חדשה עם שאלה

חדשה עם שאלה ../images/Emo9.gif

שלום לכן, אני בת 29, אם לבן שנה וחצי ועוד
בדרך (חודש חמישי) איבדתי את אימי בגיל 18
נפטרה מדום לב רציתי לשאול האם האובדן השפיע על הזוגיות שלכן ואם כן כיצד
 
קודם כל ברוכה הבאה ל ../images/Emo82.gif החם...

אני חושבת שאצלי האובדן גרם לי לפחד לאבד שוב ועל כן עד שהכרתי את בעלי המדהים, יצאתי רק עם בחורים שידעתי מראש שאני לא אקשר אליהם... אחרי שפתחתי את ליבי לאהבה אמיתית והבאנו ילד מקסים לעולם, אני חושבת שזה מילא לי את החלל שהאובדן הותיר (למרות שעדיין קיים אצלי מדי פעם הפחד שמא יקרה לאחד מאיתנו משהו...אבל אני עובדת על זה) מקוה שעניתי על שאלתך...
 
האובדן משפיע בהרבה דרכים

ולמעשה "מעצב" אותנו אחרת-משנה אותנו. כמובן ששינוי שכזה משפיע מן הסתם גם על הזוגיות וההורות שלנו. אני למשל הפכתי להיות חששנית יותר, רגישה הרבה יותר, מגוננת יותר ועוד. לעיתים השינויים הללו גוררים עימותים עם בן הזוג אבל לרוב הם מתקבלים בהבנה.
 
שלום לך ... ../images/Emo140.gif

קודם כל ברוכה הבאה בצל קורתנו ... צר לי לשמוע על אובדנך. עם זאת, אני שמחה בשבילך שבנית לעצמך משפחה ומזל טוב על ה
שבדרך ... באשר לשאלתך. אני חושבת שההשלכה הכי עקבית שאני זיהיתי על זוגיות היא התיפיה הלא - ריאלית שבן הזוג יוכל להשלים לנו את מה שכל כך חסר לנו - את ההבנה בלי שנצטרך לדבר, את הקבלה הלא מותנית, ואת האהבה הלא מותנית ושמעל לכל. אני אומרת לא ריאלית, כי אף אחד לא יכול להשלים בשבילנו את החוסר ולמלא את הבור הענק שנפער. זה כמובן לא מונע מאיתנו כל הזמן להמשיך ולקוות וגם להתאכזב כשזה לא קורה ... החוכמה היא לדעת לתאם ציפיות, ולדעת שכמה שמערכת היחסים טובה, היא לעולם לא יכולה להחליף ולבוא במקום זו שכל כך חסרה לנו. אבל אני רוצה להגיד לך עוד משהו. קששה לי לנתק את השאלה שלך מהניק שלך 'אני במשבר'. נראה שמשהו מתחולל בקרבך עכשיו. אני גם לא יכולה לנתק את זה מהמידע שסיפקת לנו שאת בהריון עכשיו. מכיוון שזה לא הריון ראשון שלך, אני בודאי לא צריכה להזכיר לך מה השפתעם של ההורמונים על כל אישה, קל וחומר בת ללא אם, שההריון מאוד מדגיש אצלה את החוסר והצורך באימא. אז אולי זה קשור למצב הפיזיולוגי-ריגשי שלך עקב ההריון - שווה לבדוק אם עצמך. בכל מקרה, טוב עשית שבאת אלינו, ואני מאוד מזמינה אותך להישאר איתנו, גם במשברים, וגם בשמחות. אם יש לך עוד שאלות או התלבטויות, את מוזמנת להמשיך ולשתף אותנו ....
 

hartuvim

New member
ברוכה הבאה!

שמחה לפגוש פנים חדשות בפורום... לשאלתך- לי ברור שהעובדה שאיבדתי את אמי משפיעה על הזוגיות שלי כמו על דברים נוספים בחיי. כשהכרתי את בנזוגי זה היה זמן לא רב אחרי מותה ובחנתי אותו במשך זמן רב עד שהסכמתי לתת בו אמון לקשר, שלא לדבר על לפתוח את ליבי ולדבר על אמא ועל מותה. אני מסכימה עם סקאלי שיש רצון שהוא ימלא את כל הצרכים והדברים החסרים ואת מה שאמא לא הספיקה לתת. אני גם חושבת שזה השפיע עלי בנושא הנכונות (יותר נכון חוסר נכונות) להתחייב מפני שאני תמיד חוששת שמא אנטש או אנטוש. אבל אני גם מאוד מאמינה שמודעות ושיחה עוזרים להבין איפה אני עומדת, מה מתאים ומה לא מתאים לצפות. ציפיות כאלה עשויות להיות הרסניות לזוגיות (לדעתי) וחשוב להיות מודעים להן. אשמח להכיר אותך יותר בהמשך, לפי מה שמתאים לך.
 
למעלה