חדשה עם בעיה,

חדשה עם בעיה,

שלום לכולכם. גם אני סבתא ותיקה. 5 מנכדי, משני ילדי, גרים לידינו, ואילו השלישי, הצעיר שבחבורה, חי בארה"ב, נשוי ליהודיה אמריקאית. יש להם שני ילדים, האחד עוד תינוק, ואשתו בהריון. היחסים שלנו עם כל בני המשפחה, כולל הבן והכלה האמריקאית חם וטוב, ואנחנו מבקרים אותם פעם פעמיים בשנה. הם לא היו כאן כבר שלוש שנים. קודם בגלל ההריון השני, אחר כך הילד היה עוד תינוק ועכשיו שוב הריון. בני הגיע בסוף השבוע לבד לביקור בן שבוע. הכלה הודיעה לו מספר פעמים ביום כמה קשה לה וכמה היא עייפה, ולא ישנה בלילה. הוא כמובן הרגיש רע מאוד והקדים את חזרתו ביומיים, כך שהיה כאן 4 וחצי ימים בלבד.

עד היום היתה לי תמיד הרגשה שכלתי אשה חזקה. עכשיו אני כבר לא כל כך בטוחה בכך, אך לא זה העניין. הקושי שלה לאפשר לו לבלות עם משפחתו הקרובה ביותר אפילו שבוע מתסכלת גם אותי וגם את אחיו וילדיהם. אנחנו עומדים לבקר אותם בעוד כחודש וחצי, ואני מתלבטת בשאלה האם להעביר אליהם את תחושת הכעס שלי, או לעבור לסדר היום ולהמשיך כאילו דבר לא קרה.

ברור שהסיפור שלי כללי ביותר, אבל אשמח לקבל חוות דעת ועצות. בסופו של דבר אחליט עם עצמי כיצד לנהוג. אני אדם מאוד מתון ומעולם לא הסתכסכתי עם מישהו מבני משפחתי. אבל ההרגשה שלי היא שאם לא אגיב באופן כלשהו הפעם, הסיכוי שיגיעו לכאן באופן קבוע קלוש ביותר, וזה מה שמדאיג אותי.
 

הדסהש1

New member
תעביר הלאה.קשה להיות עם 2 ילדים שאחד תינוק

שתבקרו שם תדברי עם בנך וכלתך על הרגשתך.
 

ההיא333

New member
גם אני בדעה שצריך לדבר גלוי.

הרגשות שלך הם לגיטימיים. כמו גם הצורך של כלתך בהמצאותו של בנך בקרבתה.
 
דעתי האישית

לדבר - כן
אבל למה ממקום של כעס?
אין לדעת מה עבר עליה, התמונה לא מלאה
אולי יש קשיים אחרים שאת לא מודעת אליהם
אני הייתי מקיימת עם הכלה שיחה אבל ממקום של דאגה וניסיון להבין
ולא ממקום של כעס
 
אני מסכימה עם באדי


ככה בהחלט הכי טוב לנהוג.
 
אני הייתי "מחליקה"

אני מניחה שכלתך אשה אחראית ושהיה של עוד שלושה ימים בארץ לא היתה מהווה בעיה אם באמת לא היתה לה בעיה.
יתכן והקושי שלה לא סובל דיחוי?
את הרי לא יודעת מה הסיבה שהיא הזעיקה את בנך חזרה הביתה....
ולמען שלום בית צריך לפעמים לשתוק ולהמשיך הלאה
 
סליחה שאני נדחפת

כי אני ממש לא סבתא אבל אני חייבת להגיב לדברייך.
כלתך בהריון, עם תינוק ועוד ילד קטן בבית. אני חושבת שזה מאד מובן וברור שקשה לה להיות לבד. לטעון שזה עושה אותה לאישה חלשה זה ממש לא לעניין. אני די בטוחה שהיא לא ביקשה מבעלה לחזור כי היא "לא רוצה לאפשר לו להיות עם המשפחה שלו" אלא כי היא באמת קרסה תחת העומס. מה גם שלא ציינת עם יש לה משפחה באזור שיכולה לעזור לה או שהיא לגמרי לבד.
את בהחלט יכולה לדבר על האכזבה שלך מהביקור הקצר ועל זה שאת מקווה שבעתיד הם יוכלו לבקר אותך יותר אבל לבוא ולדבר ממקום של כעס על הקושי שלה להיות לבד עם שני ילדים קטנים ואחד בדרך זה מתכון בטוח לפיצוץ.
ציינת שאת נוסעת לבקר אבל לא אמרת עם גם הילדים האחרים שלך נוסעים. כי אם לא, אז אין להם מה לכעוס על הבן שלך שלא מבקר אותם. טיסות הן בשני הכיוונים.
 
לא נעלמתי, חיכיתי לקבלת כמה תגובות על מנת

להגיב. ראשית, מותר לי לכעוס . שנית, בני חי בארה"ב כבר 11 שנה, והיה בישראל בתקופה הזאת 4 פעמים בלבד. הוא נשוי כבר 6 שנים וביקר עם אשתו פעמיים. הילדים הישראלים שלי, נשואים ובעלי משפחות, כבר ביקרו שם מספר פעמים, גם עם המשפחות וגם לבד. בני האמריקאי הוא בעל אמצעים, והסיבה אינה כלכלית.

תודה לכולכן על התגובות. שבת שלום.
 

לטאה3

New member
מה כל כך נפגעת, התשובות של קבוצה לא היתה

לטעמך?

אולי הכלה לא אוהבת אתכם? אולי היא אמריקאית ואז אין לה מה לחפש פה?
 
ממש לא נפגעתי, ואין בתשובתי

דבר המעיד על כך. הודיתי על התגובות ולא ברורה לי התוקפנות.
 
אל תיקחי ללב הרמינה , באמת לא יפה

לתקוף ככה , גם לי לא ברורה התוקפנות הזאת. זכותך לשאול וזכותינו לענות מה שאנחנו חושבות .שבת שלום .
 

savsavta

New member
I can see that again we have a problem with

when I will come back I will take care about it,
 
למעלה