מור היקרה ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif
קראתי את מה שכתבת, ומאד הזדהיתי איתך, למרות שיש כמה פרטים שונים, שתינו בעלות לב שבור... גם לי היתה אהבה ענקית, גרנו ביחד תקופה ארוכה, ואז ביום בהיר אחד הכל נגמר, אני אפילו לא זוכרת איך בדיוק זה קרה. אני רק יודעת שלא הפסקתי לחשוב עליו מאז,
עברו כבר שמונה חודשים, ועדיין מנסה להתקרב אליו, "להזכיר לו שאני קיימת"... ובינתיים לא מסוגלת להיקשר או להתאהב במישהו אחר. אני יוצאת עם אחרים, ואף פעם זה לא זה... בכל אופן, אני בן אדם מאד פתוח, מאד אוהבת לתת אהבה, ויש לי המון לתת. הבעיה היא שיש אנשים כמו אסף שלך וכמו לירון שלי שלא יודעים לקבל, או לא יודעים להתמודד עם פתיחות כזו, ואז הם מפחדים ובורחים... בכל אופן, אני הפסקתי, כמוך, להתקשר ולרדוף אחריו, ולדעתי זה מה שגם את צריכה לעשות. תעשי דברים שעושים לך כיף וטוב (אם זה טיול, ספרים, סרטים טובים...) פשוט נסי לאט לאט להוציא אותו מהראש, עד כמה שזה קשה, ותאמיני לי שאם באמת "נועדתם האחד לשניה" אז בסופו של דבר תיפגשו, תני לו ת´זמן שלו והוא יתעורר... לפחות מקווה בשבילך! את אומרת שהוא אוהב אותך עדיין, גם אני חשבתי כך, אבל הבנתי שבין דיבורים למעשים ההבדל הוא גדול. אל תתני לזה לדכא אותך, תלמדי מכל מה שאת עוברת ותמשיכי הלאה מתוקה. שבת שלום, אוהבת
star*dust