חדשה כאן..

[luli74]

חדשה כאן..

אני בת 32, מנסה להרות ובמסגרת הבירורים השונים שעשו לי- אובחנתי. אני עדיין בשלב ההלם הראשוני, ומאוד קשה לי. הנקודה החיובית היחידה שאני רואה עכשו היא שבאמת באמת סבלתי כל השנים- ותמיד אמרו לי שאני מגזימה. עכשו יש לי תימוכין לכך שזה לא "בראש שלי". הבהירו לי שהסיכויים להרות לא גבוהים, ואין מנוס מפנייה לIVF. אני מאוד נסערת ובווכה רוב הזמן (...בטח יש קשר גם להורמונים שאני מזריקה במסגרת טיפולי הפוריות שלי). זהו לבינתיים. חוזרת להתייחד עם הטישו.

 

[ר ו מ י ה]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

זה אכן לא בראש שלך, מצרפת לך מאמר על המחלה , כמו גם מכתב אשר נכתב ע"י אישה החולה במחלה ופורסם בעולם כולו ומזמינה אותך למאמרי הפורום שם תוכלי לקרוא מאמרים נוספים בנושא. שמחה שמצאת אותנו-רבות מאיתנו עוברות מה שאת עוברת ואת מוזמנת להישאר, לחלוק ולשתף. כאן אף אחת לא תשפוט אותך- אנו מכירים בדיוק מה את עוברת. לגבי IVF נכון שזוהי לא הדרך האידיאלית להרות, אך זה גם לא נורא כמו שזה נשמע במיוחד שיש הרבה תוצאות מקסימות אשר נולדו מהמהלך הזה. חשוב, בבואך לטיפולים, לבחור רופא פריון אשר מכיר ובקיא במחלה. שולחת חיבוק ומקווה שהדמעות יתייבשו במהרה. אנחנו כאן

 

[TRANCILITE]

../images/Emo201.gif../images/Emo23.gifברוכה הבאה

היי luli74 למעשה גם אני די חדשה כאן ,הרבה תובנות אין לי עדיין ,אבל אני יכולה רק לומר לך שהשלב הזה של ההלם הבלבול והפחד הוא נורמלי . התרופה הכי טובה להלם זה הזמן והידע . ככל שתבני יותר מה זה אנדו ומה ההשלכות של זה עלייך ותמצאי רופא טוב שתסמכי עליו אז גם תרגישי שאת מכירה את ה "אויב" שלך -זה מצד אחד ומצד שני הזמן , עם הזמן לומדים לקבל דברים ולהכניס אותם לפרופורציות לא משנה כמה המציאות קשה -הכול יחסי . מה שאני יכולה להוסיף זה שכאן תמצאי אוזן קשבת ואדיבה של נשים שיבינו אותך ואת מה שאת עוברת, עכשיו מותר לך לבכות תוצאי הכל החוצא , trancilite

 

[luli74]

תודה על קבלת הפנים!

הענין הוא שאני לט מרגישה "חולה". מומחה הפוריות (המקסים והמקצועי ) שלי בינתיים לא ממליץ לעשות כלום- מעבר לטיפולי הפוריות. האם כדאי לפנות למרפאה בתל השומר באופן עצמאי רק כדי לקבל אבחון יותר נקודתי? אני מאוד מבולבלת כרגע. זו מהלומה רצינית. האנדו יכולה להפוך למסכנת חיים בשלב מסוים?

 

[ר ו מ י ה]

לפי מה שאני מבינה

התופעות המאפיינות את המחלה (כאבי מחזור, כאבים בעת יחסי מין וכו') פסחו עליך וטוב שכך. אם כן איך אובחנת? אנדו' אינו מסכן חיים, אך הוא בהחלט מסכן את איכות החיים במידה והמחלה אינה מטופלת כיאות.

 

[luli74]

אז זהו, שהסיפטומים דווקא היו

כל הזמן- כאבי מחזור איומים ומשתקים, שלשולים בזמן מחזור ועוד סימנים רבים, אבל עד היום פשוט לא אובחנתי. תמיד פטרו אותי במשככי כאבים, ושעם הזמן זה יעבור. עכשו לפחות אני יודעת מה הבעיה- אבל זה עדיין מלחיץ מאוד.

 

[ר ו מ י ה]

בגלל שכתבת שאינך מרגישה חולה

הסקתי שאת מבעלות המזל שאינן חשות בכל הסימפטומיים. מצטערת שזה לא כך

איך אובחנת? האם עברת ניתוח לפרוסקופיה? אם לא על סמך נקבעה האבחנה?

 

[luli74]

אני עדיין בתהליכי אבחון

עברתי המון בדיקות לאחרונה- עקב בעיית פוריות. (המון בדיקות חודרניות, אולטסאונד, צילום רחם, MRI) עדיין אין אבחון מוחלט מאחרוטרם עברתי לפרוסקופיה אבל לאור הממצאים- המון "מבנים במרקם סמיך" בשחלות שמסרבים לעבור- הרופא שלי חושד שיש לי אנדו- וגם לפי שאר הסימפטומים שחוויתי כל השנים. אני שוקלת לגשת למרפאה בתה"ש על דעת עצמי- כי הרופא שלי בינתיים לא ממליץ על זה. הוא מעדיף לתקוף את בעיית הפוריות עם IVF וזהו.

 

[ר ו מ י ה]

אומנם ניתן לאבחן

אנדו' באופן סופי רק ע"י לפרוסקופיה ושליחת דגימות להסטולוגיה, אך רופא מקצועי ובקיא ידע לזהות גם על ידי תחקור נכון וזיהוי התלונות כי מדובר באנדומטריוזיס בסבירות גבוהה. מבינה את החששות- אבל אולי דווקא האיבחון וניתנת הכותרת "אנדומטריוזיס" תוביל אותך לפרוטוקול טיפולים מתאים יותר כך שלא תצטרכי להתמהמה ולאבד זמן יקר בטיפולים שאינם מתאימים לך. לגבי תה"ש- תמיד ניתן ורצוי לקבל חוות דעת נוספת אך חשוב שתדעי כי הם דוגלים בד"כ בגישה הכירורגית. המלצתי לך לקבוע תור למרפאה ולהתרשם מה הגישה המתאימה לך יותר.

 

[ר ו מ י ה]

במידה ואת מחליטה לגשת לתה"ש

מצרפת לך רשימה של שאלות שיכולה להיות לך לעזר.

 

[sivic10]

מבינה ומזדהה

שלום לך! גם אני יחסית חדשה והפורום הזה השפיע עלי פלאים (רוב הפעמים). שאובחנתי הייתי לחוצה ומבולבלת וזה נפל עלי כרעם ביום בהיר. במיוחד שמדובר במחלה לא כל כך מובנת ומוכרת אבל אני יכולה לומר לך שהזמן עושה את שלו ודברים נכנסים לפרופורציה. שאת משוטטת כאן בפורום את נתקלת במקרים קשים מאוד וגם במקרים משמחים מאוד ומרגשים. תנסי לשאוב מזה את מה שנותן לך כוח ולהיות אופטימית כמה שאפשר....(אפילו שהדמעות תמיד מנחמות..אותי לפחות

).

 

[בואינג 707]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

מבינה את הקושי. שבי עימנו ותשאלי את כל השאלות שיש לך ותשפכי את ליבך. זה בהחלט לא בראש שלך. מקווה שבכית כהוגן וגמרת את הטישו ועכשיו, אחרי שהוצאת הכל, יותר טוב והוקל לך