חדשה כאן
כבר הרבה זמן קוראת והחלטתי הפעם גם לכתוב. מרגישה שמכירה כל אחת ואחת כאן מקרוב, יודעת שזה יכול להישמע מציצני אבל לא אזרתי אומץ לכתוב עד עתה. אציג את עצמי, בעלי ואני נכנסנו לתהתליך של פונדקאות לאחר שאפסו סיכויינו להרות בדרך טבעית. הפונדקאית שלנו נמצאת בשבוע 19, אנחנו סופרים כל יום, ועכשיו שזה כבר ממש חצי הדרך אני מרגישה הרבה יותר טוב והרבה יותר בטוחה וגם מאמינה שזה באמת קורה לנו. רציתי להתלבט איתכן בבעיה,הפונדקאית שלנו רוצה ללדת את הבן שלנו בבית החולים שבו היא ילדה את שלושת ילדיה, היא אומרת ששם מכירים אותה, היא רגילה אליהם וכל הלידות שלה היו נפלאות לא מעט בזכות הצוות הנפלא. אנחנו רוצים שהיא תלד בבית החולים שבו עברנו את הטיפולים, שם מכירים אותנו, מכירים את הרגישות של העניין והובטח לנו טיפול של מלכים בשעת הלידה ואחריה. אני נמנעת לכל אורך הדרך מלהיכנס איתה לעימותים, היא מאוד בסדר ומשתדלת אבל קשה לי עם המחשבה שהלידה לא תהיה במקום שבו אני מרגישה הכי בבית. מה דעתכם. להתעקש איתה? לוותר לה? תודה מראש לכל המשיבים. ערב טוב לכולם.
כבר הרבה זמן קוראת והחלטתי הפעם גם לכתוב. מרגישה שמכירה כל אחת ואחת כאן מקרוב, יודעת שזה יכול להישמע מציצני אבל לא אזרתי אומץ לכתוב עד עתה. אציג את עצמי, בעלי ואני נכנסנו לתהתליך של פונדקאות לאחר שאפסו סיכויינו להרות בדרך טבעית. הפונדקאית שלנו נמצאת בשבוע 19, אנחנו סופרים כל יום, ועכשיו שזה כבר ממש חצי הדרך אני מרגישה הרבה יותר טוב והרבה יותר בטוחה וגם מאמינה שזה באמת קורה לנו. רציתי להתלבט איתכן בבעיה,הפונדקאית שלנו רוצה ללדת את הבן שלנו בבית החולים שבו היא ילדה את שלושת ילדיה, היא אומרת ששם מכירים אותה, היא רגילה אליהם וכל הלידות שלה היו נפלאות לא מעט בזכות הצוות הנפלא. אנחנו רוצים שהיא תלד בבית החולים שבו עברנו את הטיפולים, שם מכירים אותנו, מכירים את הרגישות של העניין והובטח לנו טיפול של מלכים בשעת הלידה ואחריה. אני נמנעת לכל אורך הדרך מלהיכנס איתה לעימותים, היא מאוד בסדר ומשתדלת אבל קשה לי עם המחשבה שהלידה לא תהיה במקום שבו אני מרגישה הכי בבית. מה דעתכם. להתעקש איתה? לוותר לה? תודה מראש לכל המשיבים. ערב טוב לכולם.