חדשה כאן
היי, אני צריכה עצה, אני ובעלי נשואים 5 שנים, מאז הנישואים עברתי לעיר הולדתו, לצערי אנני אוהבת את העיר הזאת, אין לנו משפחה כאן (גם שלו עזבו את העיר) אפילו בוקשי חברים רק 2 זוגות... וגם 2 ילדיי מתחילים להרגיש בחוסר המשפחה. בהתחלה חשבתי שזה עניין של זמן וצריך להתרגל, עבודה וחברים יעלימו את ההרגשה הזאת וגם הילדים יעזרו בזה... לצערי זה ממש לא נכון ואני כבר הופכת לאט לאט להיות אישה משועממת ממורמרת ועצובה... בעלי לא מוכן לעזוב כי יש לו מישרה במפעל טוב, והוא עובד משמרות והוא טוען שזה החיים שהוא רוצה. אני מציעה לו לעבור לעיר אחרת להיות קובים למשפחה, להחליף עיר לרמת חיים טיפה יותר גבוהה וכו'. בקיצור כל העניין הזה ממש חונק אותי ואני בזמן האחרון מרגישה שאני עוזבת הכל... לפני צעד זה אני רוצה לבקש עצה טובה אם מישהו פעם חווה כזה דבר? מיותר לציין שאני מעדיפה להמשיך להיות עם בעלי אבל גם לא רוצה למרר אותו עם ההרגשה שלי... מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי טוב .......... תודה מדי
היי, אני צריכה עצה, אני ובעלי נשואים 5 שנים, מאז הנישואים עברתי לעיר הולדתו, לצערי אנני אוהבת את העיר הזאת, אין לנו משפחה כאן (גם שלו עזבו את העיר) אפילו בוקשי חברים רק 2 זוגות... וגם 2 ילדיי מתחילים להרגיש בחוסר המשפחה. בהתחלה חשבתי שזה עניין של זמן וצריך להתרגל, עבודה וחברים יעלימו את ההרגשה הזאת וגם הילדים יעזרו בזה... לצערי זה ממש לא נכון ואני כבר הופכת לאט לאט להיות אישה משועממת ממורמרת ועצובה... בעלי לא מוכן לעזוב כי יש לו מישרה במפעל טוב, והוא עובד משמרות והוא טוען שזה החיים שהוא רוצה. אני מציעה לו לעבור לעיר אחרת להיות קובים למשפחה, להחליף עיר לרמת חיים טיפה יותר גבוהה וכו'. בקיצור כל העניין הזה ממש חונק אותי ואני בזמן האחרון מרגישה שאני עוזבת הכל... לפני צעד זה אני רוצה לבקש עצה טובה אם מישהו פעם חווה כזה דבר? מיותר לציין שאני מעדיפה להמשיך להיות עם בעלי אבל גם לא רוצה למרר אותו עם ההרגשה שלי... מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי טוב .......... תודה מדי
