אני מאד מבין את חששך
אבל את לא יכולה לחיות את חייך על פי מה שאת חוששת שיקרה. ולא יכולה לחיות לפי חלילם של אחרים. עם כל הקושי, זו תהיה בחירה שלו, מצערת כמה שהיא תהיה. הדרך הטובה ביותר היא להשתדל באמת לעשות הכל ביחד, תוך גישור ונסיון לשמור על אוירה טובה. לדעת לוותר כשאפשר, ולהתעקש על הדברים הקריטיים לנו. תוך כדי כך להסדיר באופן ברור ומחייב את הקשר שבין שני ההורים לילדים, במסגרת הסדרי ראיה מחייבים. זו לא ערובה לכך שזה ישמר, אבל זה המקסימום שאת יכולה לעשות. אולי לחברי פורום אחרים, שיש יותר נסיון בכך, יהיו דברים עוזרים יותר להגיד. בהצלחה רבה!