגם אין לי ממש שאיפות להיות, לגמרי משלימה עם העובדה הזו). תמיד הייתי עם משקל עודף (נכון לרגע זה עם עודף של 17 קילו לפי מחשבוני BMI). מאז הלידה נשארו עלי 6 קילו בשביל לחזור למשקל שלפני הלידה אותם אני לא מצליחה לרזות כבר *** 5 שנים! *** ולמה? כי במהלך השבוע אני מתנהלת נהדר ברוב ימות השבוע - אוכלת ארוחות קטנות כל 3 שעות, לא נוגעת בקמח לבן, לא בממתקים, אוכלת מעט פירות, ירקות חיים ומבושלים, פחמימות מלאות, מעט עוף, יוגרט ביו וכו'.. יודעת מעולה מה בריא ומה לא, מה מכיל איזה ויטמינים למה הוא טוב וכו'.. יש לי ידע די נרחב בתזונה, זה תחום שמאוד מעניין אותי ואני גם מאמינה בקשר הישיר שבין תזונה בריאה למצב בריאותי תקין. נושא הפעילות הגופנית מעט חורק, משתדלת לצעוד פעם-פעמיים בשבוע ופה ושם קצת עושה תרגילי בטן ירכיים ידיים וכו'.. (התאמנתי המון שנים כך שאני יודעת לתרגל נכון גם מבלי שינחו אותי). ואז.. אז מגיע סופ"ש, ואני אוכלת מה שבא לי כמה שבא לי! פיתות(מקמח מלא
) עם ים של חמאה וגבני"צ, חצי תבנית עוגה בחושה (אמנם שאפויה מחומרים טובים כולל קמח מלא מעט סוכר חום ועדין..) אוכלת המון, רוב היום, מגיעה למצב שאני ממש פיזית כמעט מתפוצצת.. ואז - שוב יום ראשון, שוב חוזרת להיות בשליטה.. כך יוצא שכבר 5 שנים אני שוקלת בול אותו דבר (מקסימום בסטיה של קילו לכאן או לכאן). אז מצד אחד אין לי בעיה ביום יום עם המראה שלי, למרות העודף הגדול מאוד שיש עלי הכל מתחלק טוב ובצורה פרופורציונאלית ואני אפילו נכנסת ביום טוב למידה 42, אני משקיעה באיפור, בטיפוח, בבגדים (יודעת לבחור דברים שמחמיאים לי ומטשטשים מאוד את מה שראוי להצניע) ובכלל אני יודעת שבעיני הרבה אנשים אני ניראית טוב.. אבל ברגעים האלה, של מוצ"ש כשרע לי גם נפשית וגם פיזית מהכמויות האיומות אני מרגישה נורא.
אני יודעת שכלתנית שאילו הייתי ממגרת את ההתנהגות הזו בסופ"ש כניראה שכבר הייתי מזמן 10 קילו פחות אם לא יותר.. ואפילו מבלי להתאמץ.. אבל מרגישה שיש לי בעיה עמוקה עם העניין הזה ואני בלופ ולא מצליחה להחלץ ממנו. אני באמת לא יודעת מה יכול לעזור לי במצבי, אולי טיפול נפשי? (לא מכירה משהו רלוונטי וגם לא שמעתי על משהו כזה..) הקטע הוא שביום-יום אני אדם שמח, פעיל, לרוב מרוצה מחיי וממה שיש לי.. אבל התאווה הזו למזון שמשתחררת אצלי בסופ"ש כאילו חזקה ממני ומייאשת מאוד מאוד..
אני בת 37, הלידה האחרונה שלי הייתה לפני 5 שנים. מעולם לא הייתי רזה (והאמת שגם אין לי ממש שאיפות להיות, לגמרי משלימה עם העובדה הזו). תמיד הייתי עם משקל עודף (נכון לרגע זה עם עודף של 17 קילו לפי מחשבוני BMI). מאז הלידה נשארו עלי 6 קילו בשביל לחזור למשקל שלפני הלידה אותם אני לא מצליחה לרזות כבר *** 5 שנים! *** ולמה? כי במהלך השבוע אני מתנהלת נהדר ברוב ימות השבוע - אוכלת ארוחות קטנות כל 3 שעות, לא נוגעת בקמח לבן, לא בממתקים, אוכלת מעט פירות, ירקות חיים ומבושלים, פחמימות מלאות, מעט עוף, יוגרט ביו וכו'.. יודעת מעולה מה בריא ומה לא, מה מכיל איזה ויטמינים למה הוא טוב וכו'.. יש לי ידע די נרחב בתזונה, זה תחום שמאוד מעניין אותי ואני גם מאמינה בקשר הישיר שבין תזונה בריאה למצב בריאותי תקין. נושא הפעילות הגופנית מעט חורק, משתדלת לצעוד פעם-פעמיים בשבוע ופה ושם קצת עושה תרגילי בטן ירכיים ידיים וכו'.. (התאמנתי המון שנים כך שאני יודעת לתרגל נכון גם מבלי שינחו אותי). ואז.. אז מגיע סופ"ש, ואני אוכלת מה שבא לי כמה שבא לי! פיתות(מקמח מלא
