חדשה וכבר אבודה
היי בנות,
לא ממש הולך לי עם תפוז.
כבר פעם שלישית עכשיו שאני כותבת והכל נמחק לי. אוף, ממש לא נמצאת במצב נפשי להתמודד גם עם זה ולשחזר הכל.
אז מנסה שוב -
קוראת כאן כבר תקופה ועכשיו רק קיבלתי אומץ לכתוב בעצמי.
קצת רקע - אני רק חגגתי יום הולדת 32, בעלי בן 29. כל הבדיקות תקינות, כולל צילום רחם.
עשינו הזרעה אחת בלי הורמונים ואחת וחצי עם מינון מאוד נמוך. אני עכשיו בסבב השני של הזרעה עם הורמונים.
אני אומרת הכל תקין אבל זה לא באמת, יש לי שלב לוטאלי קצר. העניין הוא, שעשיתי כבר כמה פעמים בדיקות פרוגסטרון לאחר הביוץ, והערך גבוה ויפה. עדיין, לפעמים כבר באותו יום של הבדיקה מופיעות לי הכתמות. כבר למדתי להבין שאין שום סיכוי שזה דימום השתרשות כי טוב, זה קורה כל חודש! זה אף פעם לא היה לי לפני הגלולות, אותן הפסקתי לפני כשנה וחצי כבר (אבל מנסים שנה)
בהזרעה הראשונה התחלתי לקחת קרינון כמה ימים לאחר ההזרעה, הרופא אישר לי לקחת למרות שערכי הפרוגסטרון היו טובים, ואני מאוד רציתי כי התחילו לי הכתמות, זה עבד ועצר את הדימום עד לבטא. בפעם השניה התחלתי את הקרינון יום לאחר הביוץ וזה לא ממש עבד והוא יצא בצבעים של הכתמות, אני יודעת שהוא יכול לצאת בכל מיני צבעים ועדיין, זה התחיל מתי שתמיד יש לי הכתמות, אז ברור לי שזה העניין. עכשיו אני על סינרל ועשיתי היום בדיקה, התשובה מהרופא הייתה שהערכים מצוינים (!!!) ולהמשיך עם התמיכה עד לבטא, אבל מה? כבר היום בניגוב דם אדום בוהק, עוד לא ממש דימום של מחזור אבל ברור שדם ולפעמים זה מתחיל ככה. אני ממש מיואשת ולא רואה שום פיתרון לבעיה, הרופא הציע לחזור על הבדיקה עוד כמה ימים. אני כן מרוצה מהטיפול שלו והוא מנסה ומשנה דברים בהתאם אליי, אבל ממש מפחדת שהכל לכאורה נראה תקין אז הוא מרוצה אבל בתכלס לא הגיוני שאני מדממת, ואין שום סיבה נראית לעין, כאילו אני מתארת לעצמי שלפי הבדיקות דם הוא בכלל לא בטוח שאני מדממת ואולי חושב שאני הוזה את זה. אני לא רואה בשום מקום שיש בעיה כזו, של דימום ושלב לוטאלי קצר למרות פרוגסטרון תקין ואני מאוד מפחדת שאם לא ממש מכירים בזה איך אפשר לטפל בזה? אני מרגישה ממש אבודה, ולא מרגישה שיש תקווה בכלל במצב הלא ברור הזה, כאילו איך בכלל ייתכן הריון אם הרירית שלי לא מחזיקה מעמד מספיק זמן? כמובן שאדבר על זה עם הרופא אבל אם למישהי יש הצעות מה לשאול אותו, או שנתקלה בבעיה ויש לה משהו מעודד להגיד אני ממש אשמח, כי כרגע מפחדת ומרגישה ממש חסרת תקווה.
תודה למי שקראה עד לפה ומאחלת לכולנו בידיים מלאות
היי בנות,
לא ממש הולך לי עם תפוז.
כבר פעם שלישית עכשיו שאני כותבת והכל נמחק לי. אוף, ממש לא נמצאת במצב נפשי להתמודד גם עם זה ולשחזר הכל.
אז מנסה שוב -
קוראת כאן כבר תקופה ועכשיו רק קיבלתי אומץ לכתוב בעצמי.
קצת רקע - אני רק חגגתי יום הולדת 32, בעלי בן 29. כל הבדיקות תקינות, כולל צילום רחם.
עשינו הזרעה אחת בלי הורמונים ואחת וחצי עם מינון מאוד נמוך. אני עכשיו בסבב השני של הזרעה עם הורמונים.
אני אומרת הכל תקין אבל זה לא באמת, יש לי שלב לוטאלי קצר. העניין הוא, שעשיתי כבר כמה פעמים בדיקות פרוגסטרון לאחר הביוץ, והערך גבוה ויפה. עדיין, לפעמים כבר באותו יום של הבדיקה מופיעות לי הכתמות. כבר למדתי להבין שאין שום סיכוי שזה דימום השתרשות כי טוב, זה קורה כל חודש! זה אף פעם לא היה לי לפני הגלולות, אותן הפסקתי לפני כשנה וחצי כבר (אבל מנסים שנה)
בהזרעה הראשונה התחלתי לקחת קרינון כמה ימים לאחר ההזרעה, הרופא אישר לי לקחת למרות שערכי הפרוגסטרון היו טובים, ואני מאוד רציתי כי התחילו לי הכתמות, זה עבד ועצר את הדימום עד לבטא. בפעם השניה התחלתי את הקרינון יום לאחר הביוץ וזה לא ממש עבד והוא יצא בצבעים של הכתמות, אני יודעת שהוא יכול לצאת בכל מיני צבעים ועדיין, זה התחיל מתי שתמיד יש לי הכתמות, אז ברור לי שזה העניין. עכשיו אני על סינרל ועשיתי היום בדיקה, התשובה מהרופא הייתה שהערכים מצוינים (!!!) ולהמשיך עם התמיכה עד לבטא, אבל מה? כבר היום בניגוב דם אדום בוהק, עוד לא ממש דימום של מחזור אבל ברור שדם ולפעמים זה מתחיל ככה. אני ממש מיואשת ולא רואה שום פיתרון לבעיה, הרופא הציע לחזור על הבדיקה עוד כמה ימים. אני כן מרוצה מהטיפול שלו והוא מנסה ומשנה דברים בהתאם אליי, אבל ממש מפחדת שהכל לכאורה נראה תקין אז הוא מרוצה אבל בתכלס לא הגיוני שאני מדממת, ואין שום סיבה נראית לעין, כאילו אני מתארת לעצמי שלפי הבדיקות דם הוא בכלל לא בטוח שאני מדממת ואולי חושב שאני הוזה את זה. אני לא רואה בשום מקום שיש בעיה כזו, של דימום ושלב לוטאלי קצר למרות פרוגסטרון תקין ואני מאוד מפחדת שאם לא ממש מכירים בזה איך אפשר לטפל בזה? אני מרגישה ממש אבודה, ולא מרגישה שיש תקווה בכלל במצב הלא ברור הזה, כאילו איך בכלל ייתכן הריון אם הרירית שלי לא מחזיקה מעמד מספיק זמן? כמובן שאדבר על זה עם הרופא אבל אם למישהי יש הצעות מה לשאול אותו, או שנתקלה בבעיה ויש לה משהו מעודד להגיד אני ממש אשמח, כי כרגע מפחדת ומרגישה ממש חסרת תקווה.
תודה למי שקראה עד לפה ומאחלת לכולנו בידיים מלאות
