חדשה כאן

talil12

New member
חדשה כאן

שלום,
לראשונה אני ניכנסת לפורום.
.ביום הזיכרון האחרון איבדתי את בעלי בתאונת דרכים
היינו נשואים 20 שנה ויש לנו שתי בנות מקסימות בנות 14 ו-19.
תקופת החגים קשה במיוחד והחסר מורגש מאוד. הגעגועים אינם מרפים.
מנסה להמשיך ולשדר "עסקים כרגיל" אך שום דבר אינו כך באמת.
שנה של בשורות טובות לכולם
 
שולחת ל ים של כוחות

להמשיך להוביל את המשפחה ועכשיו את ראש המשפחה ומובילה את כולם
ופה תמיד נקבל אותך בהבנה ובחיבוק חם ונתן כתף חמה לראשך היגע
פה כולם מבינים אותך , לא שואלים שאלות מיותרות ומקשיבים לך בהבנה ואהדה
 

yamkachol

New member
טלי, משתתף בצערך.

הרגשתך כל כך מוכרת לנו. יודעים בדיוק מה עובר עליך.
אכן, ישנם זמנים ש"מועדים לפורענות". שצפוי שאז נרגיש יותר את האובדן- וזה בחגים, בסוף השבוע, אירועים משפחתיים.
התאלמנתי לפני שמונה שנים, וזוכר את הרצון להמשיך את החיים, כפי שהיו איתה, אך זו הייתה אשליה. המציאות היא שפרק החיים שלך עם אישך, הסתיים, וכעת את בפרק אחר של חייך, בו את לומדת איך לחיות בלעדיו. איך להיות הורה יחידה לבנותיכן. את לומדת איך לנהל את הבית ועוד ועוד ועוד.זה סוג של "בי"ס של החיים". השנה -שנה וחצי ראשונות, בד"כ הינן הקשות ביותר (כל אחת ומה שמתאים לה). זה בהחלט מתאים שיהיה נורא כואב. זה באמת איום לאבד בן זוג אהוב, שבונים איתו משפחה - וחיים טוב ביחד - ופתאום - הכל מתמוטט.
כל הכבוד על ההתמודדות.
תודה על האיחולים לשנה החדשה, מאחל לך שנה מתוקה ומבורכת - עד כמה שניתן. שתמצאי ברכה במעשיך. תאפשרי לעצמך לכאוב ולהתאבל. זה כל כך טבעי ומתאים. שמרי על עצמך לא להישאב לשם. תעצרי את עצמך, תתנתקי כשתרגישי שאת שוקעת יותר מדי.
חגי
 

רוזהלי

New member
talil12

 
איךאת עכשיו שנגמרו החגים

וכולם נכנסו לשגרת חיים מסודרת
האם יצרת קשר עם העובדת סוציאלית בביטוח לאומי ?
 
למעלה