חדשה כאן,אך ותיקה ...
בוקר אור זאת כניסה ראשונה שלי לפורום הזה,שנראה לי חם ומעניין. אני שוב במשבר...נשואה בפעם השניה,ושוב פרשת דרכים,והאמת שאין כבר כח להתחלות חדשות,או לפרוק מסגרות.אך מצד שני הזוגיות הזאת לא עובדת ומאד ממרמרת אין כאן רגע דל... לפני כעשר שנים הכרתי את בעלי אלמן וילד בן חמש,מיד המטפלת הנצחית יצאה לעזור ולדאוג,מבלי לראות או לשאול אם מישהו זקוק לטיפול? אחרי שנתיים של כיף נולדה ביתיינו המשגעת והפכנו משפחה מורכבת,אל הקשר הגעתי עם שניי בניי מנשואין קודמים. מהר מאד הבנתי שאין מקום לרחמים וגם לא לטיפולים,שני היתומים חזקים ואינם שבירים,ולי בעצם אין מקום כאמא או כרעיה דואגת ותומכת. בכל פעם שהגעתי עם חלוק לבן לתת את הנשמה הרגשתי דחיה... עם הזמן הקשר המשפחתי הפך למחנות בין שתי משפחות. היום שניי בניי בצבא ,ממעיטים להגיע הביתה כשבעלי בסביבה,ואני מיואשת ומאד עצובה,לא מוכנה לוותר על השניים ולגדל ילד שלא מוכן לקבל אותי כהורה.ליבי נשבר לראות את הקטנה קרועה בין שתי המחנות עוברת מצד לצד ואין לה שלווה.הראש אומר נגמרה האהבה לכי לדרך חדשה,אך הפחד והחשש עומדים ממול ולא נותנים מנוח. בעלי ואני הגענו להבנה שבעצם אין כאן תקווה,אך הילדה מצד אחד ,והבנים מצד שני,ואני תקועה עם הפחדים. כמובן שיש עוד המון פרטים אך אין טעם להתיש אתכם ככה כבר על ההתחלה. תודה שאתם כאן... טלי
בוקר אור זאת כניסה ראשונה שלי לפורום הזה,שנראה לי חם ומעניין. אני שוב במשבר...נשואה בפעם השניה,ושוב פרשת דרכים,והאמת שאין כבר כח להתחלות חדשות,או לפרוק מסגרות.אך מצד שני הזוגיות הזאת לא עובדת ומאד ממרמרת אין כאן רגע דל... לפני כעשר שנים הכרתי את בעלי אלמן וילד בן חמש,מיד המטפלת הנצחית יצאה לעזור ולדאוג,מבלי לראות או לשאול אם מישהו זקוק לטיפול? אחרי שנתיים של כיף נולדה ביתיינו המשגעת והפכנו משפחה מורכבת,אל הקשר הגעתי עם שניי בניי מנשואין קודמים. מהר מאד הבנתי שאין מקום לרחמים וגם לא לטיפולים,שני היתומים חזקים ואינם שבירים,ולי בעצם אין מקום כאמא או כרעיה דואגת ותומכת. בכל פעם שהגעתי עם חלוק לבן לתת את הנשמה הרגשתי דחיה... עם הזמן הקשר המשפחתי הפך למחנות בין שתי משפחות. היום שניי בניי בצבא ,ממעיטים להגיע הביתה כשבעלי בסביבה,ואני מיואשת ומאד עצובה,לא מוכנה לוותר על השניים ולגדל ילד שלא מוכן לקבל אותי כהורה.ליבי נשבר לראות את הקטנה קרועה בין שתי המחנות עוברת מצד לצד ואין לה שלווה.הראש אומר נגמרה האהבה לכי לדרך חדשה,אך הפחד והחשש עומדים ממול ולא נותנים מנוח. בעלי ואני הגענו להבנה שבעצם אין כאן תקווה,אך הילדה מצד אחד ,והבנים מצד שני,ואני תקועה עם הפחדים. כמובן שיש עוד המון פרטים אך אין טעם להתיש אתכם ככה כבר על ההתחלה. תודה שאתם כאן... טלי