חדשה כאן
ערב טוב, מנהל הפורום המליץ לי להציג את עצמי בפניכם (בתקווה להשתלבות נעימה). אז נעים מאד, שמי קארין (לא מבטן ומלידה). מוזר לי שאני צריכה להגדיר את עצמי בפניכם, ( אני ללא הגדרה). באתי מתוך הכלאה של מגזרים שונים- (ייתכן בהחלט שזה הגורם לחוסר השייכות שלי עד עצם היום הזה). אני באה מבית דתי ליטאי מודרני (יש שיגדירו אותו כחרדי-מודרני)- הייתה טלויזיה בבית. אבי אשר מקורו "בסאטמר" היה מוגדר במשפחתי הענפה כאחד שהתקלקל קצת...ועל כך שהוא התחתן עם אמי שהייתה מבית ליטאי. (ליטאי- אך קיצוניים מאד עד כדי כך שבקלות אפשר להגדירם כחרדים) בשנותיי הראשונות בבית הספר למדתי בבית ספר מהמגזר הדתי- מודרני (משהו בסגנון חורב, סגולה..) ומכתה ה' עד סוף ח' למדתי בבית יעקב לבנות. (חרדי) חטיבת ביניים ותיכון כבר עשיתי באולפנא לבנות (מיזרחיסטי) בגיל 17 עקב חזרתי בשאלה נאלצתי "לעזוב" את הבית שלא מתוך בחירה- הקובע לגזירה זאת הייתה דווקא אמא שלי שסילקה אותי בבושת פנים (מפתיע- נכון?! למרות הפתיחות והמודרניות..) בזמנו לא הכרתי ארגונים כהילל, (אני חושבת שכלל לא היו ארגונים כאלה בזמנו..), כך שמצאתי את עצמי מתגוררת בחוף הים מספר חודשים, בתוך שק שינה עם "השידוך/חבר" שהיה לי בזמנו- בחור ישיבה שחש כמוני, אך לא היה בו האומץ לעשות את הצעד הגורלי הזה.. היום אני בת 36 (בין זקני הפורום, או שיש כאן עוד כמה "זקנים" כמוני?) הקשר המשפחתי כבר חודש לפני שנים, וקבלתם אותי כבר יותר נינוחה. עד כמעט "רגילה" לפעמים. למרות שעברו כ- 20 שנה מאז חזרתי בשאלה (כן, אומרים יציאה בשאלה.. אבל זה מה שנדבק בי- אל תשאלו למה) אני עדיין תרה אחר חברה שתוכל להבין את מה שמתחולל בי עד היום, אני מתקשה להגדיר את עצמי "כחילונית"- למרות ואף על פי שהלבוש שלי אינו מותיר ספק בחילוניות שבי, למרות ואף שהאמונה, התמימות והנאיביות אינן חלק ממני, למרות כך אני עדיין מרגישה "אי שייכות" לעולם החילוני.(כמובן שאין לי שום שייכות לעולם הדתי, חרדי, מסורתי.. או איך שלא יוגדר מלבד החיבור אל המשפחה וחברי ילדות שלי). כנראה שאני כאן בכדי למצוא מישהו שמבין, שיכול להבין- שיכול להבין שלמרות כך שלפעמים אני מרגישה צורך להתלונן על המשפחה הדתית שלי,ולספר את כל הדברים "הנוראיים" שעשו או עושים לי, אז אני רוצה לקבל משוב בונה, מזדהה ומבין ולא תשובות המתקבלות ע"י החילונים (שלא בכוונה לפגוע.. אבל פוגע שבצורה כזו מדברים על המשפחה שלי..ומתוך תשובתם מבינים את חוסר ההזדהות והיכולת באמת להבין) ואולי מי יודע.. אולי כאן אמצא את השייכות הזאת שאני מחפשת כל כך הרבה שנים... כולי תקווה שתקבלו אותי אל ביתכם, ותושיטו יד להשתלבותי כאן. קארין.
ערב טוב, מנהל הפורום המליץ לי להציג את עצמי בפניכם (בתקווה להשתלבות נעימה). אז נעים מאד, שמי קארין (לא מבטן ומלידה). מוזר לי שאני צריכה להגדיר את עצמי בפניכם, ( אני ללא הגדרה). באתי מתוך הכלאה של מגזרים שונים- (ייתכן בהחלט שזה הגורם לחוסר השייכות שלי עד עצם היום הזה). אני באה מבית דתי ליטאי מודרני (יש שיגדירו אותו כחרדי-מודרני)- הייתה טלויזיה בבית. אבי אשר מקורו "בסאטמר" היה מוגדר במשפחתי הענפה כאחד שהתקלקל קצת...ועל כך שהוא התחתן עם אמי שהייתה מבית ליטאי. (ליטאי- אך קיצוניים מאד עד כדי כך שבקלות אפשר להגדירם כחרדים) בשנותיי הראשונות בבית הספר למדתי בבית ספר מהמגזר הדתי- מודרני (משהו בסגנון חורב, סגולה..) ומכתה ה' עד סוף ח' למדתי בבית יעקב לבנות. (חרדי) חטיבת ביניים ותיכון כבר עשיתי באולפנא לבנות (מיזרחיסטי) בגיל 17 עקב חזרתי בשאלה נאלצתי "לעזוב" את הבית שלא מתוך בחירה- הקובע לגזירה זאת הייתה דווקא אמא שלי שסילקה אותי בבושת פנים (מפתיע- נכון?! למרות הפתיחות והמודרניות..) בזמנו לא הכרתי ארגונים כהילל, (אני חושבת שכלל לא היו ארגונים כאלה בזמנו..), כך שמצאתי את עצמי מתגוררת בחוף הים מספר חודשים, בתוך שק שינה עם "השידוך/חבר" שהיה לי בזמנו- בחור ישיבה שחש כמוני, אך לא היה בו האומץ לעשות את הצעד הגורלי הזה.. היום אני בת 36 (בין זקני הפורום, או שיש כאן עוד כמה "זקנים" כמוני?) הקשר המשפחתי כבר חודש לפני שנים, וקבלתם אותי כבר יותר נינוחה. עד כמעט "רגילה" לפעמים. למרות שעברו כ- 20 שנה מאז חזרתי בשאלה (כן, אומרים יציאה בשאלה.. אבל זה מה שנדבק בי- אל תשאלו למה) אני עדיין תרה אחר חברה שתוכל להבין את מה שמתחולל בי עד היום, אני מתקשה להגדיר את עצמי "כחילונית"- למרות ואף על פי שהלבוש שלי אינו מותיר ספק בחילוניות שבי, למרות ואף שהאמונה, התמימות והנאיביות אינן חלק ממני, למרות כך אני עדיין מרגישה "אי שייכות" לעולם החילוני.(כמובן שאין לי שום שייכות לעולם הדתי, חרדי, מסורתי.. או איך שלא יוגדר מלבד החיבור אל המשפחה וחברי ילדות שלי). כנראה שאני כאן בכדי למצוא מישהו שמבין, שיכול להבין- שיכול להבין שלמרות כך שלפעמים אני מרגישה צורך להתלונן על המשפחה הדתית שלי,ולספר את כל הדברים "הנוראיים" שעשו או עושים לי, אז אני רוצה לקבל משוב בונה, מזדהה ומבין ולא תשובות המתקבלות ע"י החילונים (שלא בכוונה לפגוע.. אבל פוגע שבצורה כזו מדברים על המשפחה שלי..ומתוך תשובתם מבינים את חוסר ההזדהות והיכולת באמת להבין) ואולי מי יודע.. אולי כאן אמצא את השייכות הזאת שאני מחפשת כל כך הרבה שנים... כולי תקווה שתקבלו אותי אל ביתכם, ותושיטו יד להשתלבותי כאן. קארין.