חדשה כאן
הי יש לי בעיה ואשמח מאוד לקבל עצה. בתי עוד חודש וחצי בת 3. בשבוע וחצי האחרון היא מתנהגת ממש לא יפה. כל הזמן מהרגע שהיא מתעוררת ועד הרגע שהיא הולכת לישון - היא רק צורחת ובוכה ועושה דווקאות ולא רוצה ולא רוצה... איננו יודעים מה עובר עליה. בגן אמרו לנו שהם לא רואים שינוי בהתנהגות (מה שמאוד מוזר בעינינו) ועוד יותר מגדיל את תחושת התיסכול שלנו וחוסר האונים. בסיטואציות מסוימות, כאשר היא עושה משהו שפוגע בי - אני אומרת לה: "זה מאוד לא יפה איך שאת מתנהגת - זה מעליב אותי" ואז היא ישר רצה לתת לי נשיקה (כמו להגיד סליחה). הבעיה היא שנראה לי שהיא פשוט לוקחת את זה בתור פתרון ולא ממש מתכוונת או מבינה שאכן הדבר פגע בי. בבוקר - כשאנחנו מאוד לחוצים וממהרים - זה תמיד מלחמות, כי שוב היא לא רוצה לקום, לא רוצה לשבת על השירותים, להתלבש וכו' בלילה - לא רוצה לישון עם בכי וצרחות בלתי פוסקות. אני יכולה לשבת ולכתוב עוד ועוד ועוד - הכל מסתכם בדבר אחד: מה עושים? אני מאוד פוחדת שהתגובות שלנו (כעס ועונשים) רק יחמירו את המצב וזה ייהפך לכדור שלג. הצילו...
הי יש לי בעיה ואשמח מאוד לקבל עצה. בתי עוד חודש וחצי בת 3. בשבוע וחצי האחרון היא מתנהגת ממש לא יפה. כל הזמן מהרגע שהיא מתעוררת ועד הרגע שהיא הולכת לישון - היא רק צורחת ובוכה ועושה דווקאות ולא רוצה ולא רוצה... איננו יודעים מה עובר עליה. בגן אמרו לנו שהם לא רואים שינוי בהתנהגות (מה שמאוד מוזר בעינינו) ועוד יותר מגדיל את תחושת התיסכול שלנו וחוסר האונים. בסיטואציות מסוימות, כאשר היא עושה משהו שפוגע בי - אני אומרת לה: "זה מאוד לא יפה איך שאת מתנהגת - זה מעליב אותי" ואז היא ישר רצה לתת לי נשיקה (כמו להגיד סליחה). הבעיה היא שנראה לי שהיא פשוט לוקחת את זה בתור פתרון ולא ממש מתכוונת או מבינה שאכן הדבר פגע בי. בבוקר - כשאנחנו מאוד לחוצים וממהרים - זה תמיד מלחמות, כי שוב היא לא רוצה לקום, לא רוצה לשבת על השירותים, להתלבש וכו' בלילה - לא רוצה לישון עם בכי וצרחות בלתי פוסקות. אני יכולה לשבת ולכתוב עוד ועוד ועוד - הכל מסתכם בדבר אחד: מה עושים? אני מאוד פוחדת שהתגובות שלנו (כעס ועונשים) רק יחמירו את המצב וזה ייהפך לכדור שלג. הצילו...