חדשה - הסיפור שלי

גיגוש 16

New member
חדשה - הסיפור שלי

לפני 6 שנים ילדתי בקיסרי תינוקת פגה שנפטרה בשל מחלה גנטית שלא ידענו עליה
עברנו IVF ולאחר שנתיים ילדתי (שוב בקיסרי)תינוק חמוד שיהיה בריא היום הוא בן 4 כמעט.

לפני כשנה נכנסתי להריון טבעי ולעובר הופיע מום לב קשה ולכן הייתי חייבת לעבור הפסקת הריון.: כדי לקצר את כל הסיפור הסתבכה ההפלה וכדי לעצור את הדימום ולהציל את חיי, (הייתי בסכנת חיים) נפגע לי עצב ברגל והיום אני משותקת בקרסול ימין. בגלל שזה היה קרע ברחם ו3 ניתוחים קיסריים) ממליצים לי לעבור לפונדקאות
לכו תביאו טישו ....

היום היינו בפגישה במרכז להורות (חברה לפונדקאות) כי עברנו את הועדה וקיבלנו אישור עקרוני להתחיל בתהליך.

.לצערי לבעלי קושי בכל הנושא וגם ההוצאה הכספית גדולה עלינו ואנו מאוד רוצים להיפגש עם זוג הורים שעברו את כל התהליך ויש להם ילד מפונדקאות. לפני זה הוא לא יכול להתקדם.

אני יודעת שחלקכן בטח חושבות שאני חמדנית ומפונקת כי יש לי ילד ביולוגי אחד .... אבל עברנו כל כך הרבה סבל החל מההריון הראשון שעוד ילד בריא זה תנאי לאושר שלי.

אני אודה לכם מאוד אם תגיבו.

תודה
 

מירבי*

New member
ברוכה הבאה לפורום


הסיפור שלך בהחלט דורש טישו...צר לי על מה שעברתם.
אף אחד כאן לא יחשוב שאת חמדנית,יש כאן הרבה אמהות מיועדות שניגשו לתהליך פונדקאות אחרי שיש להן ילד אחד או שניים בבית,הרצון שלך להרחיב את המשפחה הוא ברור ולגיטימי.
לגבי הקשיים של בעלך,התהליך הזה דורש עיכול והיערכות,יכול להיות שהוא צריך עוד זמן וזה בהחלט רעיון נפלא לדבר עם זוגות שעברו את התהליך בהצלחה,יש כאן הרבה אמהות מיועדות שיש להן ילדים מתהליך פונדקאות מוצלח ואני בטוחה שהן יפנו אליך.

בהצלחה
 

VNRN

New member
שלחתי לך מסר

אנחנו בתחילתו של התהליך. גם אני הייתי בסכנת חיים בגלל הריון שהסתיים בשבוע 23. אסור לי להרות בגלל שהריון נוסף עלול לסכן את חיי.
יש כאן נשים רבות שכבר חובקות ילד מפונדקאות וישמחו לשתף אותך.
בכל מקרה את מוזמנת ליצור עימי קשר. השארתי לך פרטים במסר.
בסוף תמצאו את הדרך המוסכמת על שניכם שמתאימה לכם ובסופה תחבקו ילד נוסף.
 

natasaa

New member
מבינה אותך ומחזקת את ידייך


היי, רק רציתי להגיד לך שאת ממש לא לבד. לנו גם היה ילד אחד - ורצינו עוד.. וזה מוצדק, וממה שאני רואה היום, חבל שלא עשינו קודם אלא חיכינו והיום מתן בני הבכור בן 7. נכון - הוצאה לא קטנה (אנחנו עשינו בחו"ל, אז זה אולי היה יותר זול, אבל עדיין..), אבל היום, כל פעם שאני מסתכלת על אוצרות הקטנים לבי מתמלא אושר.
ולגבי בעלך - זה טבעי.. אין לך מושג כמה נשים אני מכירה - שבעליהן יותר חששנים. אפילו יוני, בעלי לא היה מוכן לשמוע בהתחלה. היום הוא מודה שזה היה שווה.
ככה זה - לפעמים אנחנו יודעות יותר טוב
.
בכל אופן, אם את רוצה לדבר, אנחנו נשמח. יוני אפילו עשה בלוג של חוויה שלנו, בימים אלה הוא רושם את הפי-אנד שלנו (אני מצרפת את קישור).
אל תוותרי


נטשה
 
למעלה