חדשה כאן
שלום לכם,
דווקא בחג הזה שבו קיבלנו את עשרת הדברות ובינהן "כבד את אביך ואת אימך", אני בוחרת לכתוב. אני באמת חדשה כאן. וגם האבחון חדש יחסית. בערך בן שבוע (האבחון לא האבא, מן הסתם). "דמנציה או אצלהיימר". מה ההבדל בעצם: כינים או פרעושים ? משהו כזה.
המצב העצוב הוא שאני "בת יחידה". אח אחד לא גר בארץ. והאחר ? מגיע כשמתחשק לו ולא ממש מתחשק לו. והוא בן זקונים והאמא שלנו אינה משותפת. כך שאני "בת יחידה". על כל הנטל, אל תדאגו שיגיע רגע חלוקת הירושה אני בטוחה שהם יגיעו (סליחה על הציניות שמתחלקת מגרוני).
אנחנו בהתחלה. אבל, הייתי רוצה לקבל תמונה כמה שיותר מציאותית. מה צפויי לנו ? האם מישהו פה יודע מה קצב ההתקדמות או בעצם הנסיגה של המחלה? קיבל כדור שמשפיע עליו. ואומר שיכול לעצור את התפשטות המחלה. גר לבד. ההורים התגרשו (אמא שלי נפטרה לפניי 13 שנה, אמא מקסימה הייתה לי). עכשיו אחווה כנראה סוג אחר לגמריי של גסיסה.
היום היינו אצלו - בעלי שיחיה ואני. היה צריך עזרה בנושא מחשבים. (לאחי יש תואר ראשון במחשבים, אבל כמו שאמרתי "בת יחידה). הקראתי לו בדיוק מה כתוב באבחון. והיה לי עצוב.מאוד עצוב.
בעצם, באתי כדי לקבל חיבוק/חיזוק. הוא לא שומר ממש על קשר, אבל כשצריך ממני משהו מצפה שאקפוץ לדום מתוח ואבוא מאיזור השרון למקום מגוריו. כשעה נסיעה. מוטב אולי שאתרגל ? חשבנו על דיור מוגן אבל, הוא ממש בלשון המעטה לא אדם חברותי. ואף גרוע מכך. וכמובן, זה הולך ומחריף. בסוף מן הסתם יסתיים בהתקפיי זעם של ילד בן שנתיים ?! חשב לגור באיזור מגוריי אבל, הבנו יחד שזה ממש יערער לו את הבטחון העצמי שעוד נשאר לו. האם עוד מוקדם ? היה באבחון גריאטרי. אבל, חוץ מהכדור הזה בעצם לא המליצו על כלום. האם זכאי למישהו שיהיה איתו ? אולי זה עוד מאוד מוקדם. הוא מתפקד, מתקלח, מריח טוב, ובכל זאת הוא לבד. ואני ?? דואגת. מה אתם אומרים ? אולי אני דואגת מוקדם מידיי ?
בבקשה, לא לראשי!
שלום לכם,
דווקא בחג הזה שבו קיבלנו את עשרת הדברות ובינהן "כבד את אביך ואת אימך", אני בוחרת לכתוב. אני באמת חדשה כאן. וגם האבחון חדש יחסית. בערך בן שבוע (האבחון לא האבא, מן הסתם). "דמנציה או אצלהיימר". מה ההבדל בעצם: כינים או פרעושים ? משהו כזה.
המצב העצוב הוא שאני "בת יחידה". אח אחד לא גר בארץ. והאחר ? מגיע כשמתחשק לו ולא ממש מתחשק לו. והוא בן זקונים והאמא שלנו אינה משותפת. כך שאני "בת יחידה". על כל הנטל, אל תדאגו שיגיע רגע חלוקת הירושה אני בטוחה שהם יגיעו (סליחה על הציניות שמתחלקת מגרוני).
אנחנו בהתחלה. אבל, הייתי רוצה לקבל תמונה כמה שיותר מציאותית. מה צפויי לנו ? האם מישהו פה יודע מה קצב ההתקדמות או בעצם הנסיגה של המחלה? קיבל כדור שמשפיע עליו. ואומר שיכול לעצור את התפשטות המחלה. גר לבד. ההורים התגרשו (אמא שלי נפטרה לפניי 13 שנה, אמא מקסימה הייתה לי). עכשיו אחווה כנראה סוג אחר לגמריי של גסיסה.
היום היינו אצלו - בעלי שיחיה ואני. היה צריך עזרה בנושא מחשבים. (לאחי יש תואר ראשון במחשבים, אבל כמו שאמרתי "בת יחידה). הקראתי לו בדיוק מה כתוב באבחון. והיה לי עצוב.מאוד עצוב.
בעצם, באתי כדי לקבל חיבוק/חיזוק. הוא לא שומר ממש על קשר, אבל כשצריך ממני משהו מצפה שאקפוץ לדום מתוח ואבוא מאיזור השרון למקום מגוריו. כשעה נסיעה. מוטב אולי שאתרגל ? חשבנו על דיור מוגן אבל, הוא ממש בלשון המעטה לא אדם חברותי. ואף גרוע מכך. וכמובן, זה הולך ומחריף. בסוף מן הסתם יסתיים בהתקפיי זעם של ילד בן שנתיים ?! חשב לגור באיזור מגוריי אבל, הבנו יחד שזה ממש יערער לו את הבטחון העצמי שעוד נשאר לו. האם עוד מוקדם ? היה באבחון גריאטרי. אבל, חוץ מהכדור הזה בעצם לא המליצו על כלום. האם זכאי למישהו שיהיה איתו ? אולי זה עוד מאוד מוקדם. הוא מתפקד, מתקלח, מריח טוב, ובכל זאת הוא לבד. ואני ?? דואגת. מה אתם אומרים ? אולי אני דואגת מוקדם מידיי ?
בבקשה, לא לראשי!