חדשה כאן

[שועלית ערבות]

חדשה כאן

חדשה כאן
הלוואי ויכולתי לכתוב "צהריים טובים לכולם". לצערי את הצהריים הזה כנראה שלא אשכח בחיים. כבר כמעט חודשיים אני קוראת את הפורום ולא מעיזה לכתוב, צופה מהצד, כאילו כל עוד לא כתבתי כאן אז הבעיה שלי לא קיימת. אבל היום אני כבר לאחר הבשורה הנחרצת והמוחלטת שבגיל 29 אני באי-ספיקה שחלתית ללא ילדים. אני לא יכולה להגיד שלא הייתי מודעת לזה שעשויות להיות בעיות לאחר שעברתי מס' טיפולים רדיואקטיביים לטיפול בסרטן. לפני שהתחתנתי אפילו אמרתי לבעלי שייתכנו בעיות למרות שלפי דברי הרופאים לא אמורות להיות בעיות. למרות זאת ולמרות הכל הבום האדיר שחטפתי בפרצוף עדין כואב. אז זהו, היום אני כבר לא משערת שעשויות להיות בעיות אלא יודעת שיש בעיות וגם יודעת שאזדקק לתרומת ביצית וכל המחשבות בראש מתערבבות וכאב הראש מסרב לעזוב את נחלתי. ובעלי מסתובב בבית ועושה טלפונים כדי לנסות ולבדוק אם אין בעיה הלכתית לקבל ביצית מלא יהודיה כי הוא כהן. מאיפה מתחילים? מה עושים? כמה זה עולה? יש לי כ"כ הרבה שאלות ונראה לי שכאן זה המקום וזה בדיוק הזמן להתחיל.

 

[נופר אפרת]

כואב לשמוע על הסבל שעברת

חדשה כאן
הלוואי ויכולתי לכתוב "צהריים טובים לכולם". לצערי את הצהריים הזה כנראה שלא אשכח בחיים. כבר כמעט חודשיים אני קוראת את הפורום ולא מעיזה לכתוב, צופה מהצד, כאילו כל עוד לא כתבתי כאן אז הבעיה שלי לא קיימת. אבל היום אני כבר לאחר הבשורה הנחרצת והמוחלטת שבגיל 29 אני באי-ספיקה שחלתית ללא ילדים. אני לא יכולה להגיד שלא הייתי מודעת לזה שעשויות להיות בעיות לאחר שעברתי מס' טיפולים רדיואקטיביים לטיפול בסרטן. לפני שהתחתנתי אפילו אמרתי לבעלי שייתכנו בעיות למרות שלפי דברי הרופאים לא אמורות להיות בעיות. למרות זאת ולמרות הכל הבום האדיר שחטפתי בפרצוף עדין כואב. אז זהו, היום אני כבר לא משערת שעשויות להיות בעיות אלא יודעת שיש בעיות וגם יודעת שאזדקק לתרומת ביצית וכל המחשבות בראש מתערבבות וכאב הראש מסרב לעזוב את נחלתי. ובעלי מסתובב בבית ועושה טלפונים כדי לנסות ולבדוק אם אין בעיה הלכתית לקבל ביצית מלא יהודיה כי הוא כהן. מאיפה מתחילים? מה עושים? כמה זה עולה? יש לי כ"כ הרבה שאלות ונראה לי שכאן זה המקום וזה בדיוק הזמן להתחיל.

כואב לשמוע על הסבל שעברת
אני מאד מזדהה עם ההדחקה ואי הרצון להכיר שיש בעייה. כמעט כל אחת בפורום עברה בשלב זה או אחר, 7 מדורי גהנום, שאחד מהם הוא לעמוד מול עצמך ולהבין שזהו זה, צריך שינוי אם רוצים להתקדם הלאה. אני לא יודעת אם זה מנחם אותך, אבל אני חושבת שאנו מאד בנות מזל שעומדת לפנינו האפשרות הזו, להרות ולהוליד את ילדינו, גם אם המקור הגנטי הוא לא שלנו. מסיפורך הבנתי שיש לכם שורשים דתיים. לפי הידוע לי הכהונה עוברת דרך האבות ולא האמהות, ולכן אין בעייה עם תרומת ביצית, אלא עם תרומת זרע. אני אישית מוצאת נחמה מסיפורי האבות וההתמודדותם עם עקרות נשותיהם. וכולם בסופו של דבר בנו את עמינו. מאחלת לך ולאישך שתעברו את התקופה הקשה, ותזכו במהרה לחבוק עולל/עוללית .

 

[ayoosh]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif ו../images/Emo50.gif

חדשה כאן
הלוואי ויכולתי לכתוב "צהריים טובים לכולם". לצערי את הצהריים הזה כנראה שלא אשכח בחיים. כבר כמעט חודשיים אני קוראת את הפורום ולא מעיזה לכתוב, צופה מהצד, כאילו כל עוד לא כתבתי כאן אז הבעיה שלי לא קיימת. אבל היום אני כבר לאחר הבשורה הנחרצת והמוחלטת שבגיל 29 אני באי-ספיקה שחלתית ללא ילדים. אני לא יכולה להגיד שלא הייתי מודעת לזה שעשויות להיות בעיות לאחר שעברתי מס' טיפולים רדיואקטיביים לטיפול בסרטן. לפני שהתחתנתי אפילו אמרתי לבעלי שייתכנו בעיות למרות שלפי דברי הרופאים לא אמורות להיות בעיות. למרות זאת ולמרות הכל הבום האדיר שחטפתי בפרצוף עדין כואב. אז זהו, היום אני כבר לא משערת שעשויות להיות בעיות אלא יודעת שיש בעיות וגם יודעת שאזדקק לתרומת ביצית וכל המחשבות בראש מתערבבות וכאב הראש מסרב לעזוב את נחלתי. ובעלי מסתובב בבית ועושה טלפונים כדי לנסות ולבדוק אם אין בעיה הלכתית לקבל ביצית מלא יהודיה כי הוא כהן. מאיפה מתחילים? מה עושים? כמה זה עולה? יש לי כ"כ הרבה שאלות ונראה לי שכאן זה המקום וזה בדיוק הזמן להתחיל.

ברוכה הבאה

ו

השלב שהו את נמצאת, בהחלט מוכר ללא מעט כאן. גם מבחינת ההתמודדות שלך עם הבשורה ומשמעויותיה, וגם ההתמודדות של בן הזוג עם הידיעה, כשכל אחד מוטרד מעניינים אחרים. אני חושבת ששווה לשקול ייעוץ/ליווי פסיכולוגי לקראת התהליך. אני חושבת שהמוכנות הנפשית היא בהרבה מקרים של תרומת ביצית, יותר מורכבת, ויותר ארוכה מהמוכנות הפיזית והטיפול עצמו. בעיקר חשוב שתקחי את הזמן שאת ואתם כזוג צריכים, כדי להתמודד עם העניין. אני מניחה שלכל אחד מכם יש את הקצב שלו, ויש גם את הקצב הזוגי שלכם. לעניין הכהונה- אני לא יודעת כמה זה חשוב לו, אבל בהחלט אפשר לפנות לעיתים, לפועה או לצוהר לייעוץ. אני בזמנו פניתי לעיתים לעניין הגיור וקיבלתי תשובות מאוד ברורות ובאופן נעים ומבין. אני באמת חושבת שלעצם העניין, אין משמעות לאמא הגנטית לעניין הכהונה, וגם אם המחמירים יפסקו לחומרא- השאלה מה בעצם המשמעות של זה לגביכם. אני מציעה לך לקרוא את החומר ברב בעמוד הראשי של הפורום. להתחיל דווקא בהיבטים הנפשיים, ואח"כ במעשיים-טכניים יותר. אם יש לך שאלות- נשמח לענות. וחוצמזה- גם לפי הניק שבחרת לך, וגם לפי מה שסיפרת- את כבר שועלה מנוסה, וכבר עברת קרב או שניים בחיים. אני בטוחה שאחרי העיכול של הצורך בתרומה- תתגברי גם על זה.

 

[שועלית ערבות]

תודה על התמיכה ועל המכתבים האישיים

ברוכה הבאה

ו

השלב שהו את נמצאת, בהחלט מוכר ללא מעט כאן. גם מבחינת ההתמודדות שלך עם הבשורה ומשמעויותיה, וגם ההתמודדות של בן הזוג עם הידיעה, כשכל אחד מוטרד מעניינים אחרים. אני חושבת ששווה לשקול ייעוץ/ליווי פסיכולוגי לקראת התהליך. אני חושבת שהמוכנות הנפשית היא בהרבה מקרים של תרומת ביצית, יותר מורכבת, ויותר ארוכה מהמוכנות הפיזית והטיפול עצמו. בעיקר חשוב שתקחי את הזמן שאת ואתם כזוג צריכים, כדי להתמודד עם העניין. אני מניחה שלכל אחד מכם יש את הקצב שלו, ויש גם את הקצב הזוגי שלכם. לעניין הכהונה- אני לא יודעת כמה זה חשוב לו, אבל בהחלט אפשר לפנות לעיתים, לפועה או לצוהר לייעוץ. אני בזמנו פניתי לעיתים לעניין הגיור וקיבלתי תשובות מאוד ברורות ובאופן נעים ומבין. אני באמת חושבת שלעצם העניין, אין משמעות לאמא הגנטית לעניין הכהונה, וגם אם המחמירים יפסקו לחומרא- השאלה מה בעצם המשמעות של זה לגביכם. אני מציעה לך לקרוא את החומר ברב בעמוד הראשי של הפורום. להתחיל דווקא בהיבטים הנפשיים, ואח"כ במעשיים-טכניים יותר. אם יש לך שאלות- נשמח לענות. וחוצמזה- גם לפי הניק שבחרת לך, וגם לפי מה שסיפרת- את כבר שועלה מנוסה, וכבר עברת קרב או שניים בחיים. אני בטוחה שאחרי העיכול של הצורך בתרומה- תתגברי גם על זה.

תודה על התמיכה ועל המכתבים האישיים
ראשית תודה על התמיכה והעידוד. לגבי הכהונה, מכיוון שאנו זוג מסורתי חשוב לנו עניין הכהונה אך כמובן שעניין ההורות חשוב לא פחות. לשמחתי בעלי דיבר עם מישהו ממכון פוע"ה ואין בעיה עם תרומת הביצית גם אם מדובר בתורמת לא יהודיה. תודה

 

[אדוינה]

ברוכה הבאה!../images/Emo140.gif

חדשה כאן
הלוואי ויכולתי לכתוב "צהריים טובים לכולם". לצערי את הצהריים הזה כנראה שלא אשכח בחיים. כבר כמעט חודשיים אני קוראת את הפורום ולא מעיזה לכתוב, צופה מהצד, כאילו כל עוד לא כתבתי כאן אז הבעיה שלי לא קיימת. אבל היום אני כבר לאחר הבשורה הנחרצת והמוחלטת שבגיל 29 אני באי-ספיקה שחלתית ללא ילדים. אני לא יכולה להגיד שלא הייתי מודעת לזה שעשויות להיות בעיות לאחר שעברתי מס' טיפולים רדיואקטיביים לטיפול בסרטן. לפני שהתחתנתי אפילו אמרתי לבעלי שייתכנו בעיות למרות שלפי דברי הרופאים לא אמורות להיות בעיות. למרות זאת ולמרות הכל הבום האדיר שחטפתי בפרצוף עדין כואב. אז זהו, היום אני כבר לא משערת שעשויות להיות בעיות אלא יודעת שיש בעיות וגם יודעת שאזדקק לתרומת ביצית וכל המחשבות בראש מתערבבות וכאב הראש מסרב לעזוב את נחלתי. ובעלי מסתובב בבית ועושה טלפונים כדי לנסות ולבדוק אם אין בעיה הלכתית לקבל ביצית מלא יהודיה כי הוא כהן. מאיפה מתחילים? מה עושים? כמה זה עולה? יש לי כ"כ הרבה שאלות ונראה לי שכאן זה המקום וזה בדיוק הזמן להתחיל.

ברוכה הבאה!

סיפור כואב אל מוכר לצערי בפורום הזה. האם לא הציעו לך בזמנו להקפיא רקמת שחלה או שהטיפולים היו מזמן? בכל אופן אני מבינה ממה שכתבת שזה לא נעשה במקרה שלך. רגע ה"בשורה" הוא קשה תמיד ולא משנה מאיזה סיבה. יש פה נשים עם בעיה גנטית שלהן הגילוי היה בגיל אפילו יותר צעיר. הבשורה הטובה מאידך,שיש סיכוי טוב לשאת הריון ברחמך וללדת. מאחלת שההריון יתגשם לכם במהרה,וששאר הבעיות יתגמדו. נשמח לענות על שאלות ספצפיות לאחר שתקראי מידע שרלוונטי לך! ושוב בהצלחה!

 

[שועלית ערבות]

הרופא צחק עלי כשביקשתי להקפיא רקמת

ברוכה הבאה!

סיפור כואב אל מוכר לצערי בפורום הזה. האם לא הציעו לך בזמנו להקפיא רקמת שחלה או שהטיפולים היו מזמן? בכל אופן אני מבינה ממה שכתבת שזה לא נעשה במקרה שלך. רגע ה"בשורה" הוא קשה תמיד ולא משנה מאיזה סיבה. יש פה נשים עם בעיה גנטית שלהן הגילוי היה בגיל אפילו יותר צעיר. הבשורה הטובה מאידך,שיש סיכוי טוב לשאת הריון ברחמך וללדת. מאחלת שההריון יתגשם לכם במהרה,וששאר הבעיות יתגמדו. נשמח לענות על שאלות ספצפיות לאחר שתקראי מידע שרלוונטי לך! ושוב בהצלחה!

הרופא צחק עלי כשביקשתי להקפיא רקמת
מכיוון שבמקצועי אני ביולוגית עם רקע בתחום רפואת הנשים הייתי מודעת לאפשרות, שהייתה נסיונית, עוד לפני שנתיים להקפאת רקמת שחלה. כשהגעתי לרופא הנשים שלי בקופת החולים לפני הטיפול במחלה הוא הסביר לי כאילו הייתי מטומטמת שאי אפשר להקפיא ביציות. כשאמרתי לו שאני יודעת שאי אפשר להקפיא ביציות ואני מתכוונת להקפאת רקמת שחלה הוא צחק עלי ואמר באלו המילים: "נראה לך שאפשר לעשות דבר כזה??? נראה לך שאפשר לעבור ניתוח לכריתה של חלק מהשחלה??? מאיפה הבאת את הרעיון הזה?". למרות החשש שלי שהשחלות שלי יפגעו האונקולוגית שטיפלה בי ניפנפה אותי פעם אחר פעם בטענה שהשחלות לא יפגעו. היום מעצבן אותי הזילזול של האונקולוגים בכל מה שקשור לנושא פוריות האישה. גם אם אין לחולה בן-זוג צריך להציע לה לקבל תרומת זרע ולהקפיא עוברים ומשום מה דבר זה נמצא בסדר עדיפות נמוך אצל האונקולוגים.

 

[אדוינה]

באמת מדהים

הרופא צחק עלי כשביקשתי להקפיא רקמת
מכיוון שבמקצועי אני ביולוגית עם רקע בתחום רפואת הנשים הייתי מודעת לאפשרות, שהייתה נסיונית, עוד לפני שנתיים להקפאת רקמת שחלה. כשהגעתי לרופא הנשים שלי בקופת החולים לפני הטיפול במחלה הוא הסביר לי כאילו הייתי מטומטמת שאי אפשר להקפיא ביציות. כשאמרתי לו שאני יודעת שאי אפשר להקפיא ביציות ואני מתכוונת להקפאת רקמת שחלה הוא צחק עלי ואמר באלו המילים: "נראה לך שאפשר לעשות דבר כזה??? נראה לך שאפשר לעבור ניתוח לכריתה של חלק מהשחלה??? מאיפה הבאת את הרעיון הזה?". למרות החשש שלי שהשחלות שלי יפגעו האונקולוגית שטיפלה בי ניפנפה אותי פעם אחר פעם בטענה שהשחלות לא יפגעו. היום מעצבן אותי הזילזול של האונקולוגים בכל מה שקשור לנושא פוריות האישה. גם אם אין לחולה בן-זוג צריך להציע לה לקבל תרומת זרע ולהקפיא עוברים ומשום מה דבר זה נמצא בסדר עדיפות נמוך אצל האונקולוגים.

באמת מדהים
לפני שנתיים כבר עשו זאת. הרי כאן בפורום סופר הסיפור של הולדת ילד מרקמת שחלה שהוקפאה לפני הטיפולים. למרות זאת, יש עוד דרכים להורות למזלנו. שיהיה בהצלחה!

 

[ידידה 2]

קודם כל ברוכה הבאה

חדשה כאן
הלוואי ויכולתי לכתוב "צהריים טובים לכולם". לצערי את הצהריים הזה כנראה שלא אשכח בחיים. כבר כמעט חודשיים אני קוראת את הפורום ולא מעיזה לכתוב, צופה מהצד, כאילו כל עוד לא כתבתי כאן אז הבעיה שלי לא קיימת. אבל היום אני כבר לאחר הבשורה הנחרצת והמוחלטת שבגיל 29 אני באי-ספיקה שחלתית ללא ילדים. אני לא יכולה להגיד שלא הייתי מודעת לזה שעשויות להיות בעיות לאחר שעברתי מס' טיפולים רדיואקטיביים לטיפול בסרטן. לפני שהתחתנתי אפילו אמרתי לבעלי שייתכנו בעיות למרות שלפי דברי הרופאים לא אמורות להיות בעיות. למרות זאת ולמרות הכל הבום האדיר שחטפתי בפרצוף עדין כואב. אז זהו, היום אני כבר לא משערת שעשויות להיות בעיות אלא יודעת שיש בעיות וגם יודעת שאזדקק לתרומת ביצית וכל המחשבות בראש מתערבבות וכאב הראש מסרב לעזוב את נחלתי. ובעלי מסתובב בבית ועושה טלפונים כדי לנסות ולבדוק אם אין בעיה הלכתית לקבל ביצית מלא יהודיה כי הוא כהן. מאיפה מתחילים? מה עושים? כמה זה עולה? יש לי כ"כ הרבה שאלות ונראה לי שכאן זה המקום וזה בדיוק הזמן להתחיל.

קודם כל ברוכה הבאה
זמן לא יצא לי לכתוב פה אבל אני מזדהה איתך לחלוטין , אני בת 34 כרגע עם אותה בעיה אי ספיקה שחלתית אך ללא סיבה מיוחדת כמובן שלרופאים אין תשובות למצבי , לפני שנתיים התגלתה הבעיה ועברתי מ"ס טיפולי פוריות שעלו בתוהו , אני עוד אוסיף שגם בעלי עם בעיית זרע רצינית ומהתחלת טיפולי הפוריות שהרופאים לא היו אופטימים אני מיד שאלתי אם אגיע לתרומת ביצית ? הרבה תשובות לא קיבלתי מהם ואם לא היה הפורום הנהדר הזה סבלי היה הרבה הרבה יותר קשה אז את במקום הנכון . אני רוצה להגיד לך שכמו כולם גם לי היתה את התקופה הקשה של האי רצון לעכל את זה אבל הרצון העצום של כל אחד ואחת לילד דחקה הכל הצידה ואני ובעלי עם הרבה עידוד מאחיותיי רצתנו קדימה בלי הרבה צפיות להצלחה מיידית כמובן גייסנו כספים מאיפה שרק יכולנו ויצאנו למסע . היום אני בשקט לוחשת עדיין לא מאמינה בשבוע 13 מטיפול ראשון ועם עוד כמה קפואים { לעתיד כמובן} אז מה שנותר לאמר זה המון כוח וחשיבה חיובית תשתדלי לא לחשוב על ה"תרומה" וכשהעובר יהיה בתוכך בע"ה הכול ישכח . המון המון בהצלחה

 

[להיות כפולה]

קודם מזל טוב ואם אפשר לדעת איפה

קודם כל ברוכה הבאה
זמן לא יצא לי לכתוב פה אבל אני מזדהה איתך לחלוטין , אני בת 34 כרגע עם אותה בעיה אי ספיקה שחלתית אך ללא סיבה מיוחדת כמובן שלרופאים אין תשובות למצבי , לפני שנתיים התגלתה הבעיה ועברתי מ"ס טיפולי פוריות שעלו בתוהו , אני עוד אוסיף שגם בעלי עם בעיית זרע רצינית ומהתחלת טיפולי הפוריות שהרופאים לא היו אופטימים אני מיד שאלתי אם אגיע לתרומת ביצית ? הרבה תשובות לא קיבלתי מהם ואם לא היה הפורום הנהדר הזה סבלי היה הרבה הרבה יותר קשה אז את במקום הנכון . אני רוצה להגיד לך שכמו כולם גם לי היתה את התקופה הקשה של האי רצון לעכל את זה אבל הרצון העצום של כל אחד ואחת לילד דחקה הכל הצידה ואני ובעלי עם הרבה עידוד מאחיותיי רצתנו קדימה בלי הרבה צפיות להצלחה מיידית כמובן גייסנו כספים מאיפה שרק יכולנו ויצאנו למסע . היום אני בשקט לוחשת עדיין לא מאמינה בשבוע 13 מטיפול ראשון ועם עוד כמה קפואים { לעתיד כמובן} אז מה שנותר לאמר זה המון כוח וחשיבה חיובית תשתדלי לא לחשוב על ה"תרומה" וכשהעובר יהיה בתוכך בע"ה הכול ישכח . המון המון בהצלחה

קודם מזל טוב ואם אפשר לדעת איפה
טופלת שהיה בהצלחה...........

 

[ידידה 2]

נסעתי לקייב דרך אסותא

קודם מזל טוב ואם אפשר לדעת איפה
טופלת שהיה בהצלחה...........

נסעתי לקייב דרך אסותא

 

[יותר מ9 חודשים]

שועלית יקרה

חדשה כאן
הלוואי ויכולתי לכתוב "צהריים טובים לכולם". לצערי את הצהריים הזה כנראה שלא אשכח בחיים. כבר כמעט חודשיים אני קוראת את הפורום ולא מעיזה לכתוב, צופה מהצד, כאילו כל עוד לא כתבתי כאן אז הבעיה שלי לא קיימת. אבל היום אני כבר לאחר הבשורה הנחרצת והמוחלטת שבגיל 29 אני באי-ספיקה שחלתית ללא ילדים. אני לא יכולה להגיד שלא הייתי מודעת לזה שעשויות להיות בעיות לאחר שעברתי מס' טיפולים רדיואקטיביים לטיפול בסרטן. לפני שהתחתנתי אפילו אמרתי לבעלי שייתכנו בעיות למרות שלפי דברי הרופאים לא אמורות להיות בעיות. למרות זאת ולמרות הכל הבום האדיר שחטפתי בפרצוף עדין כואב. אז זהו, היום אני כבר לא משערת שעשויות להיות בעיות אלא יודעת שיש בעיות וגם יודעת שאזדקק לתרומת ביצית וכל המחשבות בראש מתערבבות וכאב הראש מסרב לעזוב את נחלתי. ובעלי מסתובב בבית ועושה טלפונים כדי לנסות ולבדוק אם אין בעיה הלכתית לקבל ביצית מלא יהודיה כי הוא כהן. מאיפה מתחילים? מה עושים? כמה זה עולה? יש לי כ"כ הרבה שאלות ונראה לי שכאן זה המקום וזה בדיוק הזמן להתחיל.

שועלית יקרה
מצטערת איתך בכאבך, ואם זה מנחם אותך כל אחת מחברות הפורום כאן סוחבת איתה תיק כואב על גבה. אני הייתי בת 25 כששלחו אותי לתרומה, בהתחלה הייתי מאד מבולבלת, אבל אני יכולה להגיד לך עם יד על הלב שהיום אין לי שום ספקות לגבי הדרך שלי. המטרה שלי היא ילדים, וכמה שיותר. איך הם יגעו לרחם שלי-זה כבר לא אכפת לי, העיקר שיגיעו. היום אני בשבוע 18 ומאושרת ממני לא יכולה להיות. תשתדלי לשכוח את מה שהיה, עד כמה שאפשר, וללכת הלאה כי בסופו של דבר-ויעידו הנשים שכבר ילדו-הילד יהיה שלך מכף רגל ועד ראש. לגבי השאלה ההלכתית שלך אני לא יודעת אם שמעת על מכון פועה-אז אני מפנה אותך אליהם-המס' 02-6515050. הם יענו לך בשמחה וילוו אתכם לאורך כל הדרך. בהצלחה בהצלחה בהצלחה! ויהיה בסדר.

 

[אורזה]

גם האונקולוגית שלי אמרה שאין בעיה

חדשה כאן
הלוואי ויכולתי לכתוב "צהריים טובים לכולם". לצערי את הצהריים הזה כנראה שלא אשכח בחיים. כבר כמעט חודשיים אני קוראת את הפורום ולא מעיזה לכתוב, צופה מהצד, כאילו כל עוד לא כתבתי כאן אז הבעיה שלי לא קיימת. אבל היום אני כבר לאחר הבשורה הנחרצת והמוחלטת שבגיל 29 אני באי-ספיקה שחלתית ללא ילדים. אני לא יכולה להגיד שלא הייתי מודעת לזה שעשויות להיות בעיות לאחר שעברתי מס' טיפולים רדיואקטיביים לטיפול בסרטן. לפני שהתחתנתי אפילו אמרתי לבעלי שייתכנו בעיות למרות שלפי דברי הרופאים לא אמורות להיות בעיות. למרות זאת ולמרות הכל הבום האדיר שחטפתי בפרצוף עדין כואב. אז זהו, היום אני כבר לא משערת שעשויות להיות בעיות אלא יודעת שיש בעיות וגם יודעת שאזדקק לתרומת ביצית וכל המחשבות בראש מתערבבות וכאב הראש מסרב לעזוב את נחלתי. ובעלי מסתובב בבית ועושה טלפונים כדי לנסות ולבדוק אם אין בעיה הלכתית לקבל ביצית מלא יהודיה כי הוא כהן. מאיפה מתחילים? מה עושים? כמה זה עולה? יש לי כ"כ הרבה שאלות ונראה לי שכאן זה המקום וזה בדיוק הזמן להתחיל.

גם האונקולוגית שלי אמרה שאין בעיה
היי שועלית, סיפור דומה, בגיל 22 סרטן וכימוטרפיה וגם לי אמרו שלא צריכה להיות בעיה. שחזרנו מירח הדבש התחלנו לחשוב על ילדים, עשיתי בדיקות דם והרופא בישר לי בטלפון! שילדים יהיו לי רק עם תרומת ביצית, הייתי אז בת 25. לקח לי שנה וחצי לעכל את הבשורה וגם לעבור מספר רופאים שלא ידעו איך מגיעים לתרומת ביצית. בנסיון הראשון זה הצליח ויש לי בת מדהימה בת 2.5 שלא הייתי מחליפה בשום ילד ביולוגי. עכשיו אנחנו מנסים לעשות אחים, וזה לוקח זמן וקצת יותר קשה, אבל אני לא מוותרת. אז חמודה, הגעת למקום הנכון, אנחנו נהיה כאן בשבילך עד שתחבקי את האוצר שלך וגם אח"כ. תהיה חזקה אורזה

 

[שועלית ערבות]

מאיפה התרומה הראשונה?

גם האונקולוגית שלי אמרה שאין בעיה
היי שועלית, סיפור דומה, בגיל 22 סרטן וכימוטרפיה וגם לי אמרו שלא צריכה להיות בעיה. שחזרנו מירח הדבש התחלנו לחשוב על ילדים, עשיתי בדיקות דם והרופא בישר לי בטלפון! שילדים יהיו לי רק עם תרומת ביצית, הייתי אז בת 25. לקח לי שנה וחצי לעכל את הבשורה וגם לעבור מספר רופאים שלא ידעו איך מגיעים לתרומת ביצית. בנסיון הראשון זה הצליח ויש לי בת מדהימה בת 2.5 שלא הייתי מחליפה בשום ילד ביולוגי. עכשיו אנחנו מנסים לעשות אחים, וזה לוקח זמן וקצת יותר קשה, אבל אני לא מוותרת. אז חמודה, הגעת למקום הנכון, אנחנו נהיה כאן בשבילך עד שתחבקי את האוצר שלך וגם אח"כ. תהיה חזקה אורזה

מאיפה התרומה הראשונה?

 

[אורזה]

מראשון לציון- אבל לא ממליצה

מאיפה התרומה הראשונה?

מראשון לציון- אבל לא ממליצה
זה מסלול שכבר לא קיים, הביאו 3+3 קפואים לארץ והיה לנו מזל!!! עכשיו אני בבני ציון, הם מאוד נחמדים אבל לא הולך כל כך, שוב פעם ראשונה הריון אבל הייתה הפלה מאוחרת ונסיון שני מחוץ לרחם.. אני חוזרת ל-4 קפואים ונקווה שהם יהיו המנצחים!

 

[יותר מ9 חודשים]

יהיו

מראשון לציון- אבל לא ממליצה
זה מסלול שכבר לא קיים, הביאו 3+3 קפואים לארץ והיה לנו מזל!!! עכשיו אני בבני ציון, הם מאוד נחמדים אבל לא הולך כל כך, שוב פעם ראשונה הריון אבל הייתה הפלה מאוחרת ונסיון שני מחוץ לרחם.. אני חוזרת ל-4 קפואים ונקווה שהם יהיו המנצחים!

יהיו
כי אם לא-יהיה להם עסק איתי. וחוץ מזה-מה קורה? כולם התחתנו במקום המתוכנן והכל בסדר?