חדשה כאן

חדשה כאן../images/Emo39.gif

שלום לכולכם, אני חדשה כאן ואני חושבת שהגעתי לפורום הנכון.. אני נשואה 6 שנים, יש לי שני ילדים בני 6 ו3 הבעיה שלי היא אולי קצת מוזרה, ראשית אני מבקשת מכם לא לשפוט אותי..נסו להציב את עצמכם במקומי..אני לא אוהבת את בעלי, המגע שלו בי מגעיל אותי, אנחנו חברים טובים אבל כבעל ואישה אנחנו כמו ימין ושמאל, התהום רק הולכת ונפערת מתחת לרגליי, המצחיק הוא שבעלי חושב שהכול כשורה ואין משקעים ואין כלום, עצוב לי לאמר את זה לכם אבל אני מוצאת ניחומים בזרועות אחרים, לבטח השמרנים שביננו יוקיעו אותי, אם תשאלו אותי למה אני לא מתגרשת שאין אהבה אומר לך ללא כחל וסרק שאינני מתגרשת מטעמי נוחות, לא רוצה למצוא את עצמי זרוקה ברחובות מטפלת בשני ילדים קטנים, כרגע אין לי אלטרנטיבה אחרת, אני מרגישה רע עם עצמי ועם מצפוני אבל אין לי ברירה אחרת, אין לאף אחד מכם מושג איזה עצוב זה להכנס למיטה עם אדם שלא אוהבים ושאין רגשות כלפיו, חיצונית אני אישה מאושרת למדיי אבל מבפנים אני חיה מתה.. הבטחתם לא לשפוט
 

seeyou

New member
בלי לשפוט אותך!../images/Emo140.gif

אני ,כגבר יכול להבין אותך ש: לא אוהבת את בעלך, שהמגע שלו בך מגעיל אותך, שלא רוצה להתגרש בגלל סיבות שלך... הכול מובן... דבר אחד את צריכה לשנן... בחיים חייבים לעשות גם דברים שלא כול כך אוהבים... יש תן וקל! מה שאת מסרבת לתת הוא יכול לקבל בפחות כסף...בחוץ.... האם התחושה הזאת קיימת מהתחלת הקשר או שזה אחרי לידה ... אני מניח שזאת טראומה שחייבת יעוץ דחוף אפשר ללמד אותך איך "לשחק" את התפקיד האישה המאושרת אבל לא תחזיקי מעמד הרבה זמן! זאת אומרת במקום לטפל בסימפטום-תופעה,את אמורה לטפל ב"מחלה"... הגוף,שייך רק לך...כול עוד את לבד בחיים -... ברגע שאת במסגרת נשואים לא הכול בידיים שלך...או שזה ניתן בהסכמתו ושחרורו ליחסים עם נשים אחרות... תחשבי טוב ,וטפלי בבעיה מהר,לפני שהאמת יצא לאור... יוסי
 
לא חושבת שיש כאן בעיה..

לא לאהוב מישהו זו לא בעיה, זה לא דבר שאלך ליועץ נישואין והוא ילמד אותי איך לאהוב את בעלי, זה משהו מבפנים, זה משהו שבא מהלב שלי, פשוט לא אוהבת!! סציומטית? כן, ואפילו מאוד..עצם העובדה שהשארותי איתו מטעמי נוחות כבר מעידה על סציומטיות, נכון לעכשיו לא יכולה לעזוב בלי בטחון כלכלי, לא רוצה לראות את עצמי מתדפקת על דלתות ביטוח לאומי ודורשת קצבה, עצם המחשבה על כך אני מתחלחלת, לאמר שלא רע לי, אשקר, רע לי ואני סובלת, נכון לעכשיו לא רואה שום אלטרנטיבה בטווח הקרוב, רע לי!! פאק עם החיים האלו..
 

mor881

New member
לדעתי

את פשוט מפחדת השד הוא לא כל כך נורא, וזה לא אומר שאת יוצאת משם הישר אל זרועות הביטוח הלאומי. אם את כזאת סוציומאטית כפי שאת מעידה על עצמך ,אני בטוח אבל בטוח שיש בך יצירתיות בלתי נדלית של השרדות קפצי למים והצילי את נשמתך!!!
 

seeyou

New member
מי אמר "יועץ נישואין "?

חוץ מזה לא ענית לשאלתי - האם ההרגשה הזאת זה דבר חדש או זה היה מהתחלה... הכוונה שלי שרצוי לברר עם פסיכולוג סיבת ההרגשה...ולטפל בה... "בטחון כלכלי" לא מקבלים חינם... גם לא בסרטים... ישנם הרבה נשים במצב כמו שלך מבחינת ההרגשה והן מנשקות(בלשון המעטה) הרבה צפרדיים ,על מנת לקבל בטחון כלכלי, פחות ממה שאת מקבלת.
 

הרהרנית

New member
התמודדות עם מציאות בלתי רצויה

מניסיוני כי רב, אני ציעה לחזור למודל של תלמה בר אב בספרה הנפלא התמודדות עם מציאות בלתי רצויה. היא מציעה 4 אפשריות להתמודדות, כאר את כרגע משתמשת באחת מהן ומרגישה רע עם עצמך, האם תוכלי לבחור אחת אחרת ולהרגיש טוב יותר עם הבחירה? בהנחה שאנחנו לא משנים את הנתונים הבסיסים: לא אוהבת אותו ולא רוצה להתגרש ממנו.
 

seeyou

New member
לא קראתי את הספר...

את לא מוכנה "להתפשר"...זאת הבחירה(רע) שלך... את פונה,במהירות, לדרך ללא מוצא... Learn from other people's mistakes, life isn't long enough to make them all yourself.
 

shirlyar

New member
כדאי לך לקרוא!!!

אין מה לשפוט אותך, ואני יודעת שישנם גם גברים וגם נשים עם אותה הבעיה שלך. במוקדם רו המאוחר אתם תתגרשו כי לשקר אין רגליים והתבכול שלך רק יילך ויתחזק, ככה שאת חיה בשקר ואין לזה מוצא. נכון שזה נורא נוח שיש בעל טוב ואבא טוב לילדים וגם כלכלית זה נורא נוח, אבל דעי לך שאם הנפש של והלב שלך לא איתך אז זה יגיע במוקדם או במאוחר ההתפרצות שלך, אני לא יודעת בת כמה את אבל עדיף שאת צעירה לעשות צעדים ואל תפחדי, ישנם המון פורומים היום שעוזרים ותומכים בשנים חד הוריות וסדנאות להצלחה ופסיכולוגים. אני לא אומרת לך להתגרש מתוך יהירות או משהו כזה, אבל תלכי לאן שהלב מכוון אותך וכל יום נוסף את פוגעת בעצמך ובטח ובטח שגם בבן זוגך כי הרי הוא מרגיש שאת לא טוטאלית איתו במערכת זו. ד.א אני אומנם רק בת 28, אבל אני נשואה מעל 4 שנים ויש לי ילד, וחוץ מזה שאני פריקית של זוגיות ויש לי תואר בתחום הפסיכולוגיה אני שומעת המון סיפורים דומים לשלך שהסוף בדר"כ צפוי. שיהיה לך המון בהצלחה
 

Y e d i d

New member
השורה התחתונה היא הקובעת

נישואייך נסתיימו. את נאחזת בהם כמקור כספי. זה טוב עד שבעלך יתפוס אותך עם מישהו אחר. זה הרגע שבו את מאבדת את זכותך למזונות ונשארת עם חלקך ברכוש המשותף, אם קיים כזה. סוף טוב, לא יהיה בענינך.
 
אולי בעמקי נשמתי אני מפללת..

מפללת שאתפס ואז יהיה סוף ליסוריי, איזה עצוב לשמוע את המילים הללו יוצאות מפי, אלוהים, קשה לי להאמין שאני כותבת שורות אלו, אבל סוף סוף, סוף סוף אני יכולה להוציא את הסרחון שאני סוחבת בעמקי נשמתי החוצה, אני קוראת לילד בשמו, צר לי שאני מתבטאת במילים עלובות שכאלו.. הלוואי והיה לי כוחות ואומץ, אין לי כוחות, אין לי אומץ, אין לי תמיכה כלכלית, אין לי תמיכה נפשית, אין לי כלום, זה רק אני ועצמי.. אולי אני מתחבאת מאחריי המילים אבל זו המציאות העגומה שלי..
 

shirlyar

New member
אוקיי אני מקווה בשבילך שתמצאי מישהו

שיחזק אותך ויוביל אותך לעשות צעדים לחיים טובים יותר
 

adam33

New member
לא שופט..

רק ששכחת משהו.. אם הית אומרת שהתאהבת במישהו..היתי אומר לך טוב כעת יש בעיה ושבעצם העניין לא פשוט. אבל בעצם אחרים מתהגים אלייך בדיוק כפי בעלך.. מתיחסים אלייך כזולה..כי הרי בשבילם את רק מוכנה ומזומנה בכל עת שיחפצו לקבל חום ממך.. מתיחסים אלייך כחפץ..ולא כאל אישה אשת חייל וריעה טובה לשיחה וחלוקה של מחשבות ורגשות.. שוכבים איתך וחושבים על עצמם..וזאת את יכולה לבחון באותם רגעים של המעשה ואיך הוא נעשה ומי בעצם הנהנה יותר.. שומרים אותך על אש נמוכה..ובעצם תמיד יש מישהי אחרת שהיא העיקר בשבילם.. ככה שבעלך לפחות חבר שלך והוא אמנם מגעיל אותך אבל הוא לא אשם כי את לעולם לא נתת לו את ההזדמנות להשתפר בעזרתך..פשוט אמרת לעצמך למה לי להשקיע אם הוא זה שמטפל בילדים וחולק איתי את היום יום .. למה לא בעצם לקבל את הכסף בעבודה.. לקבל אל חלוקת הנטל בבית..עם בעלך.. לקבל את החום ..מאחרים.. ולחפש תמיד את אהבת האמת שבעצם יכולה להיות רק עם בעלך ..וזה לא תוכלי לאחות רק אם תעשי צעדים של ממש.. וזה לא אומר שהוא צדיק או שהוא הכי טוב בעולם.. אבל הוא נאיבי..חושב שאישתו סתם ככה כועסת עליו.. חושב בעצם שכל מה שהוא עושה זה לא טוב כי הרי את עדיין מתרחקת ממנו.. ואני מדבר מנסיון.
 
טעות בידך ידידי..

הפכת אותי לבחורה זולה, זכותך להוקיעה את התנהגותי, לעולם...אבל לעולם..אל תאמר לי בחורה זולה...זה שאני מוצאת נחמה בזרועות אחר לא הופכת אותי לבחורה זולה, אתה יודע את טיב היחסים ביננו? מאין לך שהוא מתנהג אלי כאל חפץ? עם מלוא הכבוד שאני רוכשת אליך על אף שאיננו מכירים, אין לך הזכות לאמר לי דברים שכאלו..אם אתה מדבר מנסיון ונכוותה בעבר אל תטיח עלי דברים שכאלו, הפכת אותי למין "זונת צמרת" כול לילה מבלה במיטה אחרת, אין זה מנומס ואין זה מכובד, זכותך להוקיעה את התנהגותי אבל אין לך זכות לאמר לי מילים כאלו כואבות שרחוקות מאוד מלהיות האמת.. שבוע טוב ידידי
 

adam33

New member
דיוק

"אבל אני מוצאת ניחומים בזרועות אחרים" איני יודע אבל לא אמרת " אהבה" לא אמרת " תשוקה" פשוט ככה וזהו.. אז רק שניה מה ההגדרה של זולה? את לא מבקשת כסף אז זה עושה אותך ליותר אצילה? בכלל לא. אם הית אומרת שהתאהבת..אם הית אומרת שאת מחפשת אהבה..אם הית אומרת שניצלו אותך..אם הית אומרת אפילו שאת רוצה לשקם אבל את לא יודעת איך זה אחרת... אבל את רק בורחת ונהנת במה שאת עושה.. ואני רק שואל את עצמי מי משגיח על הילדים כשאת נמצאת בזרועות אחרים.. אני לא שופט אותך כמו שאני שופט את ההיתממות שלך.. ואת מבקשת שלא ישפטו אותך...ומצד שני את לא רוצה לעשות כלום בנידון.. אז מה את רוצה שיעשו?..שיקראו ויחבקו אותך?.. ואני מתנצל על המילים שלי אבל רק אם את שומעת את האמת מין הסתם אוליי זה ידרבן אותך לעשות משהו!!! ואני מוכן להציע לך כלים להתמודדות ..שעורים בנושא..יועצים טובים.. אבל רק אם את מתכונת להכיר בבעיה שלך..כי יש לך בעיה..!! אל תשכחי שבעלך נמצא במשבצת שלו..הוא אינו מבין כלל וכלל את הבעיה ואם בכלל יש בעיה.. ואני אומר רק מכל מה שאת כותבת.. כי הרי הוא חבר נ ה ד ר...
 
אין לי מה לאמר..

אולי זה נובע כי האמת מוטחת לי בפרצוף, תמיד ניסיתי לברוח ממנה ולהתכחש לה, פתאום כולכם מטיחים לי אותה שחור על גבי לבן..הו..כמה שהחיים שלי עצובים..
 

איל41

New member
חדשה כאן

את חדשה גם בקטע הזה זה תחילת הסוף .אבל אני ממליץ לך ללכת ליעוץ אולי תשני כיוון למרות שהסיכוי נמוך.אני מבין אותך .אבל איך פתאום מגעים למצב של גועל מבעלך.לאחר נישואין קצרים עם 2 ילדים ?
 
לא שופטת אותך אבל את

משחקת באש... את אוכלת את העוגה ומנסה לשמור על שלמותה, את בוגדת בבעלך שלא חושד בכלום, שסביר להניח אוהב אותך וחושב שהכל כשורה... זה עניין של זמן עד שהעניין יתגלה, ואז מה??? את לא תתגרשי סביר להניח זהוא זה שיתגרש ממך... את אומרת שזה עצוב להכנס למיטה עם אדם שלא אוהבים.. וכל "מנחמייך" מה? אותם את כן אוהבת ??? חישבי טוב טוב לקראת מה את הולכת, אני לא שופטת רק מנסה לפקוח את עינייך.
 
למעלה