חדשה ומתרגשת

חדשה ומתרגשת

שלום לכולן,
אני עוקבת אחריכן כבר כמה שבועות, ככל שההבנה הפנימית - שאני עתידה לפנות לדרך שעד כה חששתי לבטא בקול, או להקליד אותה בגוגל - הולכת ומתחדדת. וכך, בעיקר דרך הקריאה אתכן - את הסיפורים האישיים, דרך ההסתכלות, וחוויות האחרי שלכן - הולכים ונשזרים גם חוטים של תקווה אל תוך תהליך האבל הכבד על מה שלא יהיה כמו שרציתי.
אז קצת על עצמי - נעים להכיר, קרמבו וניל (התחילה העונה!) - בת 39, נשואה (באושר. על אף המורכבות, המהמורות והקשיים, שמי כמותכן יכולות להבין) עם ילדון מקסים בן 4 (מהריון ספונטני). אחרי 9 IVF ועוד המון הזרעות (כולל זו שאני נמצאת עכשיו בציפייה לשבועיים שיחלפו מאז נעשתה). כמובן, עם רזרבה נמוכה מאוד, שאמנם הובילה תמיד להחזרות, אך רק פעם אחת להריון כימי.
התחלתי כבר לחקור את הנושא - דרך הרופא שאצלו אני מטופלת (מנור), ונפגשתי גם עם ד"ר גודין (הדסה) - ואני מתלבטת בכמה שאלות שאשמח לשמוע מהתנסותכן.
ראשית, לגבי בחירת המסלול. אשמח לשמוע מכן, עד כמה אפשרות הבחירה והידע על התורמת (שבהם, אם הבנתי נכון, יש יתרון מסוים להדסה) אכן משמעותיים ב"יום שאחרי". האם למידע (המצומצם) או להיעדר המידע (במובן של המידע המצומצם שיכולתן לקבל) על התורמת, יש נוכחות בחוויית ההריון, ועוד יותר בתוך החוויה עם הילד שלכן. האם זה נמצא שם בכלל? עוזר? משחרר (כשיש או כשאין)? אשמח לשמוע כל חוויה שקשורה לזה...
ועוד כמה שאלות - פרקטיות יותר - בהנחה שכרגע נראה לי ששני ילדים יספקו אותי, אך אני לא מעוניינת לסתום את הגולל על האפשרות שבעוד שנה/שנתיים אחשוב אחרת, ובהנחה שבמידה ואחליט כך, הייתי מעוניינת שגם הילד/ה הבא/ה יהיה מאותה תורמת - באיזה מסלול נראה שהכי כדאי לבחור? מצד אחד, נשמע שיש יתרון במקרה כזה ללכת על "תורמת מלאה". מצד שני, אני חושבת על תסריט בו התהליך לא מצליח עם אותה תורמת (אחרי 6 ביציות), כשאז עדיף לנסות מישהי אחרת ולא להתחייב דווקא לראשונה (ובמידה ומדובר ב"תורמת מלאה" יתכן שבמצב כזה ממילא לא ישארו מספיק עוברים לניסיון נוסף, גם אם בסופו של דבר יושג הריון). איך אתן פעלתן (במידה והיה רלוונטי)? האם ידוע לכן אם יש איזושהי אפשרות לאחר שהושג הריון - לבקש לקנות ביציות נוספות מאותה תורמת (כמובן דרך התיווך)? האם יש אפשרות לברר על כך מראש?
ועוד שאלה - שמעתי שבתרומת ביצית יש שימוש באיקסי - האם זה נכון תמיד? גם במקרים בהם ידוע שהזרע מפרה היטב גם ב-IVF רגיל?
המון תודה ושנה טובה לכולכן!
 
מנסה לענות....
יכולה לענות לך מנסיוני בלבד, במסלול מנור
במהלך התהליך מאוד הפריעה לי דרך בחירת התורמת (אצלי בכל אופן), הנתונים המאוד מזעריים שקיבלתי. במהלך ההריון זה הטשטש והיום זה לגמרי לא רלוונטי ולא קשור לילדה.... (כמעט בת 4 חודשים).
בשלב כלשהו הבנתי שהמידע שמקבלים בכל המסלולים לא נותן לי הרבה.... ובטח לא את מה שבאמת חשוב לי.
הבנתי שבמנור ניתן לאחר הלידה לבקש תרומה נוספת מאותה התורמת, אני נשארתי ללא עוברים (קיבלתי מלכתחילה 3), ולא ניסיתי לברר על אופציה של עוברים נוספים מאותה התורמת. בזמנו כשבררתי שם על תורמת מלאה דיברו על סכום כפול וכפל ביציות (לא בטוחה שמדובר בכלל במלאה) ואכן זה לקחת צ'אנס אם אכן העוברים מאותה התורמת איכותיים או לא...
בהצלחה
ושנה טובה
איילת
 

עוגי555

New member
היי ברוכה הבאה

קודם כל, יש בעיה עם הכינוי שלך. אני חוששת שיש קשר בין זה שקראתי את ההודעה שלך בצהריים לזה שקניתי שישייה של קרמבו וניל בערב. או שמא זו שמינייה. יש גם מישהי בשם פרוזן יוגורט שיש לי איתה בעיה דומה


מאוד משמח אותי שהפורום כאן עזר לך להתקדם. מכירה את השלב שלא מעיזים להגיד את המילה בקול רם.

אענה לך כמיטב יכלתי.


התחלתי כבר לחקור את הנושא - דרך הרופא שאצלו אני מטופלת (מנור), ונפגשתי גם עם ד"ר גודין (הדסה) - ואני מתלבטת בכמה שאלות שאשמח לשמוע מהתנסותכן.

ד"ר גודין נהדרת מאוד.

ראשית, לגבי בחירת המסלול. אשמח לשמוע מכן, עד כמה אפשרות הבחירה והידע על התורמת (שבהם, אם הבנתי נכון, יש יתרון מסוים להדסה) אכן משמעותיים ב"יום שאחרי". האם למידע (המצומצם) או להיעדר המידע (במובן של המידע המצומצם שיכולתן לקבל) על התורמת, יש נוכחות בחוויית ההריון, ועוד יותר בתוך החוויה עם הילד שלכן. האם זה נמצא שם בכלל? עוזר? משחרר (כשיש או כשאין)? אשמח לשמוע כל חוויה שקשורה לזה...

אני מטופלת מרוצה של הדסה. מכיוון שלקחתי בצורה קשה מהרגיל את כל עניין התרומה, ובגלל סיבות שלי, היה לי חשוב מאוד מאוד הצורה החיצונית של הילד. בחרתי תורמת דומה לי ולבעלי בצבעים, עם מבנה גוף שהנתונים המספריים שלו כמעט זהים לשלי.
המידע הזה מרגיע אותי כיום, שאני ברוך השם בהריון.
קשה לי עם כל עניין ביצת ההפתעה. זה מוסיף לי מתח וכאב בהריון (שמלא באושר אינסופי אגב)
הידיעה שקרוב לוודאי הילד יצא בצבעים שלנו מרגיעה אותי. וגם אם לא, עובדה שהגנים היו בצבעים שלנו ולא יצא בצבעים שלנו, זה יתן לי תחושה נוחה ב"להסביר" את הצבעים...


ועוד כמה שאלות - פרקטיות יותר - בהנחה שכרגע נראה לי ששני ילדים יספקו אותי, אך אני לא מעוניינת לסתום את הגולל על האפשרות שבעוד שנה/שנתיים אחשוב אחרת, ובהנחה שבמידה ואחליט כך, הייתי מעוניינת שגם הילד/ה הבא/ה יהיה מאותה תורמת - באיזה מסלול נראה שהכי כדאי לבחור? מצד אחד, נשמע שיש יתרון במקרה כזה ללכת על "תורמת מלאה". מצד שני, אני חושבת על תסריט בו התהליך לא מצליח עם אותה תורמת (אחרי 6 ביציות), כשאז עדיף לנסות מישהי אחרת ולא להתחייב דווקא לראשונה (ובמידה ומדובר ב"תורמת מלאה" יתכן שבמצב כזה ממילא לא ישארו מספיק עוברים לניסיון נוסף, גם אם בסופו של דבר יושג הריון). איך אתן פעלתן (במידה והיה רלוונטי)?

לי אין ילדים ואני מעוניינת במשפחה גדולה כמה שיותר. בחרתי תורמת מלאה עם הסיכונים (שהזכרת) ותוספת המחיר הגדולה מאוד. אבל בשביל הסיכוי שילכו דברים כשורה, ואני אזכה בלידים נושאי גנים דומים , עם אותם צבעים ושנראה כמשפחה, לי זה היה שווה.
האמת, במצבך, לא הייתי משקיעה בתורמת מלאה. סיכוי גדול מאוד שממילא יהיו לך מוקפאים לעתיד.
האם ידוע לכן אם יש איזושהי אפשרות לאחר שהושג הריון - לבקש לקנות ביציות נוספות מאותה תורמת (כמובן דרך התיווך)? האם יש אפשרות לברר על כך מראש?
כן, כיום יש, חדש בהדסה.

ועוד שאלה - שמעתי שבתרומת ביצית יש שימוש באיקסי - האם זה נכון תמיד? גם במקרים בהם ידוע שהזרע מפרה היטב גם ב-IVF רגיל?

נכון תמיד. אולי אם תבקשי אז לא.

המון תודה ושנה טובה לכולכן!
שנה טובה לך ושולחת לך עידוד. מאמינה ששקראת את ההודעות האחרונות שלי, ואם לא ובא לך , קראי, אני מאמינה שיחזקו אותך.
 
ברוכה הבאה

הייתה כאן מישהי בפורום בשם הודיה35 שביקשה מהדסה שהתורמת תתרום לה שוב כי היא רוצה שהילדים יהיו מאותה תורמת והיא תרמה לה שוב ביציות. תבדקי מול הדסה לדעתי זה אפשרי.
לגבי המידע על התורמת, אני יכולה להגיד מהחוויה שלי שהמידע עליה גרם לי להרגיש יותר רגועה בהריון. ידעתי מה הנתונים שלה, הכל היה כמו שביקשתי וזה נתן לי סוג של שלווה. כמובן שיש גם את הגנטיקה של הבן זוג וגם נשים שזו הביצית שלהן לא יודעות איך הילד יצא , אבל זה היה יותר סקרנות לדעת איך הן תצאנה ולא פחד או חרדה. וגם כשהן נולדו וגילו שלאחת יש גמישות יתר זה היה נחמד להשתעשע במידע שקיבלתי על התורמת שאחד התחביבים שלה זה ריקוד ומחול.
 
תודה

תודה רבה איילת, עוגי ומאמינקה

אין לכן מושג (או שאולי יש) כמה בשלב הזה מרגש ומעודד לראות, שאחרי השלב הזה של נתוני הביצית היבשים והכאב הכרוך בעיסוק בשאלת חשיבותם כש"ממילא זו לא אני", נמצאת גם חוויה כ"כ קרובה, אמיתית ונורמלית של קשר גופני ונפשי למה שגדל בפנים ואח"כ יוצא אל העולם שבחוץ - על כל השמחות וההתמודדויות שיש בה.

ולעוגי - אכן מדובר בשמיניה של קרמבואים, גם אני זכרתי שפעם הייתה שישיה אבל אולי זה רק בגלל שפעם פחות התעסקתי בכמות...
וכן, קראתי את ההודעות שלך ומ א ו ד התרגשתי והתחברתי, בעיקר כי הרגשתי שהצליחו לבטא את השילוב הבלתי נמנע שאני מרגישה כרגע - של אבל ותקווה, של כאב וניצוצות של השלמה והתרגשות.

שתהיה המון הצלחה ואני בטח עוד אתייעץ ואשתף פה בהמשך.

קרמבו.
 
ברוכה הבאה


אומנם אני בהתחלת הדרך (שבוע 13) אבל רציתי לשתף אותך בחוויה שלי:
גם אני במסלול מנור וכשנפגשנו עם אורית סימנו מה שרצינו ואורית הוסיפה
בכתב יד דברים נוספים שנעדיף כמו מבנה גוף, השכלה וגובה.
ביום ההחזרה קיבלנו את כל הפרטים על התורמת אבל למרבה הפלא
זה בכלל לא עניין אותי! רק רציתי להיות בהריון וזהו!!
כשהרופא שלי התקשר לבשר לי שאני בהריון הייתי בהיי מטורף ואפילו
לא חשבתי לרגע על התורמת.
כשראינו שיש דופק - חשבתי שהנה הילד/ה שלי!!! החיבור קיים.
הדבר היחיד שמעניין ומעסיק אותי זה שיהיה לי עובר בריא ושההריון
יהיה מלא ותקין. יש באיזשהו מקום גם הקלה שהביצית צעירה, כי אם
היא היתה שלי הייתי מאד מאד מודאגת ובטוח עושה מי שפיר.
לגבי ילד/ה הבא/ה מאותה תורמת - ברגע שנראה דופק הרופא שלי
ציין שאם אני רוצה להבטיח עוד ביציות של אותה תורמת כדאי לי לפנות
מייד למנור, כדי שישריינו ביציות שלה. הרופא שלי לא ממליץ על
תורמת שלמה.
מקווה שעזרתי. בכל מקרה אנחנו כאן לעזור ולתמוך בך.
בהצלחה
 
למעלה