../images/Emo14.gif
אז הנה הסיפור שלי: בגיל 3 חודשים הוצאתי ע"י צו של בית משפט מהבית בגלל הזנחה ולא של אימי הביולוגית כי היא כבר לא הייתה בחיים היא התאבדה שרפה עצמה היא הייתה קרבן להתעללות מתמשכת של הביולוג שלי וחלתה במחלת נפש סכיזופרניה פרנואידית והיא העדיפה את המוות כי בשנת ה59 לא היתה משמעות ועזרה לחולי נפש הביולוג שהיה שתיין וקלפן אמר בבית משפט שאין לו רצון בי ואם זה היה תלוי בו היה מוכר אותי למען הבקבוק והקלפים הגעתי למוסד בצפון וכעבור שנה לעוד מוסד עד שבגיל שנתיים נמסרתי לאימוץ בגיל הגן אימי גילתה שהם בעצם לא הורי האמיתיים אני לקחתי זאת מאוד קשה הייתי ילדה מרדנית וחשתי שלא אוהבים אותי וכן בבית לא הייתה תמיכה ואימי מעולם לא אמרה לי שהיא אוהבת אותי בגיל 14 עברתי אונס קבוצתי ע"י מי שהיה אהבת חיי בגיל 18 פתחתי את תיק האימוץ שלי וניתקלתי בדלתיים חסומות בגלל ששירתתי בשטחים עשיתי הפסקה ובגיל 22 החלטתי לצאת למסע חיפוש שורשים לפני 11 שנה פגשתי לראשונה בביולוג שלי וזה הספיק לי ואז הבנתי שהוא הגורם העיקרי למותה של הביולוגית שלי פגשתי בשני אחים ואחות מצד הביולוגית שהייתה בעבר נשואה ואיתם אני בקשר מעולה אני בעצמי חליתי במחלת נפש שנקראת אישיות גבולית לפני 8 שנים עברתי אשפוז פסכיטארי מרצוני עקב דכאון בגלל הגילוי על מקום קברה של הביולוגית ומאז לפני שנה שנודע לי עוד חלקים נוספים מהפזאל של חייה אני בכאב עצום אני מגדלת ילד מקסים רוצה מאוד לסלוח לה על הנטישה שלה למרות שהיא לא מרצון אתה מבין אלוהים מעניש אותי פעמיים לא זכיתי לאהבת אם לא ממנה ולא ממי שגידלה אותי אני לא מסתירה את סיפורי הסיבה שלא רציתי מלכתחילה לספר אותו בגלל הכאב העצום שטמון בי