חדשה ושאלה

[פאנגירל]

חדשה ושאלה

הממ, שלום! אני בדיוק באמצע הכרך הראשון של סופת החרבות, כך שנתקפתי תשוקה פתאומית לדבר על הספרים. והנה אני כאן. אני לא יודעת מה טווח הגילאים כאן אבל אני בת 14, והרבה פעמים אנשים מרימים גבה כשאני אומרת שקראתי את הספרים וראיתי את הסדרה. רציתי לשאול אם, אלף, אתם חושבים שהגיל מפריע לי להינות כהלכה מהספרים? וב', האם הייתם מאשרים לבניכם \ בנותיכם לקרוא סיפור מלא אלימות ומיניות בגיל צעיר כלכך? הקטעים צורמים לי, אבל אני מכורה. ושוב, שלום

 

[KallaGLP]

היי. התשובות שלי הן: א. לא. ב. כן.

 

[פאנגירל]

תמיד אהבתי תשובות מפורטות

 

[KallaGLP]

אני חושבת שבמקרה הזה

התשובות הקצרות דווקא מדברות בעד עצמן, לא? ורק למקרה שלא - נראה לי שאם את נהנית זה הכי חשוב ומצביע על כך שאת מספיק בוגרת בשביל הספר, וגם שבימינו ממילא אי אפשר להפתיע מישהי בגילך עם התכנים הבוטים. לגלות לך סוד? אני פי 3 יותר מבוגרת ממך, ויש קטעים בסדרה שגורמים לי אי נוחות. אני לא חושבת שזה עניין של גיל או בגרות, אלא של טעם. אני אישית הייתי מעדיפה אילו היו עושים את הסצנות האלה בצורה יותר מעודנת (ואף מוותרים על חלקן), אבל זה מה יש.

 

[ניר4819]

למה יש לי תחושה שאת כותבת עם ריק בראש?

הפרקים שלו בספר החמישי הם בלי ספק שיא של גועל מצד מרטין. החתונה של רמזי ו"אריה" ומה שהוא גרם לריק לעשות בסוף החתונה זה רק איזה דובדבן על הקצפת הלא נעימה - אך המרתקת - הזו.

 

[KallaGLP]

דווקא לא. נכון, עצם המעמד דוחה

אך כל עוד אין תיאור גרפי מדי זה בסדר. התכוונתי יותר לסדרה ששם הגזימו לגמרקי עם הקטע הגרפי והכניסו גם דברים שמרטין בכלל לא כתב.

 

[פאנגירל]

 

[eoli]

אממממ

אם הגיל מפריע לך להנות מהספרים ? כתבת "הקטעים צורמים לי,אבל אני מכורה". לא, אבל אני לא חושבת שניתן לשלוט על חומרי הקריאה כשמדובר בילד שמכור לקריאה.ובכלל אלימות וסקס זמינים בכל זווית שרק מסתכלים,כך שהספרים אינם מהווים את המקור היחיד להיתוודע לנושאים הללו.

 

[פאנגירל]

הממ...

אני נהנית מהספרים בלי כל קשר, אוספת כסף בשקדנות (אין מה לעשות, מחיר הספרים אסטרונומי) לכל ספר, ויש לי שבוע (או שלושה ימים, במקרה של הראשון) של כיף. זה לא מפריע לי ליהנות מהחוויה הכללית של הספר, אבל קריאת הקטעים הספציפיים של תיאור סקס ואלימות הם לא מהאהובים עליי. בלשון המעטה. וכן, הספרים הם בהחלט לא המקור היחיד כך שהם לא גילו לי דברים שלא ידעתי, ובכל זאת...

 

[זהב טהור היחידה]

אני בת 38

והרבה פעמים בספרים הספציפיים האלה אני חוזרת אחורה וקוראת שוב כי נדמה לי שפספסתי משהו. את נשמעת לי בוגרת והיום סקס זה דבר כ"כ נגיש שנתקלים בו בכל מקום. הבנות שלי, בנות ה 8 מתות על GLEE ויושבות איתי לראות כי קשה להן עם התרגום ואני מסבירה להן מה קורה. אני לא מתה על זה ויש שם תכנים שהם גבוליים מאוד לגיל הזה אבל הן כ"כ מאושרות שלא בא לי להרוס להן את הכיף. אני חושבת שלא הייתי עומדת בפני ילד שרוצה לקרא, לקרא זה בריא

 

[פאנגירל]

היי

תודה רבה, ואכן הספרים והסדרה לא באמת גילו לי שום-דבר חדש. פשוט הזדעזעתי בקטעים הראשונים לפגוש כאלו תיאורים כי עוד לא נתקלתי בכאלו. לצערי עם הזמן מתרגלים. אם זה מה שעושה אותן מאושרות, שייהנו! D:

 

[ellendili]

הי, ברוכה הבאה

נראה לי שכל עוד את נהנת, הכל בסדר. זה לא שאין אלימות ומין בכל פינה בערך. אם כבר להיחשף לזה אז דרך ספרים איכותיים. מרטין הוא ללא ספק אחד כזה. ובלי קשר- ספרי על החוויה שלך מהספרים. את קוראת באנגלית או עברית? מי מהדמויות את הכי אוהבת? מי פחות? בקיצור, תחפרי להנאתך. את במקום הנכון

 

[פאנגירל]

בהחלט. לא רציתי להתנפל עליכם, אבל אם מבקשים...

אני קוראת בעברית. האנגלית שלי לא רעה אבל אני חוששת שאני לא אבין חצי מהספר אם אקרא באנגלית. יש את האהובים הקלאסיים: ג'ון שלג (רק של הספר. בסדרה יש לו עיניים מטומטמות), אריה וטיריון. באמת שלא שמעתי על כאלו שלא חיבבו אותם במידה כזו או אחרת. אחרי הספר הראשון התחלתי לאהוב את סאנסה (ואת כלב השמירה!), בהתחלה אהבתי את קייטלין ועכשיו אני לא סובלת אותה. דאינריז פשוט מעצבנת אותי (יש לי חברה שמתה עליה ואני פשוט לא מבינה למה. לא מבינה), אבל סר ז'ורה חביב בעיני. גם דאבוס משעמם אבל חביב (אנושי כזה, לא?). אני אוהבת גדולה של ג'ים ושל סרסיי (ולו משום שאם היא הייתה גבר היא הייתה גרסא אצילית של טיריון ורק כי היא אישה היא כלבה) למרות שהם נראים לי די מטורפים. בכלל הלאניסטרים הרבה יותר מגניבים מהסטארקים אם הייתי צריכה לבחור... ביקשת! מה איתך?

 

[ellendili]

אוקיי...

אני מוכרחה לציין שאת- סרסיי היא הגרסה האצילית של טיריון- עוד לא יצא לי לשמוע

אני חושבת שאין דבר כזה "הלאניסטרים". מאוד קשה להסתכל עליהם כעל מקשה אחת כי הם כ"כ שונים אחד מהשני. אני מאוד מאוד אוהבת את טיריון. בערך מהרגע הראשון. או יותר נכון מהשיחה הראשונה שלו עם ג'ון. למדתי לחבב ולהעריך את ג'יימי אבל זה לקח לי איזה 3 ספרים. היה לי קשה לסלוח לו על בראן. ובכלל הוא היה די נעל בספרים הראשונים ויותר מדי כרוך אחרי אחותו (שאני לא יכולה לסבול) ואבא שלו (שלא חסר לו שכל אבל לב קצת כן). אהבתי את השינויי שחל בג'יימי בהדרגה. אני לא בטוחה לאן הגעת אז לא ארחיב כדי לא לספלייר. את סרסיי, כמו שאמרתי, אני לא יכולה לסבול. היא אישה מרשעת, קטנונית, אנוכית וטיפשה. ואני ממש אבל ממש לא יכולה להסכים עם ההשוואה לטיריון. אין ךה אפילו צל של רוחב הלב והפיקחות שלו. וזה לא משנה אם היא גבר או אישה. אם היא הייתה גבר אז היא הייתה נעל עם חרב. ככה היא נעל עם חזה גדול. זה כל ההבדל

. הרגש הכי קרוב לאיכשהו להיות חיובי שמרטין הצליח לעורר אצלי בקשר אליה, זה רחמים. אבל זה כבר ספוילר

זה לגבי האריות. הזאבים זה סיפור אחר

כמובן שהאהוב עלי הוא ג'ון, פשוט איאפשר שלא לאהוב אותו. וככל שהוא הופך דומה יותר לנד- כך גדלה גם החיבה שלי אליו.. אחריו אריה האמיצה וחסרת המעצורים. ורוב- אמיץ, מוכשר, פזיז. ילד של אמא

בראן וסאנסה קצת פחות. למרות שההתפתחות שלהם מסקרנת ואני מחכה לראות מה ייצא מהם. מי עוד...? לדאני אני לא כ"כ מתחברת ברמה הרגשית. אבל אני מעריכה את החשיבות שלה לעלילה. והדרקונים מגניבים

.

 

[mentta]

מה עם ריקון??

סתם

 

[פאנגירל]

הממ

יצא לי לקרוא השוואה קצרה בין מעשים של הדמויות האהובות יותר (טיריון, ג'יים ונד אם אני לא טועה) לאילו של סרסיי, ואולי המונח "הגרסא האצילית של טיריון" לא מדויק כלל - טיריון יש רק אחד - אבל כן נותרתי עם תחושה חזקה שלא מעריכים אותה כראוי. שמעשים שנראים כמעשים של כבוד שנד עושה אותם הם תכסיסים כשסרסיי עושה, וכו'. אני ממש לא רואה איך אמות המוסר שלה שונות בהרבה משל ג'יים, למשל, או משל טיוון או טיריון (טוב, טיריון יוצא דופן אז נשאיר אותו בצד). אבל יכול להיות שבגלל שזה היה באנגלית זה סתם בלבל לי את המוח. בקיצור, היא לא דמות שקל לסמפט, אבל בתור דמות נשית (שהיא לא ילדה כמו סאנסה או אריה) אני בהחלט מעדיפה אותה על דאינריז. באמת שאני לא סובלת אותה. למען האמת אני חובבת גדולה של ספוילרים. היה לי הרבה יותר נחמד שגילו לי על נד (בסוף הספר הראשון) במקום לגלות את זה בעצמי. וגם לגבי כל השאר. אני מעדיפה להכין את עצמי נפשית לדמוית שימותו. הייתי בהיסטריה כש

גילו שבראן וריקון "מתים". כמעט עשה לי התקף לב. ואז הייתי מתה לפני שהייתי יודעת את הסוף. את רוב אני לא אוהבת בתור דמות בספר. אולי כי אני לא מתה על קייטלין והוא נורא מזכיר אותה. בסדרה זה כבר משהו אחר, כי הוא חתיך

את בראן אני לא אוהבת בכלל. הוא אחד היחידים שממש משעממים אותי. ממש. הוא, דאינריז (לעיתים) ודאבוס. אני היחידה שדאבוס לה את נד הרבה יותר מאשר ג'ון או אריה? הוא פשוט ממש מתיישב על אותה משבצת מבחינתי.

 

[mentta]

אני מסכימה עם רוב מה שאמרת.

בעיקר עם השנאה לדאני וזה שדאבוס באותה משבצת עם נד. (אבל אני לא אוהבת ספוילרים.

)

 

[ellendili]

זה כל הקטע

שאמות המוסר שלה לא שונות מאלה של טיווין או ג'יימי. (טיריון זה סיפור אחר. הוא פשוט יותר מדי בלתי צפוי מכדי להשוות). ולכן שלושתם דמויות די דוחות. את ג'יימי כמו שאמרתי, לומדים לחבב עקב השינוי שהוא עובר. את טיווין אפשר להעריך על הראש שלו, הוא מצביא ופוליטיקאי מוכשר ובאופן כללי- יריב ראוי. סרסיי...? סרסיי יודעת לפתות גברים. יופי לה. היא עדיין דוחה. והייתי רוצה לקרוא את ההשוואה הזאת, זה נשמע מסקרן. למרות שלא חושבת שמישהו יצליח לשכנע אותי שנד וסרסיי פועלים ע"פ אותן אמות מידה. אני מסכימה שחסר בסדרה דמות נשית מעוררת הזדהות והערכה. לדעתי למארגרי יש פוטנציאל. דאני לא משעממת אותי. רק מעצבנת לעיתים. אם זה מעודד אותך- בספר החמישי יש כמה פרקים ממש ממש ממש מעולים שלה. לגבי ג'ון ונד... חכי חכי

ודאבוס... כן יש לו ולאדארד משהו במשותף. אבל אני לא חושבת שנד היה "משבצת". ממש ממש אהבתי אותו ואף אחד לא יצליח להחליף אותו באמת.

 

[זהב טהור היחידה]

גם אני רוצה לחפור

אני מתה על אריה, סאנסה והכי על ג'יים ובריאן. אני מחבבת מאוד את טיריו וגם את ג'ון למרות שהסיפור של ג'ון לא נורא מעניין אותי. סאם חמוד ואני מקווה שהוא ישאר. אהבתי מאוד את דאינריז כשהיא היתה עם דרוגו אבל עכשיו היא משעממת אותי. קייטלין אף פעם לא עשתה לי כלום ועכשיו, אחרי הספר הרביעי בא לי להרוג אותה במו ידי. את ז'ורה אני לא אוהבת כי הוא כמו פודל חולה אהבה על דאינריז שלא אוהבת אותו, אני לא אוהבת אנשים פתאטיים. סארסיי היא כלבה ואין שום סיכוי שהיא תתהפך כמו שג'יים התהפך. הוא כאמור הדמות הגברית האהובה עלי וכל העניין שלו ושל בריאן בכלל מחרפן אותי לגמרי. איך מבאמת "התאום" של סארסיי הוא הפך לבן אדם אחר, כאילו כל הגאווה שלו, הרוע שבו, נפרד ממנו ביחד עם היד. אהבתי מאוד את היחסים בין כלב השמירה לסאנסה, למרות שרבאק, הוא היה חתיכת כלב

 

[itaipee]

מצחיק שג'יימי מתחיל להיות דומה לאבא שלו

בספר הרביעי ובחמישי ג'יימי פועל בצורה מאד אכזרית - כדי להפתיח שלום ואי שפיכות דמים - שמסתכלים על זה בכולל - גם אבא שלו עשה דברים דומים. הוא שמר על שקט 20 שנה בשעה ששמש כיד המלך המטורף, והיה לו חלק לא מבוטל בסיומה של מלחמת חמשת המלכים. אני מאד מעריך את טייויון לניסטר - לדעתי או יותר קר ומחושב מאשר אכזרי . וניראה שגיימי הולך בכיוון הזה. אבל גם אצל גיימי וגם אצל סרסי הכל הולך להתהפך - לא ידוע מה הולך לעבור על ג'יימי אחרי שקייטלין תטפל בו , וההשפלה של סרסי השפיעה עליה מאד חזק - זה ראו מהאפילוג. גם אם היא מעמידה פנים - חלק מהשפלה חלחל פנימה . ברגע שהיא עברה לחזקת קווין - היא לא הייתה חייבת להשאר דתייה ולהתפלל חצי מהיום. היא יכלה להאבק עם קווין על השליטה 0 אבל היא החליטה להוריד פרופיל. מצד שני - משהו צריך לקבל את תפקיד regent - ואחרי שההר הזומבי יוציא את סרסי זכאית - היא עלולה לקבל פיקוד עוד פעם