בוגי המקורית
New member
חדשה כאן...
שלום לכולם. גם אני בחורה שלוקה בגימגום קל(תלוי באיזה תקופה אני נימצאת) לפי מה שקראתי כאן אני מבינה שחלקכם די מכירים אחד את השני כניראה מקבוצות תמיכה שאתם משתתפים או שאני טועה? בקיצור,גם אני עברתי הרבה טיפולים והאחרון שעשיתי היה של ברברה דם (CTI)במהלך הטיפול כן ראיתי שיפור וגם אחרי(פחות או יותר) אבל בערך אחרי שנה,חזרתי לגמגם יותר.אולי באשמתי כי לא עשיתי חזרות על מה שלמדתי אבל אני חושבת שגם בגלל שבקורס הזה עבדו איתנו על תכניקות דיבור ולא שמו דגש גם על קבלת הגימגום. אני למשל כול הזמן פחדתי שאני אטעה וניסיתי לשמור על שטף דיבור.וזה מה שגרם לי או לא להגיד מה שאני רוצה או להיתקע. מאז אני לא הלכתי לאף טיפול,במקום זה אני הולכת לפסיכולוגית.הטיפולים האלה ניראה לי מצליחים על כאלה שיכולים להתמיד בחזרות יום יומיות על מה שלמדו אבל מנסיוני זה מאוד קשה וזה פשוט מתסכל. מה שכן בתקופה האחרונה אני בתהליך עצמי של קבלת הגימגום,כי אני חושבת שזה הבסיס להכול ורק אחר כך אפשר לילמוד אך לדבר(כי עד עכשיו פשוט שנאתי והתבישתי כול כך בגימגום שלי) הבעיה שלי עכשיו זה הקושי שלי בלאהוב את עצמי מגמגמת, אני אומנם עובדת בעבודה שאני אוהבת יש לי המון חברות,אני טיפוס מאוד חברותי אבל אני לא מצליחה למצוא בן זוג כי אני כול הזמן עסוקה באך להסתיר את הגימגום מה שגורם לי להיכנס ללחץ אחרי הפגישה הראשונה או השניה...? אני לא יודעת מה לעשות,יש מצבים שאני לא מתייחסת למה שאנשים יגידו. ולפעמים אניפשוט חוזרת אחורה ושוב מנסה להסתיר את הגימגום.
שלום לכולם. גם אני בחורה שלוקה בגימגום קל(תלוי באיזה תקופה אני נימצאת) לפי מה שקראתי כאן אני מבינה שחלקכם די מכירים אחד את השני כניראה מקבוצות תמיכה שאתם משתתפים או שאני טועה? בקיצור,גם אני עברתי הרבה טיפולים והאחרון שעשיתי היה של ברברה דם (CTI)במהלך הטיפול כן ראיתי שיפור וגם אחרי(פחות או יותר) אבל בערך אחרי שנה,חזרתי לגמגם יותר.אולי באשמתי כי לא עשיתי חזרות על מה שלמדתי אבל אני חושבת שגם בגלל שבקורס הזה עבדו איתנו על תכניקות דיבור ולא שמו דגש גם על קבלת הגימגום. אני למשל כול הזמן פחדתי שאני אטעה וניסיתי לשמור על שטף דיבור.וזה מה שגרם לי או לא להגיד מה שאני רוצה או להיתקע. מאז אני לא הלכתי לאף טיפול,במקום זה אני הולכת לפסיכולוגית.הטיפולים האלה ניראה לי מצליחים על כאלה שיכולים להתמיד בחזרות יום יומיות על מה שלמדו אבל מנסיוני זה מאוד קשה וזה פשוט מתסכל. מה שכן בתקופה האחרונה אני בתהליך עצמי של קבלת הגימגום,כי אני חושבת שזה הבסיס להכול ורק אחר כך אפשר לילמוד אך לדבר(כי עד עכשיו פשוט שנאתי והתבישתי כול כך בגימגום שלי) הבעיה שלי עכשיו זה הקושי שלי בלאהוב את עצמי מגמגמת, אני אומנם עובדת בעבודה שאני אוהבת יש לי המון חברות,אני טיפוס מאוד חברותי אבל אני לא מצליחה למצוא בן זוג כי אני כול הזמן עסוקה באך להסתיר את הגימגום מה שגורם לי להיכנס ללחץ אחרי הפגישה הראשונה או השניה...? אני לא יודעת מה לעשות,יש מצבים שאני לא מתייחסת למה שאנשים יגידו. ולפעמים אניפשוט חוזרת אחורה ושוב מנסה להסתיר את הגימגום.
