נ ו ש ט ו ש
New member
חדשה כאן...
שלום לכם. אני קוראת ותיקה של הפורום...זאת הפעם הראשונה שהחלטתי לכתוב... אשמח לתגובתכם... הקדמה קצרה: אני כבר מזמן מאוכזבת מהחמים שלי, אין לי שום ציפיות ושום דרישות מהם... אבל כל פעם מחדש הורג אותי שהם באים בטענות... ההורים שלי גרים די קרוב, אמא שלי רואה את הילדה כ-3 פעמים בשבוע (פעמיים מזה מסונג'רת כבייביסיטר), אבא לי - בערך כפעם בשבוע. לעומת זאת, ההורים של בעלי: גרים במרחק נסיעה של שעה וחצי. אני אפילו לא יודעת איך לתאר את הביקורים שלהם. אנחנו לא נוסעים לשם, אני מסרבת כי אין לנו שם שום תנאים מינימליים (יש מיטה אחת בגודל של מיטה וחצי לשלושתינו, הבית לא מאורגן לילדה שובבה, אי אפשר לצאת לטיולים בסביבה כי אז האמא נעלבת כי כאילו באים אליהם ולא לטיול. אי אפשר לישון בצימר או מלון קרוב, כי גם אז היא נעלבת, אי אפשר לבוא בלי לינה... ואני כבר לא מדברת על אוכל, בפעם האחרונה הייתי צריכה לבוא עם אוכל מוכן משלי כי היתה לי הרגשה שהם לא יטרחו יותר מדי.) בקיצור, בעיקר הם מתלוננים שאנחנו לא באים אבל מצד שני לא מאפשרים לנו שהות נעימה ומהנה. אגב, בעלי לא מתלונן לרגע, בעיניו כל הקשור באמא שלו זה קדוש... ועכשיו לביקורים שלהם. אמא שלו רק עכשיו התחילה לעבוד עבודה מסודרת. עד עכשיו, היו תקופות בהן היא פשוט היתה נוחתת עלינו לכ-5 ימים (ישנה בסלון). זה היה קורה פעם בכ-חודשיים -שלושה. אבא שלו ראה את הילדה אולי 4-5 פעמים (והילדה בת בכמעט שנתיים). היחסים בינינו (ביני לבינה) על הפנים בלשון המעטה... אבל אני אומרת, איך היא מעיזה עוד פתוח את הפה ולהגיד שאני לא בסדר. נכון, היחסים לא משהו, אבל היא יודעת להתעלם מקיומי יופי כשנוח לה, אז למה לכל הרוחות היא לא שמה עליי קצוץ ובאה לבקר את הנכדה שלה יותר. כל פעם אני רבה עם בעלי בגללם. הוא כל הזמן אומר לי שההורים שלו רוצים לבוא ולהיות עם הילדה אבל לא יוצא להם וכשהם באים (בעיקר הגברת) אז אני מגעילה ולא מתיחסת אליהם... כבר כמה פעמים רציתי להגיד לבעלי את מה שאני חושבת, אבל זה בטוח לא ישפר את המצב... אני לא מבינה למה הם לא יכולים להחליט שהם באים לשבת פעם בחודש למשל, אז אני אדע את זה מראש ואכין ארוחה נחמדה (אין לי בעיה לארח, באמת. וכבר עשיתי את זה כמה פעמים, הזמנתי את הההורים שלו ואת אחותו עם המשפחה ואת המשפחה שלי). למה אני כל הזמן צריכה לשמוע כמה אני לא בסדר כשהם בעצמם לא טורחים בכלום, לא ממש מעוניינים להגיע ולבקר. ממש נמאס לי כבר מכל העניין. אני לא יודעת מה לעשות. עצתכם בבקשה...
שלום לכם. אני קוראת ותיקה של הפורום...זאת הפעם הראשונה שהחלטתי לכתוב... אשמח לתגובתכם... הקדמה קצרה: אני כבר מזמן מאוכזבת מהחמים שלי, אין לי שום ציפיות ושום דרישות מהם... אבל כל פעם מחדש הורג אותי שהם באים בטענות... ההורים שלי גרים די קרוב, אמא שלי רואה את הילדה כ-3 פעמים בשבוע (פעמיים מזה מסונג'רת כבייביסיטר), אבא לי - בערך כפעם בשבוע. לעומת זאת, ההורים של בעלי: גרים במרחק נסיעה של שעה וחצי. אני אפילו לא יודעת איך לתאר את הביקורים שלהם. אנחנו לא נוסעים לשם, אני מסרבת כי אין לנו שם שום תנאים מינימליים (יש מיטה אחת בגודל של מיטה וחצי לשלושתינו, הבית לא מאורגן לילדה שובבה, אי אפשר לצאת לטיולים בסביבה כי אז האמא נעלבת כי כאילו באים אליהם ולא לטיול. אי אפשר לישון בצימר או מלון קרוב, כי גם אז היא נעלבת, אי אפשר לבוא בלי לינה... ואני כבר לא מדברת על אוכל, בפעם האחרונה הייתי צריכה לבוא עם אוכל מוכן משלי כי היתה לי הרגשה שהם לא יטרחו יותר מדי.) בקיצור, בעיקר הם מתלוננים שאנחנו לא באים אבל מצד שני לא מאפשרים לנו שהות נעימה ומהנה. אגב, בעלי לא מתלונן לרגע, בעיניו כל הקשור באמא שלו זה קדוש... ועכשיו לביקורים שלהם. אמא שלו רק עכשיו התחילה לעבוד עבודה מסודרת. עד עכשיו, היו תקופות בהן היא פשוט היתה נוחתת עלינו לכ-5 ימים (ישנה בסלון). זה היה קורה פעם בכ-חודשיים -שלושה. אבא שלו ראה את הילדה אולי 4-5 פעמים (והילדה בת בכמעט שנתיים). היחסים בינינו (ביני לבינה) על הפנים בלשון המעטה... אבל אני אומרת, איך היא מעיזה עוד פתוח את הפה ולהגיד שאני לא בסדר. נכון, היחסים לא משהו, אבל היא יודעת להתעלם מקיומי יופי כשנוח לה, אז למה לכל הרוחות היא לא שמה עליי קצוץ ובאה לבקר את הנכדה שלה יותר. כל פעם אני רבה עם בעלי בגללם. הוא כל הזמן אומר לי שההורים שלו רוצים לבוא ולהיות עם הילדה אבל לא יוצא להם וכשהם באים (בעיקר הגברת) אז אני מגעילה ולא מתיחסת אליהם... כבר כמה פעמים רציתי להגיד לבעלי את מה שאני חושבת, אבל זה בטוח לא ישפר את המצב... אני לא מבינה למה הם לא יכולים להחליט שהם באים לשבת פעם בחודש למשל, אז אני אדע את זה מראש ואכין ארוחה נחמדה (אין לי בעיה לארח, באמת. וכבר עשיתי את זה כמה פעמים, הזמנתי את הההורים שלו ואת אחותו עם המשפחה ואת המשפחה שלי). למה אני כל הזמן צריכה לשמוע כמה אני לא בסדר כשהם בעצמם לא טורחים בכלום, לא ממש מעוניינים להגיע ולבקר. ממש נמאס לי כבר מכל העניין. אני לא יודעת מה לעשות. עצתכם בבקשה...
