חדשה דנדשה.....

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

חדשה דנדשה.....

בוקר טוב לכולם, אני חדשה ירוקה וטרייה בפורום, החלטתי להתגרש לפני כמה חודשים ספורים ורק לפני כשבועיים התחלתי בתהליכים. מעוניינת להתייעץ, להתחבר, לשתף ובעיקר לצחוק (אם זה אפשרי בכלל במצב הנוכחי???) אני בת 25 (כן, כן ילדונת) עם ילד מקסים ומיוחד מכל בן שנתיים וקצת. רק אחרי כמעט 4 שנות נישואין (קשות מאוד יש לציין) החלטתי לאזור אומץ ולעמוד על שלי. מרגישה כאילו התחלתי לחיות מחדש (למרות העצב, הקושי והדמעות). הבחור כבר עזב את הבית לפני כשלושה שבועות. שאלה: איך מצליחים להסביר או לעזור להתמודד לילד בגיל הרך עם הגירושים והפרידה. יש להוסיף שהבחור טורח להגיע כל יום ולשהות איתו, לשחק, לטייל, לחבק וללטף. אך עדיין הוא טורח להתנגח בי בכל אפשרות, מערב את הילד (כגון: אימא טיפשה, אימא לוקחת לך את אבא וכאלה). שמתי לב שהילד חוזר אחריו (וזה טבעי) וזה פשוט שובר לי את הלב. אני שכל כך השתדלתי לא לערב את הקטן, לא לריב לידו, לא למנוע את אביו ממנו (כי זה נראה לי אבסורד, זכות הבחירה היא שלו בלבד), חשבו לציין שהבחור לא טורח לעזור בהוצאות של הקטן בכלל, את הכל אני מממנת מכיסי ומעזרה משפחתית קטנה. אין לי בעיה שהוא כרגע לא משלם אבל לריב כל היום ולערב את המלאך שלי בזה, זה כבר יותר מידי בשבילי. אז שוב איך מתמודדים עם זה? איך מסבירים ותומכים בקטן? (הוא נמצא כרגע די בחרדת נטישה, עצבני, בוכה המון). תודה על כל עזרה. החדשה.

 

[לא אוהב לחפור]

תפני לרשיות הרווחה!

וקחי עו"ד טוב. יש פה הרבה דברים שהם ממש לא תקינים בעיקר בנושא של הקטן בנושא התשלומים עו"ד יעשה את העבודה! בהצלחה

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

?

רווחה? מה יש לי לעשות שם? עו"ד קיבלתי מהסיוע משפטי, בנתיים הכל די תקוע, ככה שאני נמצאת במלכוד עד שיהיה פס"ד משופט. השאלה היא איך מתמודדים עם הרגשות של הקטן? אם מישהו מבניכם יודע.

 

[שוב מתחילה מחדש]

מתייעצים עם איש מקצוע

ובמידה והוא הולך לגן נעזרים בגננת. אני חושבת שהמטרה היא להסביר לילד שאבא כועס וזה לגיטימי וכשכועסים אומרים דברים שלא מתכוונים אליהם או לחילופין דברים לא יפים. אבל אני חושבת שחובה להתייעץ עם איש מקצוע.

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

נסיתי להתייעץ

הגננת בגן אמרה שזה לא אפקטיבי בגיל כזה לדבר עם פסיכולוגית. היא טענה שאני רק צריכה להיות יותר רגועה, חמה וקשובה לצרכיו. ניסיתי להסביר לו שאבא כועס אבל הוא עדיין לא בשלב שמבין מה זה אומר בדיוק ומה לגיטימי או לא. הוא חוזר אחרי וצוחק.

 

[א ש לי]

אם הוא צוחק זה כבר סבבי

וילד בגילו יודע כעס מהו ולזהות כעס התייחסי לזאת.

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

כנראה שבתפיסה שלי

אני עדיין ראוה אותו כתינוק הקטן והחסר ישע שלי. לא יודעת למה, אבל אני לא מעקלת שהוא מבין את כל הדברים האלה. עייפות, תסכול ולחץ כנראה לא מוסיפים הרבה בשכל.

 

[שוב מתחילה מחדש]

הכוונה היא שאת תתייעצי עם פסיכולוג

שינחה אותך מה לעשות. הילד חוזר אחרי הדברים כי הוא מרגיש שזה מציק לך וכמו כל ילד ככה הוא משיג את תשומת הלב שהוא רוצה (וחלילה אני לא באה בטענות לילד

). תמשיכי להיות הכי טובה שאת יכולה. לחבק ולנשק. אם הדברים של האב נאמרים על ידך, נסי להקליט אותו ולפנות לרשויות הרווחה. אולי כדאי שהוא יראה את הילד במרכז קשר אם הוא לא יודע לעשות את ההפרדה

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

זה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות

נראה לי הזוי שאבא יפגש עם הילד שלו במרכז מסוים שהוא זר ומנוכר לילד. אני לא רוצה שזה יגיע למצב הזה ואפשר לומר שזה הכי מפחיד אותי. זה תמיד מזכיר לי סצינות קורעות לב מהסרטים כל המרכזים והעובדות הסוציאליות שמוערבות בסיפורים האלה. אין מצב לעולם שאתן לילד שלי להגיע למצב כזה.

 

[שוב מתחילה מחדש]

באיזה מחיר?

במחיר שהילד שלך יקרא לך זונה? או במחיר שהילד שלך לא ירצה להיות לידך כי אבא אמר שאת רעה??? תראי, אני עושה מאמצים מאוד גדולים וגם ויתורים בכל הקשור לגרוש שלי. אבל יש גבול. אני לא מוכנה שהילד שלי יחזור מסופ"ש אצלו מבולבל כי אבא/סבתא סיפרו לו שכל עוד לאמא יש חבר (שהילד אוהב אהבת נפש) - אז אמא ואבא לא יחיו ביחד. כל גבול שלא תשימי עכשיו יהיה לך קשה לשים אח"כ. אני חס וחלילה לא אומרת להיות רעה. אבל אם את רואה שאין ברירה, אז מרכז קשר הוא פתרון. אגב, סצינות קורעות לב יש לי עם הילדים גם בלי מרכז קשר. יש ימים שהטוען לכתר נפרד מאבא שלו בערב (כשהוא מחזיר אותו) בצרחות ובכי קורע לב. זה קורע לי את הלב, אבל אני יודעת שבסופו של יום זה יותר טוב בשבילו (ובטח בשבילי) שאנחנו לא ביחד.

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

כל כך נכון

הצגת את זה באופן כל כך נכון לטעמי. לא הסתכלתי על זה בצורה הזו. אני לא מוכנה שהילד שלי יתנהג בצורה כזו בטח שלא אלי ועל אחת כמה וכמה לא כלפי הסביבה שלו, הרי זו שאלה של זמן שכל מה שנספג אצלו עכשיו יצא כלפי אחרים בגיל מאוחר יותר. באמת צריך להציב פה גבולות חד משמעיים. אוף... הסיצנות הקורעות לב האלו הורגות אותי בכל יום. לפעמים בא לי פשוט לומר לבחור שיישן פה רק בשביל שהמלאך לא יבכה ככה. למזלי לפעמים ההיגיון שלי משתלט על הלב ואני מצליחה למנוע את זה. תודה שהארת את עיני.

 

[שוב מתחילה מחדש]

קחי בחשבון שאם תתני לפרוד לישון

אצלך (ובהנחה שאת לא רוצה לחזור אליו) את פותחת פתח מסוכן להמשך.

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

ברור

בגלל זה אמרתי שאני שמחה שההיגיון שלי גובר על הלב. אין סיכוי שהוא ישן אצלי.

 

[מתחילה מחדש היום]

מרכז קשר הוא אופציה אחרונה

אבל אין מה להבהל זה בדיוק כמו גן וזה גם מה שמסבירים לילדים. שיש שם משחקים ואפשר לשחק ולבלות עם אבא. זה יכול להוביל לאוירה יותר רגועה ושלווה וכולם ירווחו מכך, בנוסף היות ויש פיקוח יהיה קשה לאבא לתמרן את הילד ולהגיד כל מני דברים לא רצויים. כך הילד נשאר עד כמה שניתן מחוץ למאבק. את נמצאת כרגע בשלבים הראשונים שהם כ"כ טעונים וקשים בראש ובראשונה לך לילד שיודע לקרוא אותך מגיל מאד צעיר (וקשה להסתיר הילדים יודעים ומבינים המון )והקושי הוא גם של האבא (גם אם קשה לקבל את זה) לבית המשפט יש יחידות סיוע אשר יכולות לתת מענה ולכוון אותך ואת האב וגם לעיריות דרך מוקד 106 תוכלי להתיעץ עם הרווחה. יש מי שיכול לעזור וליעץ חשוב שתתנתקי מהסטיגמות גם אני חשבתי כך עד ממש לא מזמן והיום אני לא מתבישת להתיעץ ולהעזר. חשבי על הילד בעוד מספר חודשים ושנים שהמצב ירגע ואתם ההורים תהיו כבר גרושים חשוב שהילד יוכל לסמוך על שניכם באותה מידה. בהצלחה

 

[א ש לי]

באהבה

השקיעי מזמנך באהבה ובסבלנות תני הרגשת ביטחון וחיבוקי גדול המשיכי לחייך ולדבר בנועם לא לשדר מצוקה או עצבות יש לנו בשביל זה את הכרית בלילה הימנעי ממריבות עם האבא הביני את כאבו, ואם ידבר בטון לא יפה לילד הילד אפשר לומר בחיוך, אבא כועס איך שתעבירי את זה כך זה יעבור. בהצלחה.

 

[לילי301]

אין חוקים וכל ילד מקבל את המצב בדרכו שלו..

מה שחשוב בתור התחלה הוא להוציא אותו מהמלחמה שלכם, לשבת עם הבחור ולהסביר לו ב4 עיניים שגורם למלאך שלכם נזק. נזק שעלול לעלות לשניכם הרבה כסף והרבה כוחות בעוד כמה שנים. נסי להסביר לו שהמצב אמנם טעון ולא נעים אבל בשביל המלאך הזה שהוא כל עומכם (אני מניחה) זה לא משנה, הוא רוצה שני הורים ויש לו אותם...אז כל שצריך הוא שינהגו בהתאם לסטטוס שלהם.. בקשר לבכי, כעס והעצבים של המלאך, זוהי תגובה הגיונית הוא מקרין החוצה את מה שאתם מקרינים, ילדים בני שנתיים מבינים הכל (למדתי זאת על בשרי), תנו תשומת לב ראויה, דברו איתו והסבירו בגובה העיניים, אל תשתמשו במילים מנופחות וכמובן לא במילים שלשליות...כמו כן ערבו את הגננת ובקשו לשים אצבע על הדופק. צר לי לומר שלכל התהליך צריך שיתוף פעולה, נסי בדרך הכי נעימה ליצור את השיתוף הזה, מניסיוני זה אפשרי, רק שצריך המון סבלנות.

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

שאלה

מנסיונך, איך לגרום לקטן (שגם ככה הוא נמצא בגיל די היפרי) לשבת כמה דק' רגועות ולהסביר לו את המצב? אם אני אומר לו " אמא ואבא נפרדים ואבא נמצא אצת סבתא וסבא" "אבא קצת כועס על אמא אבל אוהב אותך המון" יש מצב שהוא יבין ויפנים את זה? ועוד שאלה, אם זה אפשרי, האם כדאי לערב גוף שלישי ביני לבין הבחור? כמו מגשר, חבר/ה, בן משפחה וכד'?

 

[אופק 3]

שלום תמי

וואווו כמה מצטרפות חדשות, איזה כייף הבחירה הופכת למסובכת משהו

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

בחירה של מה?

 

[אופק 3]

יא- את לא יודעת?!?

אני מחפש כלה..

ולכן הבחירה קשה שיש מלא מועמדות

רצית לצחוק וווווקשה